השאלה האם ניתן להגיש תביעת לשון הרע נגד גוגל, עולה מעת לעת בקרב משתמשי אינטרנט. אחרי הכל, גוגל הוא רק מנוע חיפוש, וניתן לטעון שגוגל כחברה, לא יוצרת תוכן אלא בסך הכל מציגה תוצאות מאתרים שונים. בהתאם לכך, ייתכן שמידע פוגעני שפורסם באתר אחר, יוצג בתוצאות הפרסום של גוגל, חרף היותו מידע משמיץ. במאמר זה נסביר אילו צעדים ודרכי פעולה זמינים למי שסבורים כי נפגעו מתוכן שפורסם לגביהם והוצג בגוגל ומתי תביעת לשון הרע בגוגל עשויה להיות רלוונטית.
שאלת השאלות: האם לגיטימי לחייב את גוגל לסקור תוכן שפורסם דרכה?
נכון לעכשיו, אין מנדט חוקי שמחייב גורמים מתווכים כמו גוגל או פייסבוק (או אפילו מפעילי פורומים פרטיים) לבחון כל מודעה ותוצאת חיפוש שמתפרסמת בפלטפורמות שלהם. להטלת אחריות על גוגל או פייסבוק (או כל ישות אחרת) בסביבה שבה נפח עצום של מאמרים ותוכן מתפרסם מדי יום עלולה להיות השפעה מזיקה, שעלולה לחייב את בעלי הפלטפורמה לסנן באופן עצמאי תוכן שנוצר על ידי אחרים. כדי למנוע צעדים משפטיים נגד Google, החברה עשויה להגביל או להסיר פרסומים של צד שלישי, מה שעלול להפר את חופש הביטוי. כפייה כזו על גוגל עלולה, למעשה, להזיק יותר לציבור בהשוואה למצב הנוכחי.
סוגיה זו טופלה בתיק שהתנהל לאחרונה נגד גוגל, עם פסק דין שניתן ב-5 במאי 2021 (ת"א 67847-03-18 שמעון ברבי נ' גוגל בע"מ). פסיקת בית המשפט שופכת אור על הדברים הבאים: משטר המכביד יתר על המידה על גורמים מתווכים באחריות לסינון תוכן פוגעני, עלול לגרום למתווכים אלו, בעלי כוח הנגשת מידע נרחב, לפגוע בעקרונות חופש המידע.
עוד נטען כי הטלת אחריות על גורמים מתווכים כגוגל, בגין תוכן מזיק שפורסם על ידי משתמשים, עשויה לטפח התעוררות מחודשת של כוח ושליטה ריכוזיים בתחום הדיגיטלי, ולערער את האופי המבוזר של האינטרנט, המטפח את השיח הציבורי.
הטלת אחריות משפטית על מנועי חיפוש, לתוצאות המוצגות דרכם, עשויה לתמרץ את מפעילי הפלטפורמות הללו, למלא תפקיד פעיל יותר באצירת ועריכת המידע הזמין באינטרנט. כתוצאה מכך, חוק או פסיקה המטילים אחריות על גופים מסוג זה, עלולים להגביל לא רק את נגישות המידע לציבור הרחב, אלא גם את חופש הביטוי וההשתתפות של הציבור הרחב בשיח הציבורי.
בהתחשב במורכבות זו, חיוני שבמערכת המשפט ישקלו לעומק את הנושאים הללו לפני שהם מציעים פתרונות סופיים באמצעות פסיקות משפטיות. החלטות מקדמיות, בהקשר זה עלולות לגרום לתוצאות לא רצויות במקרים מסוימים ולפגיעה ברווחת הכלל ולכן יש לגשת לעניין במירב הזהירות בהיבט המשפטי.
באילו נסיבות ניתן בכל זאת להגיש תביעת לשון הרע נגד Google?
הגשת תביעה נגד גוגל וטענה לאחריותה לתוכן שפורסם בתוצאות החיפוש בה, מציבות כאמור לעיל, אתגר משפטי לא פשוט – שכן מדי יום מתפרסם נפח עצום של תוכן במנוע החיפוש הפופולרי. לפיכך, אין זה ריאלי לצפות מגוגל לבחון כל פרסום. כאמור, לגישה זו עלולות להיות השלכות מזיקות ויישומה עלול לפגוע בחופש הביטוי.
