רשתות חברתיות כמו פייסבוק הפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו. הן מהוות כלי תקשורת יעיל ופופולרי, המאפשר לנו לשתף מידע, דעות ורגשות עם חברים ובני משפחה, כמו גם עם אנשים שאיננו מכירים באופן אישי. עם זאת, הרשתות החברתיות גם מהוות פלטפורמה נוחה לפרסום לשון הרע, העלולה לפגוע בשם הטוב של אנשים. במאמר זה נסביר כיצד חוק איסור לשון הרע מתייחס אל שיתוף פרסום משמיץ בפייסבוק, מה בין שיתוף פרסום בפייסבוק לבין בריונות ברשת, אילו סוגי שיתופים עלולים להיחשב כלשון הרע בפייסבוק, מתי שיתוף פוסט בפייסבוק ייחשב כלשון הרע, באיזה אופן בתי המשפט בארץ מתייחסים לתביעות לשון הרע הנוגעות לשיתופים בפייסבוק, ואילו הגנות החוק מציע לנתבעים בתביעות דיבה עקב שיתופים בפייסבוק.
כיצד חוק איסור לשון הרע מתייחס אל שיתוף פרסום משמיץ בפייסבוק?
הוצאת לשון הרע בפייסבוק נחשבת ל"פרסום" לעניין חוק איסור לשון הרע בישראל, שכן היא בעלת פוטנציאל להגיע לידיעת ציבור רחב של אנשים. בהתאם לכך, על פי החוק, גם אדם שמשתף פרסום בפייסבוק עשוי להיות אחראי על לשון הרע שנכתב בפוסט, בהתאם לנסיבות העניין.
מה בין שיתוף פרסום בפייסבוק לבין בריונות ברשת?
אמנם שיתוף פרסום בפייסבוק ובריונות ברשת הם שני מושגים שונים, אך יש ביניהם מספר נקודות ממשק.
ככלל, שיתוף פרסום בפייסבוק הוא פעולה שבה אדם משכפל פוסט או תמונה שנכתבו על ידי אדם אחר ומפרסם אותם מחדש בפרופיל שלו. שיתוף פרסום יכול לשמש למטרות חיוביות, כגון הפצת מידע או העלאת מודעות לנושא חשוב. עם זאת, הוא יכול לשמש גם למטרות שליליות, כגון הפצת לשון הרע או פגיעה באדם אחר או בארגון מסוים (כגון בית עסק או מותג). במקרים כאלו, שיתוף פרסומים בפייסבוק בהחלט עלול להיחשב כבריונות רשת לכל דבר ועניין. בריונות ברשת בהגדרתה, היא התנהגות אלימה או פוגענית המופנית כלפי אדם אחר באמצעות האינטרנט, בדגש על פלטפורמות הרשתות החברתיות. בריונות ברשת יכולה להתבטא במגוון דרכים, כגון פרסום לשון הרע, הפצת שמועות, הטרדה מינית או פגיעה בפרטיות. בקצרה, חשוב לזכור ששיתוף פרסום בפייסבוק יכול להיות כלי רב עוצמה, אך הוא יכול גם לשמש לרעה. עלינו להיות מודעים להשלכות ההרסניות שעלולות להתלוות אל שיתוף לשון הרע בפייסבוק, ולהימנע מכך בכל מחיר – הן כדי למנוע פגיעה חמורה במושא הפרסום והן כדי להגן על עצמנו מההשלכות המשפטיות והפליליות שיכולות להגיע בעקבות השיתוף.
אילו סוגי שיתופים עלולים להיחשב כלשון הרע בפייסבוק או בריונות רשת?
ישנם כמה סוגים של שיתופי תכנים בפייסבוק שיכולים להיחשב כבריונות ברשת ועילה להגשת תביעת לשון הרע. להלן דוגמאות בולטות לשיתופים כאלו:
- פרסום המכיל לשון הרע על אדם אחר – הכוונה לדבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצד זולתו.
- פרסום המכיל תמונות או סרטונים פוגעניים או אינטימיים של אדם אחר – כאן עסקינן בתמונה או סרטון המציגים תוכן שיכול לגרום למבוכה או עוגמת נפש לאדם המופיע בהם.
- פרסום המכיל הצעות מיניות או רמיזות מיניות כלפי אדם אחר – בכוחם של שיתופים כאלו להטריד את האדם המוזכר בהם ולפגוע בפרטיות שלו.
ככלל, שיתוף פרסום בפייסבוק ייחשב כבריונות רשת אם הוא נעשה במטרה לפגוע באדם אחר או לגרום לו נזק. לדוגמה, אם אדם משתף פוסט המכיל לשון הרע על אדם אחר במטרה להוריד את ערכו בעיני הציבור, זה יכול להיחשב כבריונות רשת.
האם כל פרסום שלילי ששותף בפייסבוק יכול לשמש כעילה לתביעת דיבה?
