כאשר פרסום כוזב ושקרי פוגע בשמו הטוב של אדם, עסק או ארגון, הוא עשוי להיחשב כעבירה על חוק איסור לשון הרע. במאמר זה נדון בהגדרת "פרסום לשון הרע" לפי חוק איסור לשון הרע, הסעדים המשפטיים שהחוק מציע לנפגעי פרסומים כוזבים ושקריים העולים כדי הוצאת דיבה והדרך שבה החקיקה ובתי המשפט בישראל שואפים לאזן בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב.
ההשלכות של פרסום כוזב ושקרי
פרסומים כוזבים ושקריים, בין שאלו מופצים בערוצי המדיה המסורתיים או במדיה הדיגיטלית, יכולים לגרום לנזקים כבדים לשמם הטוב של אנשים פרטיים, עסקים וארגונים מסוגים אחרים, כמו גם לפגיעה חמורה במצבם האישי, החברתי, הכלכלי, המקצועי והעסקי של הנפגעים.
לאור הסכנות הרבות אשר גלומות בפרסום כוזב ושקרי, בחוק לשון הרע נקבעו סעדים משפטיים שונים שבהם מי שרואים עצמם נפגעים מפרסומים כאלו, יכולים להסתייע במטרה להגן על זכותם לכבוד ולשם טוב.
על אילו סוגי פרסומים חל חוק איסור לשון הרע?
חוק איסור לשון הרע נועד אפוא להגן על המוניטין ושמם הטוב של אנשים פרטיים ועסקים כאחד.
חקיקה זו רלוונטית הן לפרסומים לצרכים שיווקיים ומסחריים, והן לפרסומים הנעשים מטעמים אחרים ולמטרות אחרות.
החוק שנועד לאזן בין זכות חופש הביטוי והזכות לשם טוב, מגדיר מה נחשב כפרסום לשון הרע, אילו הגנות עומדות לרשות המפרסמים ואילו סעדים ניתן לתבוע במקרה של פרסום כוזב ושקרי שהוא בגדר הוצאת דיבה.
הגדרת "פרסום לשון הרע" לפי חוק איסור לשון הרע
החוק מגדיר "לשון הרע" כפרסום שעלול להשפיל אדם, לבזותו, לפגוע בשמו הטוב, או להביא עליו חרם חברתי או פגיעה במשרתו, מקצועו או עסקו. פרסום טענות כוזבות על אדם או ישות משפטית אחרת, עשוי להיכנס תחת הגדרה זו, שכן הוא עלול לפגוע במוניטין שלהם ובקשרים חברתיים ועסקיים שעמלו על טיפוחם, כאחד.
הסעדים המשפטיים שהחוק מציע לנפגעי פרסומים כוזבים ושקריים העולים כדי הוצאת דיבה
חוק איסור לשון הרע בישראל קובע כי פרסום טענות כוזבות העלולות לפגוע במוניטין של אדם או גוף משפטי אחר, עשוי להיחשב כלשון הרע. במקרה כזה, לנפגע עשויה להיות עילה להגיש תביעה אזרחית כספית כנגד המפרסם ומפיצי המידע הכוזב.
האם כל פרסום כוזב ושקרי בהכרח ייחשב כהוצאת לשון הרע?
לא כל פרסום של טענות שקריות או כוזבות בהכרח מהווה לשון הרע בראי החוק. למעשה, חוק איסור לשון הרע בישראל קובע כמה הגנות העשויות להגן על מפרסמים, לרבות הגנת תום הלב, הגנת אמת דיברתי שחלה גם על פרסום עובדות שהאדם הסביר עשוי היה להאמין בהן, פרסום לטובת הגנה על האינטרס הציבורי וכיוצא באלו.
מכאן אנו למדים כי המשותף לפרסומים מטעים ופרסומים כוזבים הוא ששני הסוגים יכולים לפגוע בשם הטוב של הזולת, אולם קיים שוני בין המקרים הנובע מן הכוונה העומדת מאחורי הפרסום וסוג הנזק שנגרם בעקבותיו.
