ההשפעה הפסיכולוגית של בריונות ברשת

בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה מדאיגה בתופעת הבריונות המקוונת בקרב בני נוער, הכוללת הטרדות, השפלות, הסתה לחרמות ותקיפה מילולית ברשתות החברתיות ובאפליקציות שונות. מחקרים מצביעים כי לתופעה זו השפעות פסיכולוגיות הרסניות על המתבגרים הסובלים ממנה, וכי יש צורך בהתייחסות רצינית של ההורים, מערכת החינוך והרשויות על מנת למגר אותה. בסקירה הבאה נדון בנושא ההשפעה הפסיכולוגית של בריונות ברשת: הבנת הנזק והכלים המשפטיים להתמודד עמו. מומלץ לקרוא ולהכיר.

בריונות ברשת – תופעה חברתית הרסנית ומסוכנת מאין כמוה

בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה מדאיגה מאוד בתופעת הבריונות ברשת. יש מי שמכנים זאת "שיימינג באינטרנט" ויש מי שקוראים לזה "לשון הרע". כך או כך, מדובר בתופעה חברתית מכוערת וחוצת גבולות עם פוטנציאל נזק אדיר. בריונות הרשת מסוכנת במיוחד כאשר היא מופנית כלפי ילדים ובני נוער. למרבה הצער, מיום ליום, יותר ויותר בני נוער וצעירים חווים התקפות מילוליות אכזריות, הטרדות והשפלות ברשתות החברתיות, בפורומים ובאפליקציות להעברת מסרים.

הבריונות ברשת עלולה להותיר צלקות נפשיות עמוקות בקרב נפגעיה. מחקרים הראו כי קורבנות הבריונות ברשת עלולים לחוות דיכאון, חרדה, בדידות ואף מחשבות אובדניות. הסיבות לכך הן:

1. חוסר יכולת להימלט מהתקיפות – הרשת זמינה 24/7.
2. תחושת חוסר אונים – קשה לזהות ולהתגונן מפני תוקפים אנונימיים.
3. תחושת מבוכה ובושה עמוקה – התכנים מגיעים לקהל רחב.
4. פגיעה בדימוי העצמי ובביטחון העצמי.

גם מערכות היחסים של הנפגע עם הסביבה הקרובה עלולות להיפגע. בני הנוער מתקשים לספר על הפגיעה מחשש לתגובות שיפגעו עוד יותר בדימוים ובביטחונם העצמי ובכך למעשה מרחיקים את עצמם גם מהאנשים הרוצים בטובתם.

על ההשלכות לטווח הארוך של בריונות ברשת

חשוב להדגיש כי לבריונות ברשת יכולות להיות השפעות שליליות משמעותיות על הקורבנות גם בטווח הארוך, מעבר למצוקה המיידית שהם חווים.

מחקרים הראו כי נערים ונערות שחוו בריונות מקוונת לאורך זמן הפגינו בבגרותם קשיים רגשיים והתנהגותיים מוגברים, לרבות:

• דיכאון, חרדה והפרעות אכילה
• בעיות אמון וקשיים ביצירת מערכות יחסים בריאות
• ניסיונות התאבדות
• שימוש בסמים ואלכוהול
• בעיות בריאותיות כרוניות
• ועוד

כלומר, גם שנים לאחר שחוו את הטראומה של הבריונות ברשת, ניכרות אצלם השפעות נפשיות ורגשיות שליליות. יש צורך אם כן, במעקב ארוך טווח על ידי הורים, אנשי חינוך וגורמי בריאות הנפש על מנת לסייע לנערים והנערות הללו להתגבר על הטראומה ולמנוע החמרה של מצבם הנפשי בהמשך החיים. בכך ניתן יהיה אולי לצמצם את הסיכוי לפגיעות נפשיות והתנהגויות מסוכנות, בקרב קורבנות הבריונות בטווח הארוך.

האם החוק בישראל מגן על קורבנות הטרדה ובריונות ברשתות החברתיות?

