בעידן הדיגיטלי, כאשר כל אחד יכול לפרסם תוכן ברשתות החברתיות ובפלטפורמות מקוונות, רבים מאמינים שמותר לפרסם כל מידע כל עוד הוא אמיתי. אולם, מבחינה משפטית, המצב מורכב הרבה יותר. במאמר זה נסביר כיצד ניתן להוכיח אמת בפרסום במסגרת תביעות לשון הרע בישראל.
מהי הגנת אמת בפרסום במשפט הישראלי?
כשאדם נתבע בגין לשון הרע, אחת ההגנות המרכזיות העומדות לרשותו היא הגנת "אמת בפרסום" (או בשמה העממי "אמת דיברתי"). הגנה זו מעוגנת בחוק איסור לשון הרע ומאפשרת למפרסם להתגונן אם יוכיח שני תנאים מצטברים: שהפרסום היה אמת, ושיש עניין ציבורי בפרסום המידע.
כיצד ניתן להוכיח את יסוד האמת בפרסום?
יסוד האמת בהגנה זו דורש הוכחה של אמת אובייקטיבית, לא סובייקטיבית. כלומר, לא מספיק שהמפרסם האמין שהמידע נכון או שהוא נראה נכון בעיניו בזמן הפרסום. נדרשת הוכחה שהמידע אכן תואם את המציאות העובדתית.
האתגר בהוכחת אמת בפרסום הוא שנטל ההוכחה מוטל על הנתבע. משמעות הדבר היא שהאדם שפרסם את המידע צריך להוכיח שהמידע אמיתי, ולא שהנפגע צריך להוכיח שהמידע שקרי. דבר זה יוצר אתגר משמעותי למפרסמים.
בנוסף, המערכת המשפטית מחמירה את דרישות ההוכחה ככל שהפרסום חמור יותר. למשל, אם הפרסום מייחס לאדם ביצוע עבירה פלילית, הנתבע יידרש להציג ראיות ממשיות ומשכנעות ביותר להוכחת הטענה, ולא די בראיות נסיבתיות או בשמועות.
פרסום ברשתות חברתיות של האשמות חמורות ללא ראיות מוצקות עלול לגרום עוגמת נפש רבה לנפגע ולחשוף את המפרסם לתביעת הוצאת דיבה בסכומים משמעותיים.
כיצד ניתן להוכיח עניין ציבורי בפרסום
היסוד השני של ההגנה הוא הוכחת עניין ציבורי בפרסום. לא כל פרסום אמיתי זכאי להגנת החוק. על הנתבע להראות שבפרסום יש תועלת אמיתית לציבור או שהוא משרת מטרה ציבורית ראויה.
בתי המשפט פירשו "עניין ציבורי" כעניין שידיעתו דרושה לציבור לצורך גיבוש דעתו בנושאים חברתיים או ציבוריים, או כעניין המקדם ערכים חברתיים ראויים. פרסומים שמטרתם העיקרית היא סיפוק סקרנות או יצרים נמוכים בדרך כלל לא ייחשבו כבעלי עניין ציבורי.
ההבדל בין פרסום עובדות לפרסום דעות
אחת האבחנות החשובות בהקשר של הוכחת אמת בפרסום היא בין פרסום עובדות לבין הבעת דעה. הגנת אמת בפרסום רלוונטית בעיקר לטענות עובדתיות – כלומר טענות שניתן להוכיח או להפריך באופן אובייקטיבי.
דעות, לעומת זאת, אינן נבחנות במבחן האמת האובייקטיבית. לדעות עשויות להיות הגנות אחרות בחוק, כמו הגנת תום הלב, אך הן אינן חוסות תחת הגנת אמת בפרסום.
עורך דין לשון הרע מיומן יכול לסייע למפרסמים להבחין בין טענות עובדתיות לבין הבעות דעה, ולגבש אסטרטגיה הגנתית בהתאם.
כיצד ניתן להוכיח אמת בפרסום במקרה של טענות מורכבות
כשמדובר בפרסומים מורכבים המשלבים מספר טענות עובדתיות, האתגר גדל. הנתבע צריך להוכיח את אמיתות כל אחת מהטענות העובדתיות המהותיות בפרסום. אי-דיוקים בפרטי לוואי שוליים עשויים לא לפגוע בהגנה, אך אי-דיוקים בליבת הטענות בהחלט יפגעו בה.
למשל, אם אדם טוען שפלוני שיחד פקיד ציבור בתאריך מסוים ובמקום מסוים, עליו להוכיח את פרטי המקרה הספציפי, ולא מספיק להראות שבעבר פלוני היה מעורב בשחיתות.
משרד עו"ד ונוטריון בהובלת עורך דין שמעון האן מתמחה בייצוג לקוחות בתיקי לשון הרע מורכבים, הן בצד התביעה והן בצד ההגנה, תוך התמקדות בכל הניואנסים המשפטיים הדרושים להוכחת אמת בפרסום.
