מקום העבודה הוא סביבה שבה נפגשים אנשים ממגוון רקעים, דעות ותפיסות. במרחב כזה, טבעי שיתעוררו חילוקי דעות, אך כאשר הוויכוחים חוצים את הגבול והופכים לפגיעות מילוליות, כגון השמצות, לשון הרע והוצאת דיבה, יש לכך השלכות משפטיות. במיוחד במקרים בהם התבטאויות פוגעניות פוגעות במוניטין של עובד או מעסיק, תביעת דיבה עשויה להיות הפתרון המתאים.
מאמר זה יציג את העקרונות המשפטיים הנוגעים להוצאת דיבה בעבודה, ויבהיר את זכויותיהם וחובותיהם של עובדים ומעסיקים על פי חוק איסור לשון הרע.
מהי הוצאת דיבה ומה נחשב לשון הרע?
הוצאת דיבה מתייחסת לכל התבטאות או פרסום העלולים לפגוע בכבודו או שמו הטוב של אדם או גוף עסקי. עם זאת, החוק אינו מגדיר כל ביטוי שלילי כהוצאת דיבה. ישנו הבדל מהותי בין הבעת דעה אישית לגיטימית לבין קביעה פוגענית הנחשבת כהשמצה. לדוגמה, הבעת חוסר שביעות רצון מעבודתו של קולגה אינה בהכרח לשון הרע, אך האשמות חסרות בסיס שמופצות ברבים עלולות בהחלט להוות עילה לתביעה.
החוק מתייחס לפרסום תוכן פוגעני בצורה רחבה, כולל אמירות בעל פה, התכתבויות בכתב ואף פרסומים ברשתות חברתיות. חשוב להבין כי החוק אינו מתייחס רק למילים קשות, אלא לכל מסר שעלול לפגוע במשלח ידו, במעמדו המקצועי או בכבודו האישי של אדם.
הוצאת דיבה במקום העבודה: חוק איסור לשון הרע
סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה הורחב בשנת 2009, ומאפשר לעובדים ומעסיקים לתבוע בגין לשון הרע במסגרת יחסי עבודה. החוק מגדיר את לשון הרע כפרסום העלול לגרום לאדם להפוך למושא לעג, שנאה או פגיעה בעבודתו.
לשם הגשת תביעה יש להוכיח כי התבטאויות פוגעניות פורסמו לא רק בפני הנפגע עצמו אלא גם בפני אחרים. לדוגמה: עובד שפוטר וקיבל מכתב שבו נכתב על תפקודו הלקוי, לא יוכל לתבוע אם המכתב לא הופץ ברבים. לעומת זאת, פרסום פומבי בקבוצת עובדים או ללקוחות החברה עלול בהחלט להקים עילה לתביעה.
תנאים להגשת תביעה בגין הוצאת דיבה בעבודה
כדי להצליח בתביעת דיבה, יש לעמוד בתנאים הבאים:
- השמצה בעל פה או בכתב: הדברים נאמרו או נכתבו במקום העבודה.
- תוכן פוגעני: מדובר בתוכן העלול להשפיל או לפגוע במוניטין.
- פרסום ברבים: הדברים פורסמו בפני אנשים נוספים.
- היעדר בסיס עובדתי: התוכן הפוגעני אינו נכון ואין בו אמת.
לדוגמה, עובד שספג אמירות גזעניות בעבודתו יכול להגיש תביעה, כפי שקרה במקרה בו שוטר ממוצא אתיופי קיבל פיצוי של 80,000 ש"ח בגין יחס משפיל מצד עמיתיו.
הגנות העומדות בפני נתבעים בגין לשון הרע
לחוק איסור לשון הרע מספר הגנות חשובות:
- הגנת אמת בפרסום (סעיף 14): אם הנתבע יוכיח כי דבריו היו אמת ושירתו אינטרס ציבורי, הוא עשוי להיות מוגן.
- הגנת תום הלב (סעיף 15): אם הנתבע פעל מתוך כוונה לגיטימית, לדוגמה במסגרת ביקורת עניינית או תלונה לרשות מוסמכת, הוא יוכל לטעון להגנה.
אחריות שילוחית של מעסיקים
מעסיקים עשויים לשאת באחריות להתנהלות עובדיהם, אך האחריות מוגבלת למקרים בהם העובד פעל במסגרת תפקידו ולפי הנחיות המעסיק. לדוגמה, כלי תקשורת עשוי להיתבע בגין כתבה שפרסם עיתונאי, אך אם העיתונאי פעל בניגוד לנהלים, האחריות תחול עליו בלבד.
פיצויים בגין הוצאת דיבה בעבודה
חוק איסור לשון הרע מאפשר לתבוע פיצויים בסך של עד 70,000 ש"ח ללא הוכחת נזק, ועד 140,000 ש"ח במקרים שבהם הוכח כי הפרסום נעשה בכוונה לפגוע.
סיכום: מדוע לפנות לעורך דין?
תביעות דיבה הן תחום מורכב, הדורש הבנה מעמיקה של החוק ויכולת להוכיח את כל רכיבי העבירה. עו"ד שמעון האן, בעל ניסיון עשיר בתיקי לשון הרע בעבודה, מלווה תובעים ונתבעים בתהליך המשפטי תוך שימוש בתקדים ובהיכרות מעמיקה עם החוק. פנו אלינו עוד היום לייעוץ וליווי מקצועי!