אף על פי שאין חוק ייעודי האוסר במפורש הטרדה או בריונות ברשתות החברתיות, ישנם חוקים אחרים שבהחלט ניתן להשתמש בהם כדי להגן על קורבנות אלה.

כך למשל, חוק הגנת הפרטיות אוסר על הפרת פרטיותו של אדם ללא הסכמתו, מה שכולל גם פרסום תמונות אישיות או מבזות ללא רשותו. כמו כן, חוק איסור לשון הרע אוסר על פרסום תכנים שעלולים להשפיל או לבזות אדם. ישנם גם איסורים ספציפיים על פרסום תמונות עירום של קטינים, ועל הטרדה מינית ברשת, המעוגנים בדין הפלילי.

מי שעובר על אחד מהחוקים שהזכרנו לעיל, עלול לשלם פיצויים כספיים לנפגע, ואף להיענש בהליך פלילי בבית המשפט, בהתאם לחומרת המעשה.

לסיכום, אף שאין חקיקה ייעודית, ניתן להשתמש במגוון החוקים הקיימים כדי להגן מפני הטרדה ופגיעה ברשתות החברתיות.

האם ניתן להגיש תביעת פיצויים בישראל בעקבות נזקים פסיכולוגיים שנגרמו מבריונות רשת?

כן, ניתן להגיש בישראל תביעת פיצויים אזרחית על נזקים נפשיים שנגרמו כתוצאה מבריונות ברשת. על פי חוק הגנת הפרטיות ואיסור לשון הרע, אדם שהושמץ ברשת האינטרנט זכאי לפיצוי ללא הוכחת נזק (עד תקרה מסוימת) בגין עוולות של פגיעה בפרטיות או בשם הטוב, בהתאם לאופי הפרסום הנדון.

בנוסף, לפי דיני הנזיקין, ניתן לתבוע פיצוי בסכומים גבוהים יותר, על נזק נפשי שנגרם בעקבות מעשה בריונות. כלומר, גם אם לא נגרם נזק כלכלי או פיזי, הקורבן זכאי לפיצוי על עצם הסבל הנפשי שחווה, במידה וישנן ראיות לנזק זה.

על מנת לזכות בתביעה כזו יש להוכיח את הקשר הסיבתי בין מעשי הבריונות לבין הנזקים הנפשיים שנגרמו, בדרך כלל באמצעות חוות דעת של מומחה פסיכיאטרי.

ומה אם מדובר בקטינים? על אחריות ההורים כלפי מעשי ילדיהם ברשת

בארץ, ילדים ובני נוער קטינים שמבצעים מעשי הטרדה או בריונות ברשת אינם נושאים באחריות משפטית מלאה, בגלל גילם הצעיר. עם זאת, במקרים מסוימים ניתן לנקוט בפעולות משפטיות כנגד הורים שלא פיקחו כראוי ולא נקטו באמצעים למנוע את מעשי ילדיהם.

כדי להרשיע הורה בגין מעשי ילדו, יש צורך להוכיח שהיה מודע למעשים ובכל זאת לא פעל באופן סביר כ"הורה סביר" כדי לעצור אותם. הורה שלא עמד בסטנדרט הזה עלול לשאת באחריות אזרחית ואף פלילית על מעשי ילדיו, ולהידרש לתשלום פיצוי כספי לנפגע ואף לשאת בסנקציות פליליות.

אילו סוגי פרסומים באינטרנט יכולים להיחשב כבריונות ברשת המצדיקה הגשת תביעת דיבה לפי החוק בישראל?

על פי חוק איסור לשון הרע בישראל, פרסומים מקוונים מהסוגים הבאים, עשויים להיחשב כבריונות ברשת המצדיקה הגשת תביעת דיבה:

1. פרסום דברי בלע, גידופים או עלבונות כלפי אדם.
2. ייחוס עובדה בלתי נכונה לאדם במטרה לבזותו או לפגוע בשמו הטוב.
3. ייחוס מעשה שלילי לאדם שלא ביצע אותו.
4. פרסום תמונה מבזה של אדם ללא הסכמתו.
5. העלאת פרטים אישיים מזיקים או מביכים שלא לצורך.
6. חשיפת ענייניו הפרטיים של אדם ללא הסכמתו.
7. איומים על אדם, בין אם הם ריקים מתוכן ובין אם הם ממשיים.