ככלל, הכוונה בפרסומים מטעים היא להטעות את הצרכן הפוטנציאלי או להונות אותו. לאור זאת, גם כאשר פורסמה טענה מופרכת, כל עוד אין מאחוריה כוונה לפגיעה בזולת, היא עשויה להיחשב בראי החוק רק כפרסום מטעה אך לא להקים לנפגעים עילה להגשת תביעת לשון הרע נגד המפרסם.
זאת בשונה מפרסום כוזב ושקרי שהוא גם פרסום משמיץ, הנעשה בכוונה ברורה לפגוע בשם הטוב של אדם, עסק או כל ישות אחרת. היינו, במידה ומתפרסם מידע כוזב שנועד להוריד את קרנו של פלוני בעיני הזולת, הדבר עשוי להיחשב כהוצאת לשון הרע.
לכן הטיפול המשפטי בתביעה המוגשת בגין פרסומים כוזבים, תלוי באופיו של הפרסום.
בעוד שפרסום מטעה עשוי להוביל לקנסות או צווים שיורו למפרסם לחדול מפעולותיו, במקרים של פרסום שקרי העולה כדי לשון הרע, הנפגע עשוי להיות זכאי לפיצויים מהמפרסם שבית המשפט יפסוק לטובתו, בעקבות הניסיון לפגיעה בשמו הטוב.
הקושי המשפטי המובנה בטיפול בתביעות הקשורות בפרסומים כוזבים
הקושי בתיקים אלו נובע מכך שפעמים רבות קשה להוכיח את כוונתו של המפרסם. כך ייתכן שפרסום מטעה יגרום נזק משמעותי למוניטין של הזולת, אך עדיין לא ייחשב ללשון הרע.
היות וההבחנה בין פרסום מטעה לפרסום שקרי ומשמיץ נושאת בחובה מורכבות משפטית, מומלץ להתייעץ במקרים כאלו עם עורך דין לשון הרע מנוסה.
הדרך שבה החקיקה ובתי המשפט בישראל שואפים לאזן בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב
חוק לשון הרע מכיר בכך שישנם מקרים בהם פרסום שקרי עשוי להיות מוצדק, גם אם הוא פוגע בשם הטוב של הזולת. במקרים אלה, החוק מאפשר פרסום לשון הרע ללא חשש לתביעה משפטית.
דוגמה לכך היא פרסום על בעלי תפקידים ציבוריים, כגון חברי כנסת, שרים, שופטים, מבקר המדינה ועוד. הרציונל מאחורי הגנה זו הוא לאפשר דיון ציבורי פתוח וחופשי על פעילותם של בעלי תפקידים ציבוריים, תוך שמירה על חופש הביטוי.
אולם חשוב לציין שגם במקרים אלה, ישנם גבולות. פרסום שקרי שגורם נזק חמור במיוחד, או פרסום שנועד לפגוע באופן אישי ולא ענייני בזולת, עשוי להוות עילה לתביעה גם אם פורסם במסגרת הגנות החוק.
בהתאם לכך, במקרה של תביעה בגין פרסום שקרי של בעל תפקיד ציבורי, בית המשפט יבחן את נסיבות הפרסום, כוונת המפרסם, הנזק שנגרם לנפגע והאם הפרסום נעשה במסגרת ההגנות הקבועות בחוק.
לסיכום
במאמר זה עסקנו בהשלכות החמורות של פרסום כוזב ושקרי, תוך בחינת הכלים המשפטיים העומדים לרשות הנפגעים מפרסומים אלו הסבורים כי הוצאה דיבתם רעה.
במידה ונפגעתם מפרסום שקרי וכוזב שפגע בשמכם הטוב, משרד עו"ד שמעון האן כאן כדי להעניק לכם ייעוץ משפטי מקצועי בנוגע לאפשרויות הפעולה שלכם וליווי צמוד לאורך כל ההליך המשפטי.
לפרטים נוספים וקבלת ייעוץ ראשוני ללא התחייבות, פנו למשרדנו עוד היום.
