מטבע הדברים, סכסוכים במקום העבודה עלולים להוביל לחילופי דברים בין הצדדים, כאשר לעתים מדובר גם באמירות שנויות במחלוקת, פוגעות ו/או לא נכונות. לאמירות כאלה יש פוטנציאל להיתפס בתור הוצאת לשון הרע בעבודה, מה שמניע אנשים לשקול את הגשתן של תביעות לשון הרע לבית הדין לעבודה. במאמר זה נבחן אילו אמירות עלולות להוביל להגשת תביעה בגין הוצאת דיבה בעבודה, את ההגנות שמעניק חוק איסור לשון הרע לנתבעים בתביעות אלו ואת זכויות העובד וחובות המעסיק בישראל בהקשר זה.
אילו אמירות עלולות להוביל להגשת תביעה בגין הוצאת לשון הרע בעבודה?
חוק לשון הרע בישראל, שנחקק בשנת 1965, מגדיר אמירות מסוגים מסוימים ככאלו שעשויות לשמש כעילת תביעה בגין לשון הרע והן:
- כל דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הזולת או להפוך אותו למושא לשנאה, בוז או לעג
- כל דבר שפרסומו עלול לבזות את הפרט על סמך פעולות, התנהגות או תכונות המיוחסות לו.
- כל דבר שפרסומו עשוי לפגוע באדם בתפקידו, בין אם בתפקיד ציבורי ובין אם בכל תפקיד אחר, או להשפיע על עסקיו, משלח היד שלו או מקצועו.
בעיקרו של דבר, לפי החוק, הקמת עילת תביעה בתיק לשון הרע, מחייבת הן פרסום והן תוכן העומד בקריטריונים שצוינו מעלה. זאת מבלי להתייחס ספציפית לנושא של לשון הרע בעבודה או יחסי עובד ומעביד.
ההגנות שמעניק חוק איסור לשון הרע לנתבעים בתביעות לשון הרע בעבודה
בהתאם לקריטריונים דלעיל, החוק מתיר הגשת תביעת לשון הרע וחתירה לפיצוי סטטוטורי ללא צורך בהוכחת נזק ממשי לנשוא הדברים האמורים. הנתבע, לעומת זאת, יכול מצידו להעלות הגנות שונות המפורטות בסעיפים 13, 14 ו-15 לחוק איסור לשון הרע. הגנות אלו כוללות, למשל, את טענת "אמת דיברתי" הנשענת על הגנת אמת בפרסום, הגנת תום הלב ומספר הגנות פוטנציאליות נוספות.
מהן חובות המעסיק לעניין לשון הרע בעבודה?
מעסיקים בישראל, נושאים במה שנקרא "אחריות שילוחית" כלפי עובדיהם. מושג זה מוגדר כאחריות המוטלת על אדם מסוים לפיצוי אדם אחר, בגין נזקים שנגרמו לאדם זה בידי צד שלישי. בהקשר ליחסי עובד-מעביד, משמעות הדבר היא כי על המעסיק מוחלת האחריות העקרונית, לפצות את עובדיו גם בגין נזקים שנגרמו למי מהם בידי גורמים במקום העבודה, לרבות עובדים אחרים שמועסקים תחתיו. היינו, במקרים בהם עובד, במסגרת תפקידו, משמיע לשון הרע כנגד עובד אחר, החוק מטיל אחריות על המעסיק לפיצוי העובד הנפגע מהוצאת לשון הרע. זאת אלא אם העובד העומד מאחורי האמירות הפוגעניות, הפר במכוון ובבירור את הכללים שנקבעו במקום העבודה לעניין זה והובאו לידיעתו.
יחד עם זאת, אחריות שליחות זו של המעסיק, מוגבלת למצבים בהם פעולות העובד שפגע בעובד אחר, בוצעו בזדון, כלומר בכוונה ובמודע. עניינים אלה מוערכים על בסיס כל מקרה לגופו, תוך התחשבות בנסיבות המקרה הספציפיות.
היכן מגישים תביעת פיצויים בגין לשון הרע בעבודה?
לרוב יש לבית הדין לעבודה סמכות לטפל בתביעות לשון הרע בעבודה, שמקורן בדינמיקה של עובד-מעביד. מנגד, כאשר הסכסוך נובע מיחסים בין שני עובדים, סמכות השיפוט היא לרוב של בית משפט רגיל.
