הוצאת לשון הרע מהווה איום מתמיד על הזכות לפרטיות ולשם טוב, אך מנגד – חוקי לשון הרע, מגבילים את חופש הביטוי. האיזון העדין בין זכויות אלה ואכיפתו, הוא אתגר אוניברסלי שעמו מתמודדים מימים ימימה מחוקקים ומנגנוני משפט במדינות שונות. כדי לשפוך אור על הנושא, במאמר זה נבחן את חוק לשון הרע הישראלי אל מול חוקי לשון הרע ויישומם בתחומי שיפוט שונים בעולם.
על המסגרת החוקית של דיני לשון הרע בישראל
החוק המרכזי המסדיר את נושא לשון הרע בישראל הוא חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה 1965.
בחוק זה, לשון הרע מוגדרת כפרסום מכפיש על אדם שיש בו כדי לפגוע בשמו הטוב או לבזותו. לעניין זה, החוק הישראלי מגדיר "לשון הרע" כדבר שפרסומו עלול:
- להשפיל אדם מול הבריות או להפוך אותו מטרה לשנאה, בוז או לעג מזולתו.
- לבזות אדם על מעשיו, התנהגותו או בשל תכונות המיוחסות לו.
- לפגוע באדם במישרין או בעקיפין בשל מעמדו, עבודתו, עיסוקו, מקום מגוריו או כל ענין אחר הנוגע לו אישית.
חוק לשון הרע בארץ אוסר פרסומים מהסוג הנ"ל בכתב, בעל פה ובכל דרך אחרת, ומכיר בהם כעוולה אזרחית, שעשויה לזכות את הנפגע בפיצויים ללא הוכחת נזק, עד לסכום תביעה מוגדר. בנוסף לכך, במדינת ישראל, פרסום לשון הרע עלול להוות גם עבירה פלילית, הנושאת עונש של עד שנת מאסר.
ניתן אמנם לומר כי במהותו, חוק איסור לשון הרע הישראלי חותר להגן על כבוד האדם ולשמור על הפרט מפני פגיעה בפרטיותו ובשמו הטוב. אולם מטבע הדברים הוא גם מגביל במידה מסוימת את חופש הביטוי המוקנה לאזרחים במדינה דמוקרטית. לכן, קיים תמיד צורך באיזון עדין בין הזכויות הללו. זהו המקום בו מוקנה לבתי המשפט בישראל שיקול דעת נרחב.
מהם הפערים העיקריים הנוגעים לחוקי לשון הרע ויישומם בתחומי שיפוט שונים בעולם?
חוקי לשון הרע הם נושא מורכב ורגיש המעורר דיונים רבים בתחומי המשפט, האתיקה והחברה. עיקר הפערים בין חוקי לשון הרע ויישומם בתחומי שיפוט שונים בעולם כוללים:
שוני בהגדרת לשון הרע
הגדרת לשון הרע משתנה מתחום שיפוט אחד למשנהו. בחלק מהמדינות, הגדרת לשון הרע היא רחבה יותר מאשר במדינות אחרות.
שוני בהגנות הזמינות לנתבעים בגין לשון הרע
הגנות מפני תביעות לשון הרע, משתנות גם כן מתחום שיפוט אחד לאחר. בחלק מהמדינות, הגנות אלו הן רחבות יותר מאשר במדינות אחרות.
שוני ברף הענישה בגין לשון הרע
העונשים בגין לשון הרע משתנים גם כן מתחום שיפוט לתחום שיפוט. בחלק מהמדינות, העונשים בגין לשון הרע הם חמורים יותר מאשר במדינות אחרות, הן ברמה הפלילית והן ברמה האזרחית.
דוגמאות להבדלים בין חוקי לשון הרע במדינות שונות
חוקי לשון הרע במדינות שונות דומים במובנים מסוימים, אך נבדלים אלו מאלו במובנים אחרים.
להלן מספר דוגמאות להבדלים בין חוקי לשון הרע ויישומם בתחומי שיפוט שונים:
- חובת ההוכחה: החשיבות הרבה של עקרון חופש הביטוי, כמו גם חופש העיתונות במשפט האמריקאי, מקבלת ביטוי גם במסגרת חוק לשון הרע האמריקני, אשר מעביר את נטל ההוכחה אל התובע במקום לנתבע.
- הבדלים בהגנות מפני תביעת לשון הרע: בחלק מהמדינות, ההגנות מפני תביעות לשון הרע הן רחבות יותר מאשר בישראל. כך למשל, בעוד שהגנת "אמת בפרסום" תקפה הן בחקיקה הבריטית וגם בזו האמריקאית, באנגליה למשל, הנתבע בתביעת לשון הרע הוא הצד שנדרש להוכיח שהפרסום הנדון אמנם היה דבר אמת. זאת בשונה מהחוק האמריקאי, שקובע כי די בהוכחה לכך שהדברים פורסמו בתום לב, ולחילופין – אחרי שעברו בדיקה סבירה באשר לאמיתותם.
