"הזכות להישכח" במרחב הדיגיטלי נועדה להגן על משתמשי אינטרנט בדגש על ילדים ובני נוער, מפני מידע פוגעני או מיושן שמופיע ברשת אודותיהם, שעלול לפגוע בהם. כיצד הדבר מתבצע תוך איזון מול חופש הביטוי וזכויות אחרות? על כך בסקירה שלפניכם.
מהי "הזכות להישכח"?
הזכות להישכח במרחב המקוון (The right to be forgotten) – זוהי זכותם של אנשים לדרוש ממנועי חיפוש ומפלטפורמות אינטרנטיות אחרות להסיר מידע אישי הנוגע אליהם, במקרים מסוימים. לדוגמה, אם ילד צולם בעבר בסרטון לא מחמיא שהועלה לרשת, הוא יכול לבקש את הסרתו.
מה חשיבותה של הזכות להישכח במרחב הדיגיטלי?
העידן הדיגיטלי משפיע רבות על חייהם של אנשים בכל הגילאים ומכל שכבות האוכלוסייה, הן לטובה והן לרעה. במרחב חוצה גבולות זה, לצד הזדמנויות חדשות ומרגשות, עולה גם הסיכון לפגיעה בפרטיות ובזכויותיהם של המשתמשים.
על כן, קיימות בעולם תקנות שונות אשר נועדו לתת לאנשים שליטה רבה יותר על תפוצת המידע האישי שלהם במרחב המקוון, ובתוך כך גם לדרוש את אכיפתה של "הזכות להישכח" המאפשרת להם לבקש את הסרתו של מידע פוגעני או מיושן מהאינטרנט.
"הזכות להישכח" והצורך הגנה מיוחדת לילדים בעידן הדיגיטלי
ילדים ובני נוער עלולים שלא להבין את ההשלכות של פרסום מידע אישי, ולכן זקוקים להגנה מיוחדת. מידע פרטי של ילדים נאסף ומופץ לא רק על ידם, אלא גם על ידי הורים ובני משפחה אחרים. פרסום זה עלול להוביל למבוכה וחרדה אצל ילדים, ואף לפגוע בפרטיותם.
לכן האפשרות לבקשת "הזכות להישכח" משמעותית במיוחד להגנה על שלומם ורווחתם של ילדים ובני נוער. למרבה הצער, מימוש זכות זו תלוי במידה לא מבוטלת במודעות שלהם ושל הוריהם לקיומה ובידע שלהם כיצד לדרוש את מימושה.
כיצד הזכות להישכח עוגנה בחוק?
פסיקה תקדימית שניתנה בבית המשפט האירופאי לצדק בתיק "גוגל נגד גונזלס" בשנת 2014, קבעה כי לאנשים יש זכות לדרוש ממנועי חיפוש להסיר קישורים למידע אישי שאינו מדויק, הולם או רלוונטי. זכות זו, המכונה "הזכות להישכח" או "הזכות למחיקה", נועדה להגן על פרטיותם של אנשים ולמנוע פגיעה בשמם הטוב כתוצאה ממידע בלתי הולם, לא עדכני או לא רלוונטי המופיע בתוצאות חיפוש.
פסיקה זו עוררה דיון ציבורי ער בנוגע לאיזון בין זכות הפרטיות לחופש הביטוי והזכות לציבור לדעת. יש הטוענים כי "הזכות להישכח" פוגעת בחופש הביטוי ובחופש המידע, ואילו אחרים טוענים כי היא חיונית עד כדי הכרחית, להגנה על פרטיותם של אנשים בעידן הדיגיטלי.
בכל מקרה, בעקבות פסיקה זו, גוגל ומנועי חיפוש אחרים יצרו מנגנון המאפשר לאנשים להגיש בקשות להסרת קישורים מתוצאות חיפוש. עם זאת, מנגנון זה אינו מושלם, וישנם מקרים רבים בהם בקשות נדחות.
לאור זאת, הדיון בנושא "הזכות להישכח" עודנו נמשך, ועדיין לא ברור לחלוטין כיצד יתרחש איזון ראוי בין זכות הפרטיות לזכויות אחרות במרחב המקוון, בראיה עתידית.
הרחבת הזכות להישכח במסגרת תקנות הגנת המידע של האיחוד האירופי
"הזכות להישכח", אשר הוכרה לראשונה בפסיקה "גוגל נגד גונזלס", קיבלה ביטוי רחב יותר במסגרת תקנות הגנת המידע של האיחוד האירופי (GDPR ראשי התיבות של General Data Protection Regulation). תקנות אלו, שנכנסו לתוקף בשנת 2018, הרחיבו את הזכות לדרוש הסרה של כל מקור מידע אינטרנטי שעשוי לפגוע במשתמש, ולא רק תוצאות חיפוש.
כתוצאה מכך, חלה על גורמים המחזיקים במידע אישי חובת מחיקה של נתונים אלה במקרים הבאים:
- כאשר הנתונים אינם נחוצים עוד לצורך המטרות שעבורן נאספו ועובדו.
- כאשר נושא המידע מבקש למחוק את נתוניו, וזכותו גוברת על אינטרסים לגיטימיים אחרים המחייבים שמירת המידע.
- כאשר עיבוד הנתונים נעשה שלא כדין.
- כאשר הנתונים נאספו באופן לא חוקי.
הרחבת "הזכות להישכח" במסגרת ה- GDPR נועדה אפוא להגן על פרטיותם של אנשים בעידן הדיגיטלי בצורה טובה יותר על ידי החלת חובת המחיקה של נתונים אישיים שאינם נחוצים עוד גם על מקורות מידע מקוונים שאינם קישורים בתוצאות החיפוש בלבד.