אלו הן רק מקצת הדוגמאות לסוגי פרסומים פוגעניים, אשר יכולים לשמש בסיס להגשת תביעת דיבה נגד המפרסם או המפרסמים.

מה גובה הפיצוי הכספי שניתן לקבל בתביעות לשון הרע בישראל?

בישראל, גובה הפיצוי הכספי אותו ניתן לקבל במסגרת תביעות לשון הרע המוגשות על רקע בריונות ברשת, משתנה בהתאם לנסיבות המקרה ולחומרת המעשה, אך בדרך כלל נע בין עשרות אלפי למאות אלפי שקלים. חשוב לדעת כי מבחינת החוק בארץ ניתן להגיש תביעת פיצויים על לשון הרע ללא הוכחת נזק, עד לסכום תביעה של 74,000 ש"ח ואם ניתן להוכיח כוונת זדון מצד המפרסם – גם עד סכום של כ- 140,000 ש"ח.
אמנם ניתן להגיש גם תביעת דיבה על סכום גבוה יותר, אך הדבר מצריך במקרה זה להציג הוכחות ברורות לנזקים שנגרמו לנפגע בפועל בעקבות מעשי הבריונות של הנתבעים. 

כיצד נקיטת צעדים משפטיים כנגד בריוני רשת יכולה לסייע לנפגעים בהתמודדות עם נזקיהם?

נקיטת הליכים משפטיים נגד בריוני הרשת יכולה לסייע לנפגעים במספר היבטים:

1. החזרת תחושת השליטה וכוח ההגנה העצמית לנפגעים – האפשרות לתבוע משפטית מעניקה לנפגעים תחושת יכולת לפעול ולא להיות חסרי אונים.
2. גינוי חברתי של התופעה והרתעת הפוגעים הפוטנציאליים – נקיטת הליכים יוצרת הרתעה מפני ביצוע מעשי בריונות נוספים.
3. סיוע בשיקום תחושת הערך העצמי ודימוי הנפגעים – פיצוי כספי וגינוי משפטי יכולים לתרום להעלאת הביטחון העצמי הפגוע.
4. מימון של טיפול נפשי מקצועי לנפגעים – ניתן לעשות שימוש בכספי הפיצוי למימון ייעוץ פסיכולוגי.
5. מניעת הישנות הפגיעה – הדבר יכול להתבצע באמצעות בקשת צווי הרחקה מבית המשפט כנגד הבריונים ומניעת גישה של הפוגעים לנפגעיהם.

בכל האופנים הללו, נקיטת הליכים משפטיים נגד בריוני רשת, יכולה לסייע לנפגעים להשיב לעצמם שליטה, כבוד ותקווה לעתיד טוב יותר.

לסיכום

בריונות ברשת היא תופעה חברתית הרסנית, שעלולה להותיר צלקות נפשיות לשנים רבות אצל ילדים ובני נוער. כפרטים וכחברה, עלינו לגנות תופעה זו, ולעשות כל שביכולתנו על מנת למגר אותה.

במידה ואתם או ילדכם נפגעתם מבריונות מקוונת, אל תהססו לצור קשר עם עורך דין לשון הרע שמעון האן. משרדנו יישמח לייעץ לכם על האפשרויות העומדות בפניכם להגנה משפטית, הגשת תביעות וקבלת פיצוי הולם על הנזק שנגרם לכם או ליקיריכם. אתם לא לבד במאבק הזה – פנו אלינו עכשיו וקבלו את הסיוע המגיע לכם בעמידה על זכויותיכם והגנה על שמכם הטוב.