הוצאת לשון הרע היא אחת הבעיות הכואבות ביותר בחברה המודרנית, שכן בעידן הנוכחי של התפוצצות המדיה והרשתות החברתיות, כל אחד עלול למצוא את עצמו נפגע מפרסום משמיץ ופוגעני. במאמר זה נבחן לעומק את נושא לשון הרע על היבטיו המשפטיים ונלמד כיצד ניתן להתמודד עם תופעה הרסנית זו בצורה חוקית ויעילה.
מהי לשון הרע כהגדרתה בחוק?
על פי חוק איסור לשון הרע, לשון הרע מוגדרת בתור:
"דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם, לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו, לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו, או לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו".
על מנת שפרסום ייחשב ללשון הרע, עליו לעמוד בשני תנאים מצטברים:
- התוכן הנדון עונה להגדרת המושג "פרסום" בחוק לשון הרע (התבטאות שהופצה באופן שיש בו כדי להגיע לאדם אחד לפחות מלבד הנפגע).
- הפרסום עלול לגרום לפגיעה בשמו הטוב של האדם או הגוף.
חשוב לציין כי החוק אינו דורש שהפרסום יהיה שקרי בהכרח – גם פרסום של עובדות אמיתיות עשוי להיחשב ללשון הרע, אם יש בו כדי לפגוע בשמו הטוב של האדם.
הזכות לתבוע על הוצאת לשון הרע ללא הוכחת נזק
חוק איסור לשון הרע מקנה לכל אדם או ארגון שנפגע מפרסום לשון הרע את הזכות לתבוע את המפרסם לדין ולדרוש פיצויים. התובע אינו נדרש להוכיח שנגרם לו נזק ממשי כתוצאה מהפרסום – די בכך שהפרסום עצמו עלול לפגוע בשמו הטוב.
עם זאת, על התובע להוכיח שהפרסום אכן מהווה לשון הרע, כלומר שיש בו כדי להשפיל אותו או לפגוע בו. כמו כן, על התובע להראות שהפרסום הגיע לידיעת אנשים נוספים מלבד המפרסם והנפגע עצמם.
שוקלים להגיש תביעה על הוצאת לשון הרע? פנו אל עורך דין שמעון האן להערכת סיכויי ההצלחה!
גובה הפיצויים בתביעות לשון הרע
חוק איסור לשון הרע קובע תקרה לסכום הפיצויים שניתן לפסוק ללא הוכחת נזק, העומדת נכון לשנת 2024 על סך של כ-80,000 ש"ח. במקרים חמורים במיוחד, בהם הוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים כפולים – עד לסכום של כ-160,000 ש"ח.
עם זאת, אין מדובר בסכומים קבועים, וסכום הפיצוי הסופי נקבע על ידי בית המשפט בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה. בין השיקולים שעשויים להשפיע על גובה הפיצויים ניתן למנות את חומרת הפרסום, היקף הפצתו, הנזק שנגרם לנפגע בפועל, התנהגות הצדדים, וקיומן של הגנות שונות מכוח החוק.
יצוין כי החוק אף מאפשר לתובע לדרוש פיצויים גבוהים יותר, אם הצליח להוכיח נזק ממשי שנגרם לו, בין אם מדובר בנזק כלכלי (כגון אובדן הכנסה או פגיעה בעסק) ובין אם מדובר בנזק לא ממוני (כגון עוגמת נפש או פגיעה באוטונומיה). עם זאת, הוכחת נזקים אלו אינה פשוטה ודורשת ראיות משכנעות.
ההגנות בתביעות לשון הרע
חוק איסור לשון הרע קובע מספר הגנות שעומדות לנתבע בתביעת לשון הרע. ההגנה המרכזית היא "אמת דיברתי" – אם הנתבע מצליח להוכיח שתוכן הפרסום הוא אמת לאמיתה, הוא עשוי להיות פטור מאחריות, בתנאי שהפרסום נעשה בתום לב.
הגנה נוספת היא "תום לב" – אם הנתבע מוכיח שפעל בתום לב, מתוך אמונה סבירה באמיתות הפרסום ומתוך מטרה להגן על עניין ציבורי או אישי לגיטימי, הוא עשוי ליהנות מהגנה חלקית או מלאה בפני התביעה.
