פייסבוק עומדת כאחת מפלטפורמות המדיה החברתיות המובילות בעולם, ולא בכדי – לאור היתרונות הרבים בהם היא ניחנה. עם זאת, גם בפלטפורמה זו, בדומה לכל פלטפורמה אחרת, נוכחים משתמשים המנצלים את "הבמה" שניתנה להם, כדי לעסוק בפעילויות בלתי חוקיות, כמו בריונות רשת, הוצאת דיבה והסתה, תוך פגיעה במוניטין של משתמשים אחרים. למרבה הצער, השפעותיהם של מעשים אלו, אינן מוגבלות למרחב המקוון בלבד, אלא מורגשות היטב גם בחיי הנפגעים בעולם האמיתי. לאור ההשלכות העגומות של לשון הרע בפייסבוק, חשוב לדעת כיצד לפעול במקרה של פגיעה מהוצאת לשון הרע בפלטפורמה זו.
מה שקורה בפייסבוק – נשאר בפייסבוק? על ההשלכות העגומות של לשון הרע בפייסבוק בישראל
אף שלשון הרע אינה תופעה ייחודית לפייסבוק או לזירה המקוונת בכלל, אין להכחיש כי הופעת האינטרנט, והתאוצה שצברו ערוצי המדיה החברתית ופייסבוק בראשם – סיפקו פלטפורמה בלתי פוסקת להפצת פרסומים פוגעניים כנגד אנשים פרטיים ועסקים כאחד – תופעה שזכתה לכינוי הידוע "שיימינג" ברשת (שפירושו בעברית "ביוש"). כיום, מקרי הוצאת דיבה בפייסבוק ובמדיה החברתית בכלל, מתרחשים בהיקפים גדולים מאי פעם – בכל שכבות האוכלוסייה, לרבות ילדים ובני נוער, ולא אחת – גובים מנפגעיהם מחיר נפשי, חברתי, מקצועי וכלכלי כבד. למרבה הצער, מי שנוהגים להשתמש בפייסבוק ככלי להפצת לשון הרע, נהנים מתפוצה בהיקף חסר תקדים ובמהירות יוצאת דופן, מה שמקשה מאוד על מי שכנגדו הופנה השיימינג, להגן על שמו הטוב ולבלום את כדור השלג המתגלגל הזה.
מסיבות אלו, חשוב כל כך להכיר את מנגנוני ההגנה שהחוק מעמיד לרשות נפגעי לשון הרע בפייסבוק – ובמדיה הדיגיטלית בכלל.
נפגעתם מלשון הרע בפייסבוק? הכירו את מנגנוני ההגנה על המוניטין שלכם
במקרה בו הופנה כנגדכם פרסום מסוג לשון הרע בפייסבוק, סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע בישראל, מאפשר לכם להגיש תביעת פיצויים כנגד המפרסם או המפרסמים, ללא צורך בהוכחת נזק, עד לסכום משוער 70,000 ₪ (נכון לשנת 2023). אפשרות זו קיימת לאור האתגר האדיר של ביסוס היקף הנזק שנגרם מהוצאת דיבה בפייסבוק, על אף הנוכחות הברורה של פגיעה כזו. יחד עם זאת, כאשר ניתן להוכיח את קיומה של כוונה מצד המפרסם, לפגוע בנשוא הפרסום, ניתן להשיג פיצוי כספי של עד 140,000 ₪.
על תנאי הסף להגשת תביעת פיצויים בגין לשון הרע בפייסבוק בישראל
חוק לשון הרע בישראל קובע, כי עילת תביעה תתקיים, בהינתן 2 תנאים מרכזיים במצטבר:
- התפרסם תוכן העומד בהגדרת המושג "פרסום" המפורטת במסגרת סעיף 2 של החוק, לפיו התוכן הגיע לעיני אדם נוסף אחד לפחות, מעבר לנשוא הפרסום, או עשוי היה להגיע לתפוצה כזו לנוכח הנסיבות.
- בכוחו של התוכן הנדון לפגוע בשם הטוב של הפרט או הארגון נשוא הפרסום.
בהינתן עמידה בתנאים הנ"ל, עשוי בית המשפט להורות על המפרסם לשלם פיצוי לנשוא הפרסום ללא צורך בהוכחת נזק, עד תקרת הסכום הקבועה בחוק לעניין זה, ומתעדכנת מעת לעת. זאת בנוסף לחיוב הנתבע בביצוע פעולות מתקנות מיידית, כגון הסרת הפרסום הפוגע, פרסום התנצלות בפומבי, חזרה מהדברים המובאים בפרסום כנגד התובע וכן הלאה.
מהן דרכי הפעולה המומלצות למי שנתקל בפוסט או סטטוס מכפיש שמופנה אליו בפייסבוק?
