חוק איסור לשון הרע בישראל אוסר על פרסום דברים שעלולים לפגוע בשמו הטוב של אדם, גם אם הם נכונים. עם זאת, קיימים חריגים לחוק זה, המאפשרים פרסום מידע שעלול להיחשב לשון הרע במקרים מסוימים. מקרים אלו – החוסים תחת הגנת "פרסום מותר", מפורטים תחת סעיף 13 בחוק איסור לשון הרע ובסקירה שלפניכם נפרט אודותיהם.
הגנת "פרסום מותר" – חריגים לחוק איסור לשון הרע
סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע בישראל, מפרט רשימה של פרסומים מותרים, אשר למרות שהם מכילים לשון הרע, אינם מהווים עילה לתביעה פלילית או אזרחית.
רשימה זו כוללת, בין היתר, פרסומים שנעשו בתום לב, פרסומים של דיווחים נכונים על הליכים משפטיים, פרסומים של דברי אמת שיש בהם עניין ציבורי, ופרסומים שנעשו במסגרת מילוי תפקיד ציבורי.
חשוב להכיר את החריגים לחוק איסור לשון הרע, הן כדי להימנע מתביעות לשון הרע והן כדי לדעת מתי מותר לפרסם מידע שעלול לפגוע בשמו הטוב של אדם.
פרסום פוגעני המוגן מפני תביעת לשון הרע – יש דבר כזה?
כפי שראינו לעיל, סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע קובע רשימה של פרסומים המוגנים מפני תביעות, גם אם הם פוגעים בשמו הטוב של נשוא הפרסום. הגנה זו ניתנת, בין היתר, לפרסומים שנעשו בתום לב, פרסומים של דיווחים נכונים על הליכים משפטיים, פרסומים של דברי אמת שיש בהם עניין ציבורי, ופרסומים שנעשו במסגרת מילוי תפקיד ציבורי.
לעניין זה, חשוב לציין כי הגנת "פרסום מותר" אינה בהכרח תלויה בתוכנו של הפרסום. כלומר, גם מדובר על פרסום שעשוי להיחשב כפוגעני במהותו, פרסום שקרי או פרסום שנעשה בחוסר תום לב, יכולים ליהנות מהגנה זו, אם הם עומדים באחד מתתי הסעיפים של סעיף 13 של חוק לשון הרע.
הסיבה לכך היא שחוק איסור לשון הרע מבקש לאזן בין שני אינטרסים מנוגדים: חופש הביטוי והזכות לשם טוב. במקרים מסוימים, האינטרס של חופש הביטוי גובר על האינטרס של הזכות לשם טוב, ולכן פרסומים פוגעניים מסוגים ספציפיים עשויים להיות מוגנים מפני תביעות, כפי שנפרט בהמשך.
10 סוגי מפרסמים ופרסומים המוגנים מפני תביעות לשון הרע על פי החוק
סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע קובע רשימה של 10 סוגי פרסומים המוגנים מפני תביעות, גם אם הם פוגעים בשמו הטוב של אדם. פרסומים אלו מכונים "פרסומים מותרים".
להלן רשימת הפרסומים המותרים בראי החוק:
- פרסומים של הכנסת: דיונים, הצעות חוק, פרוטוקולים ופרסומים אחרים של הכנסת וחבריה.
- פרסומים בישיבות ממשלה: דיונים והחלטות של ישיבות ממשלה.
- פרסומים על ידי הממשלה: הודעות לעיתונות, פרסומים רשמיים אחרים של הממשלה.
- פרסומי מבקר המדינה: דוחות ביקורת, הודעות לעיתונות ופרסומים אחרים של מבקר המדינה.
- פרסום של שופט / בורר / דיין / כל אדם בעל סמכות שיפוטית: פסקי דין, החלטות ופרסומים אחרים שניתנו במסגרת תפקידם.
- פרסום ע"י בעל דין במהלך הליך שיפוטי: כתבי טענות, סיכומים ופרסומים אחרים במסגרת הליך משפטי.
- פרסומים של ועדות חקירה: דוחות, פרוטוקולים ופרסומים אחרים של ועדות חקירה.
- דוחות של ישיבות שונות של בית המשפט או ועדות החקירה: פרוטוקולים ופרסומים אחרים של דיונים בבתי משפט או ועדות חקירה.
- דוחות של ארגונים בינלאומיים: כאן הכוונה לדוחות רשמיים שפורסמו בידי ארגונים בינלאומיים. על פי דין או הוראה של רשות: פרסומים הנדרשים על פי חוק או הוראה של רשות מוסמכת.
- תמצית מרשם: פרסום של תמצית מידע מתוך מרשם ציבורי.
חשוב לציין כי גם במקרים הללו, הגנת "פרסום מותר" אינה מוחלטת, ובתי המשפט רשאים לבחון כל מקרה לגופו. במקרים חריגים, בית המשפט עשוי לקבוע שפרסום פוגעני אינו זכאי להגנה, גם אם הוא נכלל לכאורה ברשימת הפרסומים המותרים.
הגנות נוספות בתביעות לשון הרע בישראל
בנוסף להגנה המשפטית הניתנת ל"פרסומים מותרים" (סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע), החוק מציע שתי הגנות נוספות מפני תביעות לשון הרע, והן:
הגנת אמת הפרסום
הגנה זו חלה על פרסום עובדות נכונות, גם אם הן פוגעות בשמו הטוב של אדם או ארגון שהם נשואי הפרסום.
תנאי נוסף להגנה הוא שהפרסום יכיל דברים שחשוב שיגיעו לאוזני הציבור ולאוכלוסיה הכללית יש עניין שהם יפורסמו.
דוגמה: פרסום על מעשה שחיתות של עובד ציבור עשוי להיחשב אמת בפרסום, גם אם הוא פוגע בשמו הטוב של העובד דנן.
הגנת תום הלב
הגנה זו חלה על פרסום שנעשה בתום לב, גם תוכנו אינו נכון.
במידה ותביעת לשון הרע תגיע אל בית המשפט, ייבחנו נסיבות הפרסום, כגון ידיעת המפרסם על הנפגע, כוונתו בפרסום, והאם הפרסום נעשה באופן סביר, ענייני ומידתי בנסיבות המקרה. במידה והנתבע יוכל להוכיח כי הפרסום הנדון בתביעה פורסם שלא מתוך כוונת זדון וללא יכולת לדעת כי תוכנו אינו דבר אמת, ייתכן כי יוכל להימנע מהרשעה בהוצאת לשון רע.
לסיכום, הגנת אמת הפרסום ותום הלב הן כלים משפטיים חשובים המאפשרים איזון בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב. הן מאפשרות פרסום מידע חשוב, גם אם הוא פוגעני, תוך הגנה על אנשים מפני פרסומים זדוניים.
חשיבות ההתייעצות עם עורך דין לשון הרע בכל מקרה לגופו
תביעות לשון הרע הן עניין מורכב, הן מבחינה משפטית והן מבחינה רגשית. גורמים רבים משפיעים על הצלחת התביעה, ולכן חשוב להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום זה.
ראשית, חוק איסור לשון הרע כולל הגנות רבות, ויש לבחון בקפידה את נסיבות המקרה כדי לקבוע אם הן חלות.
שנית, פסיקת בתי המשפט בנושא לשון הרע משתנה ומתפתחת כל העת, ויש להיות מעודכנים בפסיקה החדשה.
לבסוף, ניהול תביעת לשון הרע מחייב ידע נרחב בדיני ראיות ובטכניקות משפטיות.
לכך נלווית כאמור גם המורכבות הרגשית הנלווית אל הטיפול בתביעות לשון הרע, העלולות לפגוע קשות בשמו הטוב של אדם ובבריאותו הנפשית. ניהול תביעה משפטית גורם ללחץ ולמתח, ויש להתמודד עם עדים, חקירות בבית המשפט ופרסום פרטים אישיים.
לכן התייעצות עם עורך דין מומחה בלשון הרע היא חיונית לכל אדם שנפגע כתוצאה מפרסום לשון הרע. עורך הדין יסייע ללקוח להבין את זכויותיו, להעריך את סיכויי התביעה ולבחור באסטרטגיה המשפטית הנכונה.
לסיכום
פרסום לשון הרע עשוי להוביל להשלכות קשות על נשוא הפרסום. יחד עם זאת, כפי שראינו במאמר זה, ישנם סוגים מסוימים של פרסומים המוכרים במסגרת חוק איסור לשון בתור "פרסומים מותרים". לכן בית המשפט הדן בתיק לשון הרע, בוחן גם את זהותו של המפרסם, זהותו של נשוא הפרסום וההקשר בו הפרסום התבצע.
בין אם אתם סבורים שנפגעתם מלשון הרע או שאתם נתבעים לגין בגינה, חשוב להבין מראש אם הפרסום הנדון אכן מוגן במסגרת החוק. כך גם במידה ואתם שוקלים לפרסם דבר מה שאינכם בטוחים אם הגנת "פרסום מותר" אכן חלה עליו.
עו"ד שמעון האן הוא עורך דין מנוסה ומוכר בתחום לשון הרע, בעל ידע נרחב בפסיקה ובחקיקה, ויוכל לסייע לכם לבחון את התיק בעין מקצועית ולבנות עבורכם אסטרטגיה משפטית מנצחת.
אל תהססו לצור קשר עם עו"ד שמעון האן עוד היום לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני ללא התחייבות.