על אילו פלטפורמות חלה "הזכות להישכח" וחובת המחיקה שעוגנה ב-GDPR?
חשוב להבהיר כי תקנות GDPR חלות על "בעלי השליטה" במידע הפרטי של המשתמשים, דוגמת חברות כמו פייסבוק, גוגל ואינספור אחרות. הן אינן חלות על אנשים פרטיים המפרסמים מידע שנאסף במסגרת פעילותם האישית.
לפיכך, אדם פרטי המעלה לאינטרנט מידע על אחרים, כגון תמונות או פרטים אישיים, אינו כפוף לתקנות אלו. במקרה כזה, נושא המידע (האדם עליו פורסם המידע) יכול לממש את זכותו להסרת התכנים, אך עליו לפנות ישירות ל"בעל השליטה" במידע (לדוגמה, פייסבוק) ולא למי שהעלה את המידע.
מי זכאי לממש את הזכות להישכח וכיצד?
מימוש זכויות הגנת מידע, ובכללן "הזכות להישכח", נעשה בדרך כלל על ידי האדם עצמו. אולם, כאשר מדובר בילדים, יש לקחת בחשבון את כשירותם החוקית, אשר משתנה בהתאם לגילם ומצבם הנפשי והקוגניטיבי. בתוך כך, במקרים של קטינים מתחת לגיל 18 האחריות על מימוש הזכות מוטלת על ההורים או האפוטרופוס, תוך התחשבות בטובת הילד.
תהליך מימוש "הזכות להישכח" כרוך בביצוע הפעולות הבאות:
- פנייה לגורם בעל השליטה במידע (למשל, גוגל) באמצעות טופס ייעודי.
- צירוף מסמך מזהה ופירוט הסיבות לדרישה להסרת המידע.
- בחירת תוצאות החיפוש הרלוונטיות למחיקה.
- הסבר מדוע המידע בלתי הולם, לא רלוונטי או אינו מעודכן.
לצורך זה, ענקית החיפוש גוגל, למשל, יצרה עמוד אינטרנט ייעודי המאפשר הגשת בקשות להסרת מידע. לאחר אישור הבקשה, מגיש הבקשה צריך לבחור את תוצאות החיפוש הרלוונטיות ולנמק את רצונו להסירן.
האם בעל השליטה במידע רשאי לסרב לבקשה?
במקרה שבעל השליטה במידע (כמו מנוע חיפוש, פלטפורמת מדיה חברתית או אתר אינטרנט) דוחה את בקשת "הזכות להישכח", הוא מחויב ליידע את נושא המידע (האדם שביקש את מחיקת המידע) על החלטתו. עליו לפרט את הסיבות לסירוב, תוך ציון זכותו של נושא המידע להגיש תלונה לרשות להגנת מידע הרלוונטית. רשות זו תבחן את המקרה ותקבע אם דחיית הבקשה מוצדקת.
בנוסף, נושא המידע רשאי לפתוח בהליך משפטי אזרחי כנגד בעל השליטה במידע, במטרה לכפות את מחיקת המידע המבוקשת בערוץ זה.
על הזכות להישכח בישראל – תמונת מצב משפטית
בניגוד למדינות אחרות, "הזכות להישכח" אינה מעוגנת באופן רשמי בחוק הישראלי. חוק הגנת הפרטיות מאפשר כיום רק תיקון מידע אישי שגוי, לא מעודכן או לא ברור המופיע ברשת האינטרנט.
בשנים 2016 ו-2017 הוגשו שתי הצעות חוק להכללת "הזכות להישכח" בחוק הגנת הפרטיות, אך הן לא התקבלו. בין היתר בטענה כי הצעות אלו לא סיפקו הגדרה ברורה לגבי תנאים המאפשרים מחיקת מידע.
למרות העדר עיגון חוקי של זכות זו בארץ, בעלי שליטה במידע אישי של משתמשים, כמו אתרי חדשות ופורומים ישראליים, מקבלים לא אחת ממשתמשים בקשות למימוש "הזכות להישכח". אולם בתי המשפט בישראל נוטים להימנע מדיון והכרעה בנושאים אלו.
לסיכום
במאמר זה דנו בזכות להישכח במרחב האינטרנטי ובחשיבותה הרבה – בפרט עבור ילדים ובני נוער. למרבה הצער, "הזכות להישכח" אינה פתרון קסם. ישנם מקרים רבים בהם קשה או בלתי אפשרי למחוק מידע באופן מוחלט מהאינטרנט. יחד עם זאת, "הזכות להישכח" בהחלט יכולה להיות כלי יעיל להגנה על פרטיותם ושמם הטוב של משתמשי אינטרנט במקרים מסוימים. אולם לאור העדר חקיקה ייעודית בנושא בארץ, ההתמודדות עם נושא רגיש זה מחייבת לא אחת נקיטת צעדים משפטיים בערוץ האזרחי, כדוגמת הגשת תביעות כספיות כנגד פלטפורמות דיגיטליות מקומיות המסרבות להסרת תכנים אישיים ו/או פוגעניים של משתמשים.
בין שמדובר על מימוש הזכות להישכח בפלטפורמה בינלאומית או מקומית – חשוב להשתמש בזכות זו באופן זהיר, מושכל ובהתאם לנסיבות המקרה. לשם כך חיוני להתייעץ עם עורך דין הגנת הפרטיות.
למידע נוסף בנושא זה ובכל עניין אחר הנוגע להגנה על זכויותיכם באינטרנט – פנו כעת למשרד עו"ד שמעון האן.