אם נתקלתם חלילה בפרסום משמיץ כנגדכם בפייסבוק, אלו הפעולות שמומלץ לבצע בהקדם:
- צלמו במהירות צילום מסך של התוכן הפוגעני ושמרו אותו, כולל כל התגובות לפוסט.
- הימנעו מלהגיב לפרסום לפני קבלת ייעוץ משפטי, והימנעו מיצירת קשר ישיר עם האדם האחראי להפצת התוכן המשמיץ בשלב זה.
- פנו להכוונה משפטית מקצועית ממשרד עורך דין לשון הרע המתמחה בייצוג תובעים ונתבעים בתיקי לשון הרע באינטרנט, בדגש על שיימינג בפייסבוק. גישה זו מאפשרת לבדוק לעומק את ההיתכנות והכדאיות של הגשת תביעת פיצויים כנגד המפרסם או המפרסמים, וקבלת הערכה אמינה של הפיצוי הכספי הפוטנציאלי שניתן להשיג בגין הפגיעה במוניטין שלכם.
מקרה לשון הרע בפייסבוק בישראל שהוביל לפסיקה תקדימית
בשנת 2020, הובא בפני בית המשפט העליון תיק רע"א 1239/19, שאול נגד ניידלי תקשורת בע"מ. בתיק זה נדרש כבוד בית המשפט העליון להכריע בסוגיה: האם סימון תוכן משמיץ בפייסבוק ב"לייק" (סימון "אהבתי") ושיתוף שלו – הן פעולות הנחשבות כהוצאת לשון הרע, המהווה בסיס להגשת תביעת לשון הרע ודרישת פיצוי כספי? בסוגיה זו, אימץ בית המשפט העליון את נקודת המבט של היועץ המשפטי לממשלה דאז (פרופ' אביחי מנדלבליט), לצד החלטת בית המשפט המחוזי בנושא, לפיהן נפסק כי "לייק" אינו יכול לשמש בסיס לתביעת לשון הרע, בעוד שמעשה השיתוף יכול בהחלט להיחשב כעילה להגשת תביעות פיצויים. בסיכומו של דבר, חיוני להכיר בכך שפעילויות המתרחשות במרחב של פייסבוק (או בכל פלטפורמה חברתית מקוונת אחרת) אינן מקנות למבצעיהן חסינות משפטית בעולם האמיתי. לפיכך, אם אתם מאמינים שהמוניטין או הפרטיות שלכם נפגעו עקב תוכן פוגעני שפורסם נגדכם בפייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק, וואצאפ או פלטפורמות מקוונות אחרות, דעו כי ישנן דרכים בהן תוכלו להגן על עצמכם. עם זאת, חשוב לסייג ולומר כי גם למי שעומד לדין כנתבע בתביעת הוצאת לשון הרע בפייסבוק ישראל, בהחלט יש זכויות והגנות משפטיות, על פי החוק. במקרה בו יתברר כי תביעת הדיבה שהוגשה כנגד אדם שפרסם תוכן מסוים בפייסבוק, היתה למעשה תביעת סרק או תביעת השתקה, לבית המשפט נתונים גם שיקול הדעת והדעת והסמכות לפסוק לטובת הנתבע בתיק, פיצוי כספי והחזר הוצאות משפט מטעם התובע.
שאלות ותשובות:
פייסבוק משמשת פלטפורמה לפרסום מגוון סוגי תכנים והיא פתוחה כמעט לכולם. הייחוד בתביעות אלו טמון בפוטנציאל התפוצה העצום של פרסומים שליליים בפייסבוק. לנוכח פוטנציאל ה"ויראליות" של פרסומים בפלטפורמה זו, המצב בקלות עשוי לצאת משליטה ולגרום לנשוא השיימינג, נזק בהיקף בל יתואר.
תוכן משמיץ שמופץ בפייסבוק אכן יכול להיות בעל פוטנציאל לנזק עמוק וחסר תקדים, שאולי לא ישוכפל בשום פלטפורמה חלופית. במקביל, קיימים פוסטים מכפישים בפייסבוק שהפצתם, אפילו בפלטפורמה עצמה, מעידה על פוטנציאל פגיעה מינימלי. לדוגמה, תגובות פוגעניות לפרסום, עשויות להיבלע במהירות בין שאר התגובות, מה שמצביע על פוטנציאל זניח להשפעה מתמשכת על נשוא הפרסום.
אכן, בית המשפט העליון קבע באופן נחרץ ומפורש כי השיתוף מהווה צורת הפצה מובהקת, מה שהופך אותו לעילה לתביעת לשון הרע במקרה של שיתוף תכנים מכפישים.
לא, על פי אותה פסיקה בבית המשפט העליון שהתייחסה לשיתוף, הובהר כי לחיצה על כפתור ה"לייק" אינה מהווה מעשה הפצה של תכנים ולכן אינה יכולה כיום לשמש בסיס לתביעת לשון הרע.