לא. חשוב לציין ששיתוף פרסום בפייסבוק אינו נחשב כעילה להגשת תביעת לשון הרע, באופן אוטומטי. במקרים מסוימים, שיתוף פרסום יכול להיות לגיטימי, גם אם הפרסום מכיל מידע שלילי או פוגעני על אדם אחר. לדוגמה, אם אדם משתף פוסט המכיל מידע על אדם אחר שעשה מעשה פלילי, זה יכול להיות לגיטימי, גם אם הפרסום עלול לפגוע באדם האחר. עם זאת, במקרים רבים, שיתוף פרסום בפייסבוק יכול להיחשב כבריונות רשת. חשוב להיות מודעים לכך ולנקוט בזהירות בעת שיתוף פוסטים בפייסבוק.
גם בתי המשפט בישראל אינם מסווגים אוטומטית כל מקרה של שיתוף פרסום מכפיש בפייסבוק, כהוצאת דיבה. לשיטתם, יש להעריך כל מקרה לגופו, בהתאם ליסודות לשון הרע כהגדרתם בסעיף 7 לחוק איסור לשון הרע.
אז מתי שיתוף פוסט בפייסבוק נחשב להוצאת לשון הרע?
לפני מספר שנים, נתן בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק דין המבהיר עניין זה, לפיו שיתוף פרסומי לשון הרע בפייסבוק נחשב כמעשה עצמאי של פרסום לשון הרע. מנגד, עצם לחיצה על כפתור "אהבתי" (LIKE) אינה מהווה פרסום ואינה יכולה לשמש בסיס לתביעת לשון הרע. פסק דין זה ניתן על ידי סגן נשיא בית המשפט המחוזי, כב' השופט י' שנלר.
ראוי לציין כי בית המשפט המחוזי שנתן החלטה זו הכיר בקצב ההתקדמות הטכנולוגית המהיר ובאתגרים שהיא מציבה בפני עולם המשפט. אף על פי כן, פסק הדין מדגיש כי בתי המשפט בחרו בגישה אקטיבית, ומסרבים להתעלם מהמהפכה הטכנולוגית והדיגיטלית המתמשכת המתחוללת בפנינו.
פסק דין זה אמנם משמש כקו מנחה בתביעות לשון הרע ולא כתקדים מחייב של בית המשפט העליון, אך בהתחשב בכך שמרבית תיקי לשון הרע נדונים בבתי משפט השלום, הוא משפיע באופן משמעותי וצפוי להיות הנורמה הרווחת בעתיד הנראה לעין.
אילו הגנות החוק מציע לנתבעים בתביעות דיבה עקב שיתופים בפייסבוק?
החוק מציע לנתבעים בתביעות דיבה עקב שיתופים בפייסבוק מספר הגנות, ובהן:
הגנת אמיתות הפרסום
הגנת אמת בפרסום חלה כאשר המשתף יכול להוכיח שהמידע שפרסם הוא אמת, או שהוא פרסם אותו בתום לב, והוא האמין בתום לב שהוא נכון.
הגנת תום הלב
הגנת תום לב חלה כאשר המשתף יכול להוכיח כי האמין בתום לב שהנתבע עשה את הדברים המיוחסים לו בפוסט וכי הוא לא היה מפרסם את הפוסט אילמלא האמין בכך בלב שלם.
הגנת זכות הציבור לדעת
הגנת זכות הציבור לדעת חלה כאשר המשתף פרסם את הפוסט מתוך כוונה להביא לידיעת הציבור מידע חשוב או רלוונטי שמשרת את האינטרס הכללי. כדי להוכיח הגנה זו, על המשתף להוכיח שהמידע שפרסם הוא אכן חשוב או רלוונטי לציבור, ושהוא פרסם אותו מתוך כוונה להביא אותו לידיעת הציבור ולא כדי לגרום נזק לנשוא הפרסום. חשוב לציין שההגנות הללו אינן ניתנות באופן אוטומטי, והן תמיד תלויות בנסיבות הספציפיות של התיק. לכן על המשתף להוכיח שההגנה מתקיימת במקרה שלו כדי להימנע מהרשעה בהוצאת לשון הרע.
לשון הרע בפייסבוק – אחריות של משתף פרסום בפייסבוק: סיכום
אם אתם חוששים שפוסט שהופץ בפייסבוק מהווה לשון הרע נגדכם, או חשים שהוגשה נגדכם תביעת לשון הרע בלתי מוצדקת בטענה לשיתוף פוסט פוגעני על ידכם, מומלץ להתייעץ עם עורך דין לשון הרע מנוסה. משרד עו"ד ונוטריון שמעון האן מספק ייעוץ משפטי נרחב בתיקי לשון הרע, לרבות טיפול בתביעות לשון הרע בפייסבוק, וישמח לעמוד גם לרשותכם. צרו קשר עם משרדנו כעת ועשו את הצעד הראשון להגנה על שמכם הטוב וזכויותיכם.