כמו כן, החוק מונה מספר מצבים בהם הפרסום יהיה מוגן, גם אם הוא אינו אמת לאמיתה, לדוגמה: פרסום שנעשה בהליך שיפוטי או מעין שיפוטי, דיווח הוגן על הליך כזה, פרסום על נבחר או עובד ציבור בקשר לתפקידו, ביקורת על יצירה ספרותית, אמנותית או מדעית ועוד.
לבסוף, במקרים של "זוטי דברים", כלומר פרסומים שוליים וחסרי חשיבות של ממש, בית המשפט עשוי לקבוע שכלל לא מדובר בלשון הרע ולדחות את התביעה על הסף.
לסיכום
עם התפתחות הטכנולוגיה והמרחב הדיגיטלי, אתגר ההתמודדות עם תביעות לשון הרע הולך ומתעצם. בתי המשפט מגלים מודעות גוברת לחומרת הבעיה ונוקטים יד קשה יותר כלפי מפרסמי לשון הרע. לאור זאת, אם נפגעתם בעקבות הוצאת לשון הרע כנגדכם, או שהוגשה נגדכם תביעה בגין הוצאת דיבה, אל תישארו לבד מול הקשיים והסיכונים. צרו קשר עוד היום עם משרד עו"ד ונוטריון שמעון האן, המתמחה בתיקי לשון הרע, לקבלת ייעוץ מקצועי, ליווי צמוד ויצוג מנצח בבית המשפט. הניסיון הרב והמומחיות של עו"ד שמעון האן – עורך דין לשון הרע מוביל בתחומו, יעמדו לצידכם להשגת התוצאה הטובה ביותר האפשרית עבורכם.
שאלות ותשובות:
על מנת שפרסום ייחשב ללשון הרע, עליו לעמוד בשני תנאים מצטברים: ראשית, הפרסום צריך לענות על הגדרת המושג פרסום בחוק לשון הרע – קרי, להיות בעל פוטנציאל תפוצה לאנשים נוספים זולת נשוא הפרסום והמפרסם. שנית, הפרסום צריך להיות כזה שעלול לגרום לפגיעה בשמו הטוב של האדם או הגוף שבו התוכן האמור עוסק. החוק אינו דורש שהפרסום יהיה שקרי בהכרח – גם פרסום של עובדות אמיתיות עלול להיחשב ללשון הרע, במידה ויש בו כדי להזיק למוניטין של מושא הפרסום.
כן, חוק איסור לשון הרע מאפשר לתובע לדרוש פיצויים ללא הוכחת נזק. די בכך שהפרסום עלול לפגוע בשמו הטוב של הנפגע. הסכום המקסימלי שניתן לתבוע ללא הוכחת נזק כיום הוא כ-80,000 ש"ח. במקרים חמורים במיוחד, כאשר הוכח שהפרסום נעשה בזדון ובכוונה לפגוע, ניתן לפסוק פיצויים כפולים, עד לכ-160,000 ש"ח.
חוק לשון הרע מעניק לנתבעים מספר הגנות אפשריות שהמרכזית בהן היא "אמת דיברתי" – אם הנתבע מוכיח שתוכן הפרסום הוא אמת לאמיתה, הוא עשוי להיות פטור מאחריות, ובלבד שהפרסום נעשה בתום לב. הגנה נוספת היא "תום הלב" – אם הנתבע פעל בתום לב, מתוך אמונה סבירה באמיתות הדברים ומתוך מטרה לגיטימית, כגון הגנה על אינטרס ציבורי, הוא עשוי לזכות בהגנה מהתביעה, גם אם לא הוכיח שהפרסום היה אמת לחלוטין.
בשנים האחרונות ניכרת מגמת החמרה בפסיקת בתי המשפט בכל הנוגע לתביעות לשון הרע.
בניגוד לעבר, בו ניתן היה לראות עדיפות לערך של חופש הביטוי, כיום בתי המשפט נוטים לפסוק פיצויים גבוהים יותר לטובת הגנה על השם הטוב של הנפגעים. הדבר נובע, בין השאר, מהתפתחות המדיה הדיגיטלית והרשתות החברתיות, המאפשרות הפצה מהירה ונרחבת של פרסומים פוגעניים, ובכך מעצימות את הנזק הפוטנציאלי של לשון הרע. תופעה זו הובילה את בתי המשפט לאמץ גישה מחמירה יותר כלפי המפרסמים, במטרה להרתיע מביצוע עוולות דיבה ולהגן טוב יותר על כבודם של אנשים.
