החיים בעידן הדיגיטלי חושפים אותנו לסיכון מתמיד לפגיעה בפרטיותנו. אין זה מקרי לאור העובדה שהשימוש הנרחב והתכוף ברשתות החברתיות השונות, גורם לכך שכמות עצומה של מידע מועברת כל הזמן באינטרנט ונגישה לכל מי שמחפש אותו. התפתחויות אלו הותירו אותנו ואת המידע האישי שלנו חשופים יותר מאי פעם, מה שהופך אותנו לפגיעים להתקפות, פגיעה וניצול פוטנציאליים. במדריך זה, תמצאו תובנות חשובות לגבי הגנת הפרטיות שלכם בעידן הדיגיטלי וטיפול יעיל בתוכן פוגעני.
על אתגר הגנת הפרטיות בעידן הדיגיטלי
עצם השימוש בטכנולוגיה מוביל לעתים קרובות אנשים להתפשר בשוגג על נושא הפרטיות שלהם, ומבלי משים להפוך לזרזים העיקריים לנזקיהם. זוהי תוצאה של ההתפתחות הנרחבת של פלטפורמות דיגיטליות בעשור האחרון. בעקבות זאת, השימוש התכוף והמוגבר ברשתות החברתיות השונות, מביא לשפע של מידע אישי שמתפרסם באינטרנט, ההופך זמין לכל מי שמחפש אותו. פעילויות כמו פתיחת פרופילי פייסבוק ציבוריים, חשבונות לינקדאין, שימוש בוואטסאפ, השתתפות בפורומים, שימוש באינסטגרם, בטיקטוק ובטוויטר, או כתיבת טוקבקים אונליין, הפכו כבר מזמן לחלק בלתי נפרד מן השגרה היומיומית של מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם. כמובן, גם אנחנו בישראל, לא יוצאי דופן במובן זה.
יתרה מכך, השימוש באפליקציות ניווט כמו Waze, פלטפורמות להזמנת משלוחי מזון או מוניות ולמעשה מגוון כלים דיגיטליים אחרים המאפשרים ביצוע עסקאות מקוונות, מייצרים כמויות עצומות של מידע על כל אדם, החשוף רוב הזמן למציאה באינטרנט. מקום הימצאנו, הפעילויות שלנו, המצב המשפחתי שלנו והפרופילים הדמוגרפיים שלנו – נחשפים כולם בשל הסתמכותנו על הטכנולוגיות הדיגיטליות המגוונות הללו.
לעתים קרובות, משתמשי אינטרנט אינם מודעים לכך שמטא דאטה המצורף לקבצים, כגון תמונות שצולמו בסמארטפונים, כוללים פרטים רבים נוספים, כולל תאריך ושעה מדויקים, מיקומים גיאוגרפיים ועוד.
בנוסף לכך, רשויות ממשלתיות גם הן מפרסמות באופן שגרתי רשומות ציבוריות שונות, כולל נתוני בעלות על נכסי מקרקעין, מחירי רכישת מוצרים ומידע תאגידי. מידע זה כעת נגיש ומהיר יותר להשגה מאי פעם, ומוסיף למאגר הנתונים הזמינים לכל דורש.
לאור כל זאת, אנשים מוצאים את עצמם כיום, גם חשופים יותר ויותר לתוכן שקרי וזדוני המתפרסם אודותיהם באתרים שונים, בפורומים במדיה החברתית ובטוקבקים – לעתים קרובות ללא ידיעתם. במקרים רבים, גם אם מידע כזה יוסר מאתר ספציפי, הוא עלול להמשיך לעלות בתוצאות החיפוש, באתרים שונים ובמסדי נתונים שאין לנו שליטה עליהם.
כל התופעות הללו, הופכות את הגנת הפרטיות בעידן הדיגיטלי, למאתגרת מאי פעם.
אילו קשיים נוגעים להתמודדות עם פגיעה בפרטיות בעידן הדיגיטלי?
בעיה שחוזרת על עצמה מתעוררת כאשר מידע לא רצוי, בין אם מדויק או שקרי וזדוני, מוצא את דרכו לאינטרנט, ואנו מבקשים להסיר אותו.
הדבר נובע במידה רבה מן העובדה שהנוף הדיגיטלי כיום, פועל באופן שמוביל להפצה ושכפול נרחב של מידע. מנועי חיפוש סורקים באופן שיטתי את כל אתרי האינטרנט, מחלצים ומקטלגים את תוכנם. במקרים רבים, גם אם אנו מצליחים למחוק מידע מאתר מסוים, לאחר שהפרסום הבעייתי נסרק בידי מנועי החיפוש, הוא ממשיך להופיע בתוצאות החיפוש, באתרים שונים ובמאגרי מידע שאינם בשליטתנו. לעתים קרובות, תוכן בעייתי זה מופיע גם בשפות שונות, מה שמוסיף לחומרת המצב. כל זה קורה למרות העובדה שהתוכן המקורי כבר הוסר בהצלחה, לכאורה.
