אם חוויתם בריונות ברשת או שיימינג בפלטפורמת TikTok, חשוב להכיר בכך שאתם לא לבד. מאמר זה נועד להציג לכם צעדים ודרכי פעולה יעילות ומהירות שיעזרו לכם להתמודד עם המצב בהצלחה. בנוסף, חשוב לדעת כי אתם עשויים להיות זכאים לקבלת פיצוי כספי בגין לשון הרע בטיקטוק, במידה ותבחרו להגיש תביעת לשון הרע כנגד המפרסמים. רוצים לדעת עוד? כל הפרטים במדריך שלפניכם.
על תופעת ההשמצה ב-TikTok ואפשרויות ההתמודדות עמה
בריונות ברשת ושיימינג באינטרנט הסלימו באופן משמעותי בשנים האחרונות, הודות לריבוי הרשתות החברתיות. למרבה הצער, פלטפורמות אלו נוטות להתנער מאחריותן לתוכן שמשתמשיהן מפיצים באמצעותן – גם כשמדובר בתוכן משמיץ. עם זאת, חשוב להבין ש-Tiktok Israel מחזיקה בסמכות הבלעדית להסיר מיידית תוכן בעייתי שפורסם דרכה, ויכולה לעשות זאת גם תוך דקות. פירושו שאם נפגעתם שיימינג או מבריונות באינטרנט, תוכלו לבקש את הסרתו המיידית מטיקטוק עצמה.
כמו כן, מומלץ בחום לפנות למוקד 105 כדי לדווח על האירוע ובמקרים מסוימים, לשקול להגיש תלונה במשטרה, ובמידת הצורך – גם נגד Tiktok Israel והנהלתה.
השמצה ב-TikTok – כך היא נראית
חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, מגדיר לשון הרע כפרסום תוכן שעלול:
- להשפיל אדם בעיני הציבור או להשית עליו שנאה, בוז או לעג.
- לזלזל באדם על סמך פעולות, התנהגות או תכונות המיוחסות לו.
- לפגוע באדם בתפקידו, בין אם זה תפקיד ציבורי או כל תפקיד אחר, באופן המשפיע על עסקיו, מקצועו או משלח ידו.
- להשפיל אדם על סמך גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו.
מה נחשב כפרסום בהקשר של טיקטוק?
בהתאם לסעיף 2(א) לחוק איסור לשון הרע, פרסום, כולל צורות תקשורת שונות, לרבות בעל פה, בכתב, בדפוס וכן אלמנטים ויזואליים כמו ציורים, דמויות, תנועות, צלילים וכל דבר אחר שיכול לשמש כאמצעי להעברת מסר. עוד קובע סעיף 2(ב) לחוק כי ניתן לראות גם בפרסום מסוגים אחרים כלשון הרע אם הוא נועד לאדם אחר מלבד הנפגע.
כדי להקים לאדם שפורסם נגדו תוכן משמיץ בטיקטוק, אין צורך להוכיח שהפרסום אכן הגיע בפועל לאנשים נוספים זולת הנפגע וגרם לו נזק מובהק. שכן, מקובל להניח כי פרסומים המכילים לשון הרע מובילים לרוב לפגיעה כלשהי, גם אם כימות הנזק הוא מאתגר.
בהתאם לפסיקה המקובלת בתיקי לשון הרע, היכולת להתייחס לתוכן הפרסום כהוצאת דיבה, נקבעת בהתאם לתוכן הפרסום במקרה הנדון, תוך שימוש באמות מידה אובייקטיביות. הפרשנות מבוססת על המשמעות הטבעית והרגילה של המילים, כפי שהיא נתפסת על ידי הצופה הממוצע. כוונת המפרסם או האופן שבו הבין הנפגע את המילים, כמו גם מי ששמע או קרא אותן, אינם גורמים רלוונטיים בפירוש אופי הפרסום.
לכן, כאשר מפרשים פרסום, חיוני לשקול את התוכן כולו, במקום להתמקד רק במילים, משפטים או חלקים ספציפיים מתוכו. בתוך כך, התרשמותו של הצופה מהתוכן מעוצבת על ידי חשיפה לפרסום כמכלול, ולא לאלמנטים מבודדים בתוכו.
הידעתם? ניתן להגיש תביעת פיצויים ללא הוכחת נזק, על השמצה בטיקטוק
סעיף 7 לחוק איסור לשון הרע בישראל קובע כי הפצת לשון הרע לאדם אחד או יותר מלבד הנפגע מהווה עוולה אזרחית. כדאי לשים לב: סעיף 7(א)(ב) מפרט כי בתביעה אזרחית לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לפצות את הנפגע, עד למקסימום של 50,000 ₪, ללא צורך בהוכחת נזק של ממש מצד הנפגע (התובע). אולם בשל עליית המדד מאז כניסת החקיקה לתוקפה, תקרת הפיצוי הנוכחית עומדת על 70,000 ש"ח.
בנוסף: סעיף 7(א)(ג) קובע כי בתביעה אזרחית לפי חוק זה, אם הוכח כי לשון הרע הופצה מתוך כוונה לגרום נזק, רשאי בית המשפט לדרוש מהנתבע לפצות את הנפגע, בסכום שלא יעלה על פי שניים מהסכום האמור בסעיף קטן (ב), מבלי להידרש להוכחת נזק – כלומר עד 100,000 ₪. עם זאת, בהתחשב בשיעור עליית המדד מאז כניסת החקיקה לתוקפה, תקרת הפיצויים הנוכחית עומדת על 140,000 ₪.
לסיכום
במקרים של השמצה בטיקטוק, הוצאת דיבה אונליין, שיימינג באינטרנט ובריונות רשת בכללותה, כל מקרה נבחן לגופו בהתאם לנסיבותיו הייחודיות. לכן חיוני לצור קשר לייעוץ מעורך דין לשון הרע עם ניסיון בתיקי לשון הרע בטיקטוק ולקבל ייעוץ מקצועי המותאם למצב הספציפי שלכם. משרד עו"ד שמעון האן כאן כדי להציע לכם סיוע בהתמודדות עם הפרסומים הפוגעניים שהופנו כנגדכם ובהגנה על שמכם הטוב. אל תהססו להיעזר בשירותינו.
הוצאת לשון הרע, כהגדרתה בחוק לשון איסור הרע הישראלי, כרוכה בפרסום תכנים העלולים להשפיל אדם בעיני הזולת, להכפיף אותו לשנאה, לבוז או ללעג, או לפגוע בשמו הטוב בשל פעולות, התנהגות או תכונות המיוחסות לו. זה יכול לכלול גם תוכן שמפחית את מעמדו של אדם בתפקידו, בעסקיו, במקצועו או בעיסוקו. הפיצוי בתיקי לשון הרע תלוי בגורמים שונים, לרבות אופי וחומרת התוכן, כאשר הפיצוי שנפסק יכול להשתנות באופן משמעותי ממקרה למשנהו. בתיק לשון הרע, ניתן להפעיל מספר הגנות ובהן הוכחת אמיתות האמירות שנאמרו (הגנת "אמיתות הפרסום"), הוכחה שהפרסום משרת אינטרס ציבורי או טענת תום לב בפרסום התוכן. במקרים בהם מדובר במספר פרסומים נפרדים, ניתן לבקש פיצוי בנפרד עבור כל פרסום ללא צורך בהוכחת נזק. לפיכך, כל פרסום בנפרד מזכה את הנפגע בפיצוי של עד 70,000 ₪ או עד 140,000 ₪, בהתאם לנסיבות.שאלות ותשובות:
