לשון הרע היא פגיעה קשה בשמו הטוב ובמוניטין של אדם או ארגון. פרסום פוגעני יכול לגרום לנזק רב לזולת גם אם אין לכך ביטוי כספי ברור. החוק מכיר בכך ולכן השאלה "האם ניתן לתבוע על לשון הרע גם אם לא הוכח נזק כספי?" זוכה לרוב לתשובה חיובית. בשורות להלן נבחן לעומק את הסוגיה הזו ונראה כיצד החוק נותן מענה מאוזן בין הצורך להגן על שמם הטוב של אנשים לבין שמירה על חופש הביטוי.
האם ניתן לתבוע על לשון הרע גם אם לא הוכח נזק כספי מובהק לנפגע?
כאשר אדם נפגע עקב הוצאת דיבה או פרסום משמיץ, החוק בישראל מאפשר לו לתבוע את המפרסם גם אם אין באפשרותו להצביע על הפסד כספי ישיר שנגרם לו. הרציונל הוא שלעיתים קרובות הנזק של לשון הרע הוא בלתי מוחשי – פגיעה בשם הטוב, במוניטין, בקשרים חברתיים ועסקיים, ואף בעוגמת נפש. הוכחה של נזק כזה עלולה להיות קשה עד בלתי אפשרית. לכן, החוק מאפשר פיצוי כספי גם בהיעדר הוכחה פוזיטיבית של הנזק.
על פי סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע, בית המשפט יכול לפסוק לנפגע פיצוי של עד 80,000 ש"ח (נכון ל-2024) ללא הוכחת נזק. אם התובע מצליח להראות שהייתה כוונה לפגוע מצד המפרסם, ניתן לפסוק סכום כפול – עד 160,000 ש"ח. מנגנון זה מאזן בין הצורך להגן על נפגעי לשון הרע לבין הרצון למנוע תביעות סרק.
מה השיקולים של בית המשפט בפסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק?
למרות שהתובע אינו נדרש להוכיח את הנזק שנגרם לו, בית המשפט לא יפסוק אוטומטית את מלוא סכום הפיצוי האפשרי. השופטים שוקלים שיקולים שונים כגון חומרת הפרסום, היקף התפוצה שלו, מידת מהימנותו בעיני הציבור, תום ליבו של המפרסם ותגובתו לאחר מכן. בית המשפט מנסה להעריך את הנזק הפוטנציאלי שעלול היה להיגרם לתובע, גם אם לא הוכח בפועל. עורך דין לשון הרע מנוסה יוכל לסייע בהערכת סיכויי התביעה והיקפו הצפוי של פיצוי ללא הוכחת נזק.
מתי כדאי לשקול תביעה על לשון הרע ללא הוכחת נזק?
ייתכנו מצבים בהם אדם נפגע קשות מפרסום פוגעני, אך מתקשה להצביע על נזק מוחשי שנגרם לו. למשל, אם הופצו שמועות משמיצות נגד בעל עסק קטן, הדבר עלול לפגוע קשות במוניטין ובקשרים העסקיים שלו, אך קשה יהיה לכמת זאת במדויק. ובכלל – השפעת לשון הרע על עסקים קטנים עלולה להיות כבדה במיוחד. גם אם מדובר בהוצאת דיבה מול קהל מצומצם יחסית, עצם הפגיעה בשם הטוב מצדיקה לעיתים פנייה למשרד עו"ד ונוטריון בהובלת עורך דין שמעון האן כדי לשקול הגשת תביעה. יחד עם זאת, יש לשקול את מכלול הנסיבות ואת סיכויי התביעה לפני נקיטת הליכים משפטיים.
האם תביעה על לשון הרע ללא הוכחת נזק עלולה לפגוע בחופש הביטוי?
האפשרות לתבוע פיצוי על לשון הרע ללא הוכחת נזק ממשי מהווה "חרב" חדה נגד חופש הביטוי. יש הטוענים כי קיים חשש שיש מי שינצלו זאת כדי להשתיק ביקורת לגיטימית ולמנוע דיון ציבורי. מצד שני, התומכים במנגנון זה יאמרו שהוא דווקא תורם לשיח מכובד ואחראי יותר. חשוב לזכור כי החוק כולל הגנות שונות מפני תביעות סרק, למשל כאשר מדובר בפרסום אמת שיש בו עניין ציבורי. בסופו של דבר, נדרש איזון עדין בין ההגנה על כבודו ושמו הטוב של הפרט לבין הצורך בשמירה על חופש הביטוי.
לסיכום – מתי כדאי לתבוע על לשון הרע ללא הוכחת נזק?
האפשרות שמעניק החוק לתבוע פיצויים ללא הוכחת נזק היא כלי חשוב להגנה על שמם הטוב של אנשים וארגונים שנפגעו מפרסומים משמיצים. זהו מנגנון שמכיר בכך שלעיתים הנזק הוא בלתי מוחשי ולכן קשה להוכחה, אך אין להקל בו ראש. יחד עם זאת, יש לשקול היטב את הנסיבות ואת סיכויי התביעה לפני נקיטת צעדים משפטיים. פנייה למשרד עו"ד ונוטריון בהובלת עורך דין שמעון האן יכולה לסייע לכם למצות את הזכויות ולקבל פיצוי הולם על הפגיעה בשמכם הטוב. עו"ד שמעון האן, מומחה בתחום לשון הרע, יוכל להעריך את מכלול השיקולים ולספק לכם ייעוץ מקצועי בנושא. לקבלת סיוע בסוגיה טעונה ומורכבת זו, פנו למשרדנו.
שאלות ותשובות:
כדי שתביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק תצליח, על התובע להראות כי התקיימו יסודות העוולה: פרסום (בעל פה, בכתב או בכל דרך אחרת), שהפרסום מהווה לשון הרע על פי ההגדרה בחוק (למשל בעל פוטנציאל פגיעה בשם הטוב, בעסקים, במשרה, במקצוע וכיוצא באלו), ושהפרסום מתייחס לתובע. אין צורך להוכיח נזק בפועל, אך נדרש להראות "פוטנציאל לנזק". כלומר, שהפרסום עלול היה לפגוע בתובע בהתחשב בנסיבות ובהיקף הפרסום. ככל שמדובר בטענות חמורות יותר שפורסמו בהיקף רחב יותר, כך עולה הסיכוי שבית המשפט יקבע שהיה פוטנציאל לנזק משמעותי. חשוב לציין שאין צורך להוכיח כוונה לפגוע מצד המפרסם, למעט לעניין הסכום הכפול כמפורט בהמשך. עצם הפרסום הפוגעני מהווה עוולה, אף אם נעשה בתום לב.
בהחלט. החוק מונה מספר הגנות גם כנגד תביעות ללא הוכחת נזק, כגון אמת דיברתי (אם תוכן הפרסום נכון והיה בו עניין ציבורי), הבעת דעה (חוות דעת שהיא הוגנת לגבי התנהגות הנפגע בתפקיד ציבורי, שירות ציבורי, בקשר לענין ציבורי וכו'), תום לב (למשל כשהפרסום נעשה תוך מילוי חובה חוקית, הגנה על "ענין אישי כשר", סקירה נכונה של פרסום מותר אחר וכו'), חסינות מסוימת לאמצעי תקשורת ועוד. בתביעה ללא הוכחת נזק, הנתבע יכול להעלות טענות הגנה אלה בכתב ההגנה כדי לנסות ולדחות את התביעה. חשוב להיוועץ בעורך דין המתמחה בדיני לשון הרע כדי להעריך אם חלות הגנות בנסיבות המקרה הספציפי ומה הסיכוי שבית המשפט יקבל טענות אלה.
נכון לשנת 2024, על פי סעיף 7א(ב) לחוק איסור לשון הרע, ללא הוכחת נזק ניתן לפסוק פיצוי של עד 80,000 ש"ח ללא הוכחת נזק בפועל. ואולם, על פי סעיף 7א(ג), אם הוכח שהמפרסם פעל בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לתובע פיצוי של עד 160,000 שקלים, גם ללא הוכחת נזק. סכומים אלו מתעדכנים מעת לעת. מדובר ברף העליון ולרוב נפסקים סכומים נמוכים יותר, בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט בנסיבות העניין. לצורך קביעת סכום הפיצוי, בית המשפט נוהג להתחשב בשיקולים כגון חומרת הפרסום, היקף תפוצתו, מידת הפגיעה, התנהגות הצדדים ועוד.
כן. הסכומים המפורטים לעיל הם למקרים בהם התובע אינו מוכיח נזק. אם התובע יכול להצביע על נזק כספי קונקרטי שנגרם לו, לרבות עוגמת נפש קשה, אובדן הכנסה, פגיעה במוניטין העסקי וכדומה – ניתן לתבוע פיצוי גבוה בהרבה, ללא תקרה. במצב כזה נדרש כמובן לספק הוכחות לקיומו ולהיקפו של הנזק הממשי שנגרם עקב לשון הרע.