האם הגשת תביעת לשון הרע רלוונטית גם לאחר שיחסי העבודה תמו?
במקרה של הגשת תביעת לשון הרע לאחר תום יחסי העבודה, אמת המידה הקובעת האם בית הדין לעבודה יכול לדון בתביעת לשון הרע – הנחשבת בעיקרה כתביעת נזיקין, תלויה בשאלה האם בעלי הדין קיימו בעבר יחסי עובד-מעביד. גם אם התביעה נוגעת לדברים שנאמרו על ידי מעסיק לעובד לאחר סיום יחסי העבודה, בית הדין לעבודה שומר על סמכות השיפוט.
דוגמה לכך ניתן לשאוב מתביעת לשון הרע שהוגשה בידי שרה נתניהו – אשת ראש הממשלה, כנגד ליליאן פרץ, מנהלת משק הבית לשעבר במעון ראש הממשלה. התביעה הוגשה בגין דברים שאמרה הגברת פרץ בתקשורת כנגד שרה נתניהו. במקרה זה ביקשה פרץ לדחות את תביעת לשון הרע שהגישה נגדה גב' נתניהו, בטענה שהאמירות המשמיצות לכאורה כלפי מעסיקתה, נאמרו לאחר סיום ההעסקה אצלה. בית הדין האזורי לעבודה דחה טענה זו, ואישר כי האמירות מתייחסות ליחסי עובד-מעביד שהיו קיימים בין הצדדים בעבר, ובכך הופכים את התביעה רלוונטית.
דעה אישית מול לשון הרע: הבחנה עדינה
הגבול בין הבעת דעה אישית לבין הוצאת לשון הרע, הוא לרוב עניין מעורפל ומורכב. כפי שצוין קודם לכן, סביבת העבודה יכולות להוות כר גידול לרגשות קשים, מחלוקות וסכסוכים מתמשכים.
חשוב להכיר בכך שלא כל הבעת דעה כמוה כלשון הרע, ולהיפך. כדי שאמירה מסוימת תיחשב כעילה להגשת תביעת לשון הרע, יש להוכיח שהיה בה פוטנציאל להשפיל, לבזות או לפגוע בפרט שבו האמירה עסקה. כמו כן, יש להוכיח כי האמירה נאמרה בחוסר תום לב ובנוכחות צדדים שלישיים.
במילים פשוטות יותר, לשון הרע יכולה לכלול כל דבר שפרסומו עלול להעמיד אדם או חברה בפני השפלה, בוז, לעג או שנאה ו/או לסכן את פרנסתם, במיוחד במסגרת מערכת יחסים מקצועית.
אולם עצם קיומן של אמירות בניסוח חריף, בין אם מדוברות או כתובות, אינו מהווה אוטומטית לשון הרע, אלא הכרחי שהדברים האמורים יופצו ברבים. הדבר מרמז כי הערות ביקורתיות, ללא קשר לחומרתן כלפי עובד, אינן נחשבות להוצאת דיבה ראויה לתביעה, אלא אם כן פורסמו על ידי המעסיק. עם זאת, חשוב לציין שחוק לשון הרע מציע הגנות מסוימות, ופסיקות בתי הדין לעבודה קבעו הנחיות ספציפיות המצדיקות התייחסות. לפיכך, לא כל מקרה שבו נאמרות הערות קשות לעובד, בנוכחות עמיתיו לעבודה, מהווה לשון הרע בעבודה שניתן לתבוע בגינה פיצוים על פי החוק.
לסיכום
תביעות לשון הרע בעבודה הן תביעות נזיקין שמורכב להוכיח את צדקתן ולנצח בהן. לא זאת בלבד, אלא שלעיתים, רב הנזק הפוטנציאלי שעלול להיגרם לתובע, על התועלת שעשויה לצמוח מהגשתה. לפיכך, רצוי מאוד לפנות לייעוץ משפטי לפני שמחליטים להגיש תביעה על הוצאת לשון הרע בעבודה. משרד עורך דין לשון הרע שמעון האן, כאן כדי לייעץ לכם ולכוון אתכם בנושא חשוב ורגיש זה. אל תהססו להסתייע בנו!