האתגר, אם כן, הוא כפול: ראשית, ישנו המידע הפוגעני החשוף לכל דורש על פני פלטפורמות מקוונות שונות – ושנית, עצם קיומו של פוטנציאל להפצה נרחבת עם טווח הגעה אקספוננציאלי, של נתונים אלה ברחבי האינטרנט.
אילו אתגרים משפטיים מתעוררים עקב ההפצה הנרחבת של מידע אישי בזירה הדיגיטלית?
לא אחת פגיעה בפרטיות באינטרנט ו/או הוצאת לשון הרע, מתבצעות תחת מעטה האנונימיות שהרשת מספקת. היינו, מפרסמי דברי הדיבה, מסתתרים במקרים רבים מאחורי פרופילים פיקטיביים או שמות בדויים. לכן נקיטת הליכים משפטיים נגדם, מחייבת מאמץ מורכב לזיהוי העבריין כאשר לעיתים התהליך כרוך בממשק עם מפעילי אתרי אינטרנט שונים, כמו גם ספקיות אינטרנט, שמארחים את התוכן הפוגעני.
עם זאת, גופים אלה מוגנים גם הם על ידי חוקי הגנת הפרטיות, והטווח הבינלאומי שלהם יכול להפוך את מאמצי ההתחקות אחר הגורמים הרלוונטיים, למורכבים ומאתגרים ביותר. יתרה מכך, במדינות שונות חלים חוקי הגנת פרטיות ולשון הרע שונים ולכן פעולה כנגד גורמים הפועלים מעבר לים, אינה תמיד פשוטה או משתלמת.
כיצד מתייחסת מערכת המשפט בישראל לנושא הפגיעה בפרטיות באינטרנט?
בישראל, חוק הגנת הפרטיות משנת 1981, חוק איסור לשון הרע משנת 1965 ופקודת הנזיקין משנת 1968 – מגדירים בקפדנות אילו עבירות נחשבות כפגיעה בפרטיות, כעבירה פלילית וכעוולה אזרחית.
עם זאת, מסגרות משפטיות אלו עשויות להשתנות באופן משמעותי ממדינה אחת לאחרת ועשויות לעבור עדכונים תקופתיים בכל מדינה. הדבר מייצר קושי לאכוף את הגנת הפרטיות במרחב הדיגיטלי, שהוא מרחב גלובלי במהותו.
גם העונשים על הפרות פרטיות, שונים בין מדינות. במדינות כמו ישראל או אנגליה, פיצוי בגין לשון הרע יכול להגיע לסכומים ניכרים, לשמש גורם מרתיע עבור אתרי אינטרנט, חברות אחסון אתרים, מפעילי שרתים וגורמים זדוניים פוטנציאליים. לעומת זאת, יש מדינות שבהן הפיצוי נמוך במידה ניכרת ולעתים סמלי בלבד, ולחלק מהמדינות אין חקיקה מקיפה בנושא זה.
אילו פעולות ניתן לנקוט בתגובה להפרת פרטיות במרחב הדיגיטלי?
כאשר אדם מושפע לרעה מפגיעה בפרטיותו אונליין או מתוכן פוגעני שפורסם כנגדו ברבים, הוא בדרך כלל מבקש להסיר את התכנים הללו, לזהות את הגורם האחראי לפרסומם והפצתם ולדרוש פיצוי על כך.
לא אחת ניתן לבקש מבית המשפט לספק צו להסרת התוכן הפוגעני שיוגש להנהלת האתר שבו התוכן פורסם. אולם במקרים רבים אין קשר ישיר בין האתר המארח את החומר הבעייתי לבין הגורם העומד מאחורי פרסום הדברים בפועל. במקרים בהם מדובר בפלטפורמה המופעלת על גבי מספר שרתים, פעולות משפטיות נגד מפרסמי התכנים, עשויות לחייב פנייה למערכות משפטיות שונות במדינות שונות.
יחד עם זאת, פנייה באמצעות עורך דין לאתר אינטרנט, חברת אירוח אתרים או למנוע חיפוש, מביאים לרוב להסרה מיידית של הפרסומים הפוגעניים, שכן פלטפורמות אלו מעדיפות לרוב להימנע ממחלוקות משפטיות ממושכות.
לסיכום
למרות האתגרים הרבים הגלומים בהגנת הפרטיות בעידן הדיגיטלי, ישנן דרכים שונות לטיפול בפרסומי תכנים פוגעניים באינטרנט. מאחר והטיפול המשפטי בהוצאת לשון הרע ופגיעה בפרטיות בזירה המקוונת, משתנה בהתאם לנסיבות הפרסום בכל מקרה לגופו, חשוב לפנות לייעוץ משפטי של עורך דין לשון הרע והגנת הפרטיות, בהקדם האפשרי עם התעורר הצורך בטיפול בנושאים אלו.
למידע נוסף על נקיטת צעדים משפטיים להגנת הפרטיות בעידן הדיגיטלי – פנו כעת אל משרד עו"ד שמעון האן – עורך דין ונוטריון להתייעצות אישית ודיסקרטית.