ההשלכות של ניסיון להוכיח אמת בפרסום על התביעה
כיצד ניתן להוכיח אמת בפרסום מבלי להחריף את הפגיעה בתובע? זוהי דילמה מרכזית בתביעות לשון הרע. החשש של רבים מהתובעים בתיקי לשון הרע הוא שבמהלך ההתדיינות המשפטית, הנתבע ינסה להוכיח את הגנת אמת בפרסום ובכך יחזור על הפרסומים הפוגעניים, הפעם במסגרת משפטית פומבית.
המחוקק והפסיקה פיתחו מספר פתרונות לבעיה זו, כולל האפשרות לבקש לפצל את הדיון בין שאלת האחריות לבין שאלת הנזק, או לבקש לקיים את הדיון בדלתיים סגורות במקרים המתאימים. כלים אלה מסייעים לאזן בין זכות הנתבע להתגונן לבין הצורך למנוע פגיעה נוספת בתובע.
עו"ד שמעון האן מביא ניסיון עשיר בטיפול בסוגיות אלה, ומסייע ללקוחותיו לנווט את המורכבות המשפטית תוך שמירה על האינטרסים שלהם.
כיצד ניתן להוכיח אמת בפרסום בעידן הדיגיטלי
בעידן הרשתות החברתיות, הוכחת אמת בפרסום נעשתה מאתגרת במיוחד. מצד אחד, הטכנולוגיה מאפשרת לשמור ולתעד מידע רב. מצד שני, קלות הפרסום והמהירות שבה מידע מתפשט יוצרות סיכונים משפטיים חדשים.
מפרסמים ברשתות החברתיות צריכים להיות מודעים לכך שהחוק אינו מבחין בין פרסום בעיתון לבין פוסט בפייסבוק. הסטנדרט להוכחת אמת בפרסום זהה – נדרשות ראיות קבילות ומשכנעות.
השיקולים לפני פרסום תוכן שעלול להיחשב כלשון הרע
לאור המורכבות המשפטית של הגנת אמת בפרסום, חשוב לשקול היטב לפני פרסום מידע שעלול לפגוע בשמו הטוב של אדם אחר:
- האם המידע אמת אובייקטיבית שניתן להוכיח בראיות קבילות?
- האם יש עניין ציבורי אמיתי בפרסום המידע?
- האם יש דרך לנסח את הפרסום כך שיקטין את הסיכון המשפטי?
- האם התועלת בפרסום עולה על הסיכון המשפטי?
בחינה זהירה של שיקולים אלו טרם הפרסום עשויה לחסוך התדיינויות משפטיות מיותרות ולהפחית משמעותית את הסיכון לתביעות לשון הרע עתידיות.
לסיכום
הגנת אמת בפרסום היא כלי משפטי חשוב, אך מורכב להוכחה. להוכיח אמת בפרסום דורש הן להראות שהפרסום אמיתי באופן אובייקטיבי והן שיש בו עניין ציבורי אמיתי. דיני לשון הרע הם תחום משפטי מורכב המחייב מומחיות והתמצאות בפסיקה המתפתחת. משכך, אם נקלעתם לסיטואציה משפטית הקשורה בפרסום שעלול להיחשב כלשון הרע, רצוי להתייעץ עם מומחה בתחום. צרו קשר עם משרד עו"ד שמעון האן המתמחה בתחום דיני לשון הרע והוצאת דיבה, ותוכלו לקבל ייעוץ מקצועי המותאם למקרה הספציפי שלכם.
שאלות ותשובות:
כן, גם פרסום אמיתי יכול להוות בסיס לתביעת לשון הרע אם אין בו עניין ציבורי. הגנת אמת בפרסום דורשת הוכחה של שני תנאים מצטברים: אמיתות הפרסום וקיומו של עניין ציבורי. בית המשפט יבחן אם הפרסום, על אף היותו אמיתי, נעשה למטרות ראויות או שמא רק כדי לפגוע באדם.
נטל ההוכחה מוטל על הנתבע (המפרסם). התובע אינו נדרש להוכיח שהפרסום שקרי, אלא הנתבע הוא שצריך להוכיח שהפרסום אמיתי וכי יש בו עניין ציבורי. זהו נטל משמעותי, במיוחד כאשר מדובר בפרסומים הנוגעים לעניינים מורכבים או להתנהגות שהתרחשה זמן רב לפני הפרסום.
הוכחת אמת בפרסום דורשת הצגת ראיות קבילות כגון מסמכים, עדויות, הקלטות, תמונות או כל ראיה אחרת שתומכת בטענות העובדתיות שבפרסום. ככל שהפרסום חמור יותר, כך נדרשות ראיות משכנעות יותר.
לא בהכרח. בתי המשפט בוחנים את מהות הפרסום ולא רק את האופן שבו הוא מוצג. טענות עובדתיות המוצגות כ"דעה" עדיין עשויות להיחשב כלשון הרע. ההבחנה האמיתית היא בין טענות עובדתיות שניתן להוכיח או להפריך, לבין הבעת דעה אמיתית.