כדי להתמודד עם אתגר זה ולהקל על האפשרות לפתוח בתביעה נגד גוגל או כל פלטפורמה מקוונת אחרת, בתי המשפט פיתחו את דוקטרינת ה- "הודעה והסרה". זהו מנגנון שנכנס לפעולה, כאשר הנפגע מפרסום משמיץ פונה לגוגל (או לבעלים של כל פלטפורמה אחרת) ומביא לידיעתו את אותו פרסום פוגעני. בתרחיש זה, גוגל לא יכולה לטעון שהיא לא הייתה מודעת לפרסום הפוגעני בשל נפח התוכן העצום העובר במנוע החיפוש שלה מדי יום. זאת ועוד – הנהלת הפלטפורמה מחויבת להסיר את התוכן הפוגעני, במידה ופרסומו מהווה עבירה על החוק במדינה בה פורסם, ומשדבר פרסומו הובא לידיעתה.
בעיקרו של דבר, דוקטרינה זו מאפשרת להטיל אחריות אזרחית על הצד המתווך (גוגל, במקרה שלנו) כאשר נודע לו על התנהגות בלתי חוקית, כגון פרסום לשון הרע, אך נכשל בנקיטת הפעולה המתאימה. בכך רואים את המתווך כמי ש"תרם" להפרת הדין ופגיעה בזכויותיו של נשוא הפרסום, ובשל כך ניתן להעמידו לדין נזיקי. מצב זה ידוע בעגה המשפטית כ"הפרה תורמת", ובו מיוחסת אחריות נזיקית למנוע חיפוש שהציג בתוצאותיו פרסום פוגעני ולא הסירו לבקשת המשתמש בהתאם לדין, הגם שלא יצר את התוכן הפוגעני בעצמו.
במילים פשוטות, גם אם ישות כמו גוגל טוענת שאין לה את היכולת לסרוק ביסודיות את הנפח העצום של תוכן שמוצג תחת תוצאות החיפוש שלה, במטרה למצוא מקרים של פרסום משמיץ, יהיה לה קשה יותר להתנער מאחריות, לאחר שהוגש לה דיווח ובקשה להסרת תוכן בידי המשתמש.
עם זאת, חשוב לציין שכדי להגיש תביעה נגד Google או פלטפורמה אחרת במרחב הדיגיטלי, בהתבסס על טענה להפרה תורמת או דוקטרינת ההודעה וההסרה – הפרסום הפוגע חייב להיות כוזב או פסול בעליל. אחרת, בית המשפט עשוי לדחות את התביעה נגד Google ואולי לדרוש מהתובע לכסות את הוצאותיה המשפטיות.
לכן לפני שנוקטים בכל צעד משפטי שהוא כנגד פלטפורמת ענק דיגיטלית, כמו גוגל, חשוב ביותר להיוועץ במשרד עורך דין לשון הרע, שייבחן את השתלשלות האירועים ויוכל לכוון את הנפגע לנקיטת הצעדים הרלוונטיים והמעשיים ביותר בנסיבות המקרה הנתונות.
לסיכום
ניווט במורכבות של פעולות משפטיות נגד ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל, דורש מומחיות משפטית ברמה הגבוהה ביותר, מטבע הדברים. אם אתם סבורים שנפגעתם מלשון הרע או פגיעה בפרטיותכם באינטרנט, באופן שמחייב נקיטת צעדים משפטיים מול גוגל, או אם יש לכם שאלות לגבי הדרך הנכונה והאפקטיבית לנקוט בהליכים משפטיים נגד Google, אל תהססו לפנות לצוות המשפטי המנוסה במשרד עורך דין לשון הרע שמעון האן. אנחנו כאן כדי לספק לכם הכוונה, תמיכה ואת הסיוע המקצועי הדרוש כדי להגן על הזכויות והאינטרסים שלכם. בצעו כבר כעת את הצעד הראשון לקראת התמודדות יעילה עם המצב במישור המשפטי, על ידי יצירת קשר עם משרדנו. אל תתפשרו על הזכויות שלכם – אנחנו כאן כדי לעזור לכם להגן עליהן. ניתן לפתוח בתביעת דיבה נגד גוגל ישראל בנסיבות מסוימות, כשיש הוכחה ל"הפרה תורמת" וחריגה מדוקטרינת "הודעה והסרה". משך הליך התביעה כנגד גוגל בישראל משתנה בהתאם לפרטי המקרה הספציפי, אך בדרך כלל, תביעות כאלה יכולות להימשך למעלה מ- 12 חודשים. במסגרת תביעת לשון הרע נגד גוגל, יש לתובע אפשרות לבקש פיצוי כספי והסרה של פרסומים פוגעניים המוצגים במנוע החיפוש. אולם חשוב לציין שגוגל אינה יכולה להסיר תוכן מאתרים שאינם בבעלותה. בהחלט. שליחת מכתב אזהרה לפני נקיטת הליכים משפטיים, יכולה להועיל בקיצור תהליכים ולסייע בהיערכות להגשת תביעת נזיקין נגד גוגל, אם יהיה צורך בכך.
שאלות ותשובות: