הוצאת דיבה ולשון הרע, הן מונחים משפטיים המשמשים שניהם לתיאור פרסומים פוגעניים העלולים להסב נזק כבד לשמו הטוב ולמוניטין של אדם. אולם על אף השימוש לעיתים בשני המונחים כמילים נרדפות, למעשה קיים ביניהם הבדל מהותי שחשוב להכיר. במאמר זה נבחן את השוני בין המושגים הללו ונציג את היסודות המרכזיים בתביעות הוצאת דיבה או לשון הרע.
הוצאת דיבה או לשון הרע – מה ההבדל בין המושגים?
שמו הטוב של אדם והמוניטין שבנה לעצמו, נמנים עם נכסיו החשובים ביותר, בצד קניינו, שלמות גופו וחיי המשפחה שלו. בעידן הנוכחי, כאשר המוניטין האישי משול למותג, ישנה חשיבות מכרעת בשמירה על השם הטוב של הפרט.
"לשון הרע" הוא מונח המתאר פרסומים משמיצים, מבזים או פוגעניים, שעלולים להסב נזק לשמו הטוב ולתדמיתו של אדם. ביטויים מסוג זה, בין אם נאמרו בעל פה או הופיעו בכתב, מקימים עילת תביעה בגין לשון הרע, בתנאי שהפרסום נעשה בפומבי ובאופן גלוי. חשוב לציין שלשון הרע יכולה להיות מכוונת הן כלפי אנשים פרטיים והן כלפי תאגידים ועסקים.
המושג "הוצאת דיבה", בדומה ללשון הרע, מתייחס לאמירות משמיצות ופוגעניות העלולות להסב פגיעה ניכרת בשמו הטוב של אדם או גוף עסקי, כמו גם עוגמת נפש רבה נזקים מקצועיים, עסקיים, חברתיים, משפחתיים ואף נזקים ממוניים.
ההבדל העיקרי בין שני המונחים נעוץ אפוא במהות הפרסום הפוגע: "הוצאת דיבה" מתארת התבטאויות שקריות לחלוטין ("פייק ניוז"), ואילו "לשון הרע" מתייחס גם לביטויים פוגעניים הכוללים מידה מסוימת של אמת.
מבחינה משפטית, על אף שהחוק הישראלי אינו מבדיל בין עבירות של הוצאת דיבה, הוצאת לשון הרע או "שיימינג", בפרקטיקה המשפטית נהוג להבחין בין המושגים "דיבה" ו"לשון הרע".
קווי דמיון והבדלים מהותיים בין לשון הרע להוצאת דיבה בפרקטיקה המשפטית
על אף ההבדלים הניכרים בין המושגים "הוצאת דיבה" ו"לשון הרע", ההתייחסות של בתי המשפט לתביעות בעילות אלה נוטה להיות דומה. יחד עם זאת, הן תביעות לשון הרע והן תביעות דיבה עלולות להיות מורכבות, גם ללא צורך בהוכחת הנזק שנגרם. משכך, מומלץ להסתייע בשירותיו של עורך דין הוצאת דיבה בעל ניסיון רב בתביעות מסוג זה. עורך דין לשון הרע יוכל לתת ייצוג משפטי ראוי ומקצועי החל מהשלב של ניסוח כתב התביעה, דרך ניהול ההליכים המשפטיים ועד לקבלת הפיצוי המקסימלי בהתאם לאופי הפגיעה.
סבורים שנפגעתם מהוצאת דיבה או לשון הרע? זה הזמן לפנות למשרד עו"ד שמעון האן לעזרה.
7 העקרונות המנחים בהגשת תביעת לשון הרע או הוצאת דיבה
כאמור, למרות ההבדלים העיוניים בין המושגים "לשון הרע" ו"הוצאת דיבה", הרי שבפרקטיקה המשפטית אין אבחנה של ממש בין תביעות המוגשות מכוח עילות אלה, והן נשענות על אותם יסודות מרכזיים. להלן פירוט התנאים והשיקולים המרכזיים בבסיס הגשת תביעה בגין לשון הרע או הוצאת דיבה:
- מהות הפרסום – בית המשפט יבחן לעומק את תוכן הפרסום הפוגע, את האמצעים שבהם הופץ, את ההקשר של הפרסום וכיוצא בזה.
- האם הפרסום עולה כדי לשון הרע / דיבה – די בכך שהפרסום עלול לבזות או לפגוע בשמו הטוב של אדם, במעמדו המקצועי, בעיסוקו וכדומה, גם אם לא גרם לכך בפועל.
- עוצמת הנזק והיקף הפגיעה – ככל שהפגיעה בתדמית או הנזק שנגרם משמעותיים ונרחבים יותר, כך עולים הסיכויים לפסיקת פיצויים גבוהים יותר.
- טענות הגנה – יש לבחון את קיומן של הגנות פוטנציאליות העומדות לנתבע, כמו למשל במקרה של פרסום בתום לב או חשיפת אמת בעניין בעל חשיבות ציבורית.
- נסיבות מקלות – גם במקרה של קבלת התביעה, ייתכנו נסיבות מקלות שונות מכוח החוק והפסיקה, אשר עשויות להקטין את סכום הפיצוי ואת אחריותו של הנתבע, במקרים המתאימים.