- סוגי העונשים בגין לשון הרע: בחלק מהמדינות, העונשים בגין לשון הרע הם חמורים יותר מאשר בישראל. כל למשל דיני איסור לשון הרע בסינגפור, שתחולתם הורחבה לפני מספר שנים גם על כותבי בלוגים, בניגוד לעבר שבו חלו אך ורק על עיתונאים בעיתונות המודפסת. אולם החוקים הללו חלים בעיקר על פרסומים הקשורים באושיות ציבור בסינגפור ותכליתם העיקרית אינה להגן על המוניטין של האזרח, אלא בעיקר למנוע העברת ביקורת על הנהגת המדינה.
אלו הן כמובן, רק מספר דוגמאות בולטות, המעידות על השוני הקיים בין חוקי לשון הרע ואכיפתם במדינות שונות, ביחס לישראל. ניתן לומר כי הבדלים אלו בין חוקי לשון הרע במדינות שונות נובעים ממגוון גורמים, כגון המסורת המשפטית של המדינה, רמת חופש הביטוי המקובלת בה והחשיבות הניתנת לשם הטוב של אדם או תאגיד ביחס לאינטרס הציבורי.
האינטרנט הוא המקום שבו הקושי בנושא חוקי לשון הרע ויישומם בתחומי שיפוט שונים – בא לידי ביטוי
מטבע הדברים, האינטרנט שמהווה מרחב חוצה גבולות, יצר אתגרים חדשים ביישום חוקי לשון הרע ואכיפתם. מחד, פרסומים באינטרנט יכולים להגיע לקהל רחב מאוד במהירות, ולכן הם יכולים לגרום לנזקים משמעותיים יותר מאשר פרסומים במדיה המסורתית.
מאידך, הפערים שהזכרנו לעיל, מקשים על יישום חוקי לשון הרע באופן יעיל כאשר מדובר בתיקים המערבים צדדים הממוקמים במדינות שונות. בנוסף, הם יוצרים חוסר ודאות משפטית עבור אנשים ותאגידים, שיכולים להיות חשופים לתביעה בגין לשון הרע גם אם לא ידעו שהפרסום שהם הוציאו לאור הוא לשון הרע לפי חוקיה של מדינה מסוימת.
על מנת להתמודד עם אתגרים אלו, יש צורך בפיתוח פתרונות משפטיים חוצי גבולות שיתמכו בטיפול אוניברסלי בנושא זה.
לסיכום
מהמידע שהצגנו כאן, אתם ודאי כבר מבינים את מידת מורכבותם של האתגרים הנוגעים לחוקי לשון הרע ויישומם בתחומי שיפוט שונים בעולם. מורכבות זו מחייבת פתרון משפטי בינלאומי, שיתמוך בהגנה על שמם הטוב של אנשים וארגונים הפועלים בזירה הגלובלית, מבלי לפגוע בחופש הביטוי.
אם אתם שוקלים להגיש תביעת לשון הרע נגד אדם שגר במדינה אחרת, חשוב להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום זה. עורך הדין יוכל לסייע לכם להבין את החוקים הרלוונטיים ולהעריך את סיכויי ההצלחה של תביעתכם. אמנם לרוב, העלויות והמאמצים הכרוכים בהגשת תביעת פיצויים מעבר לים, אינם מצדיקים את הטרחה. אולם במקרים מסוימים מתגלים פתרונות ביניים שמאפשרים להתמודד עם הפגיעה בשמו הטוב של הפרט או הארגון, באמצעות גורם מתווך. כך למשל, מתבצע לעיתים הטיפול בלשון הרע ברשתות החברתיות על ידי פנייה לפלטפורמה שבה פורסמו התכנים הפוגעניים ודרישה להסרתם. זהו פתרון מקובל כאשר עסקינן בפרסום משמיץ באינטרנט, שבוצע בידי גורם הנמצא במדינה זרה או ישות אנונימית שקשה להתחקות אחר עקבותיה.
בכל מקרה, פנייה למשרד עו"ד לשון הרע, תאפשר לכם לבחון את ערוצי הפעולה הזמינים עבורכם על פי נסיבות המקרה ולבחור בחירה מושכלת בפתרון הטוב והיעיל ביותר בנסיבות הנתונות.
למידע נוסף – אתם מוזמנים בחום ליצור קשר עם משרד עו"ד שמעון האן ולתאם פגישת ייעוץ. אנו כאן לרשותכם בכל שאלה וסוגיה בנושא דיני לשון הרע והגנת הפרטיות.