- זדון בכוונת הפרסום – כאשר מוכח שהנתבע פעל בכוונה לפגוע בתובע ולהסב לו נזק, הדבר מהווה שיקול משמעותי בהגדלת הפיצויים שייפסקו, ואף בהכפלתם.
- הסעדים האפשריים – מערכת המשפט מעמידה לרשות התובע קשת רחבה של סעדים, לרבות פיצויים כספיים, צווים שיפוטיים, חיוב בהסרת הפרסום הפוגע ועוד.
סכומי הפיצויים האפשריים בגין תביעות הוצאת דיבה או לשון הרע בארץ
אדם בישראל שנפגע מפרסום לשון הרע או דיבה, זכאי לפיצוי של עד 80,000 ש"ח מבלי שיידרש להוכיח את הנזק שנגרם לו, וזאת כאשר מדובר בפרסום בודד. במצבים שבהם הפרסום נעשה בכוונת זדון במטרה לפגוע, בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים של עד 160,000 ש"ח גם ללא הוכחה של נזק. עם זאת, הסכום שייפסק בסופו של דבר בכל מקרה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט ומושפע ממכלול נסיבות העניין, כמו חומרת הפגיעה שנבעה מהפרסום, מידת תפוצתו ושיקולים רלוונטיים נוספים.
בהקשר זה ראוי לציין, שההבדל בין עוולת לשון הרע לבין הוצאת דיבה, יכול להשליך על סכום הפיצויים שייפסקו, מאחר שהוצאת דיבה נתפסת כחמורה יותר ועשויה לגרור פסיקת פיצויים גבוהים יותר.
לסיכום
לשון הרע והוצאת דיבה הן עוולות חמורות הפוגעות בשמו הטוב ובמוניטין של אדם, ועלולות להסב לו נזקים כבדים. על אף ההבדלים התיאורטיים בין שני המונחים, הרי שבפרקטיקה המשפטית ההתייחסות אליהם דומה. תביעות מסוג זה מורכבות ונשענות על שורה של תנאים ושיקולים, כאשר בידי בית המשפט מגוון כלים וסעדים שנועדו להעניק הגנה מיטבית לנפגע.
אם נפגעתם מפרסום משמיץ ופוגעני ואתם שוקלים להגיש תביעת הוצאת דיבה או לשון הרע, מומלץ להיוועץ בעורך דין לשון הרע מנוסה. משרד עו"ד ונוטריון שמעון האן מציע ליווי וייצוג מקצועיים בתחום לשון הרע והוצאת דיבה, החל משלב גיבוש התביעה ועד להשגת הפיצוי המגיע לתובע.
אל תהססו ליצור עם עורך דין שמעון האן קשר לקבלת ייעוץ ראשוני ללא התחייבות.
שאלות ותשובות בנושא הוצאת דיבה או לשון הרע
שאלות ותשובות:
לשון הרע מוגדרת בחוק כ"פרסום העלול להשפיל אדם, לעשותו מטרה לשנאה או ללעג בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו". כמו כן, "פרסום הפוגע באדם במשרתו, בעסקו או במקצועו, או פרסום המבזה אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו" נחשב ללשון הרע. ההגדרה היא רחבה וכוללנית, ומכילה כל פרסום שעלול לפגוע בשם הטוב של אדם מסיבות שונות.
על אף שהמונחים "לשון הרע" ו"הוצאת דיבה" מתייחסים שניהם לפרסומים פוגעניים העלולים לפגוע בשמו הטוב של אדם, קיים ביניהם הבדל מהותי: המונח "הוצאת דיבה" מתאר אמירות שקריות לחלוטין, כלומר "פייק ניוז". לעומת זאת, המונח "לשון הרע" רחב יותר, וכולל גם ביטויים פוגעניים המכילים מידה מסוימת של אמת. עם זאת, על אף ההבדל התיאורטי, בפועל בתי המשפט נוטים להתייחס לשתי העילות באופן דומה.
תביעה בגין הוצאת דיבה או לשון הרע נשענת על מספר יסודות מרכזיים. ראשית, נבחנים אופיו ותוכנו של הפרסום הפוגעני והאמצעים שבהם הופץ. שנית, די בכך שהפרסום עלול לפגוע באדם או בשמו הטוב כדי להקים עילת תביעה. כמו כן, בית המשפט בוחן את עוצמת הנזק ואת היקף הפגיעה שנגרמו. מנגד, קיומן של הגנות אפשריות לנתבע, כמו פרסום בתום לב, עשוי להשפיע על התביעה ועל גובה הפיצויים.
אדם שנפגע מלשון הרע זכאי לפיצוי של עד 80,000 ₪ ללא צורך בהוכחת נזק בפועל. יחד עם זאת, במקרים שבהם הפרסום נעשה בכוונה לפגוע, ניתן לפסוק פיצויים של עד 160,000 ₪ ללא הוכחת נזק. חשוב לציין כי אלו הם סכומי הפיצוי המרביים ללא הוכחת נזק, ואילו הסכום שייפסק בפועל נתון לשיקול דעתו של בית המשפט ומושפע מנסיבות המקרה.
