מידע מקצועי

לשון הרע מהווה פגיעה משמעותית בכבודו ובשמו הטוב של אדם. החקיקה הישראלית מתייחסת לנושא זה בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, אשר מגדיר באופן מפורט אילו

בעידן הדיגיטלי, כאשר כל פרסום ברשתות החברתיות הופך למעין הכרזה פומבית, שאלת הראיות הנדרשות להוכחת עוולת לשון הרע הופכת למשמעותית ביותר. במאמר זה נבחן אילו

השאלה האם ניתן לתבוע עיתונאי או כלי תקשורת על פרסום פוגעני זוכה למענה מורכב במשפט הישראלי. במאמר זה נסקור את המסגרת החוקית, את ההגנות העומדות

בעידן הדיגיטלי, כאשר כל אחד יכול לפרסם תוכן ברשתות החברתיות ובפלטפורמות מקוונות, רבים מאמינים שמותר לפרסם כל מידע כל עוד הוא אמיתי. אולם, מבחינה משפטית,

פרסומים פוגעניים ברשתות החברתיות, באתרי אינטרנט או באמצעי התקשורת המסורתיים הפכו לתופעה נפוצה בעידן הדיגיטלי. אם נתקלתם בפרסום שלילי הנוגע אליכם או לעסק שלכם, עולה

במציאות התקשורתית של ימינו, הפצת מידע הפכה לקלה מתמיד. מילה כתובה או נאמרת יכולה להתפשט במהירות, ולעיתים לגרום נזק משמעותי לשמו הטוב של אדם או

עם התפתחות הטכנולוגיה והתרחבות השימוש ברשתות החברתיות, תופעת לשון הרע קיבלה פנים חדשות ומורכבות יותר. פרסומים פוגעניים שבעבר היו נחלתם של אמצעי התקשורת המסורתיים כמו

לשון הרע במקום העבודה הפכה לתופעה נפוצה המשפיעה על חייהם של עובדים רבים בישראל. אמירות משמיצות, שמועות והשפלות במסגרת יחסי העבודה עלולות לגרום לנזקים משמעותיים

בעידן המודרני בו אנו חיים, מצלמות אבטחה הפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו. אנו רואים אותן כמעט בכל פינה – בבתים פרטיים, בעסקים, במרחבים ציבוריים ובמקומות

בשנים האחרונות, התרבו המקרים המתוקשרים של פגיעות והתעללות בפעוטות וילדים במסגרות חינוכיות. נוכח מציאות מדאיגה זו, הורים רבים מחפשים דרכים להגן על ילדיהם ולהבטיח את

הוצאת לשון הרע, שמתבטאת כפרסום דברים העלולים לפגוע בשמו הטוב של אדם או ארגון, מהווה סוגיה משפטית חשובה ומורכבת בישראל 2025. אך האם ידעתם שמעבר

בעידן התקשורת הדיגיטלית, שבו כל אחד מאיתנו יכול להפיץ מידע במהירות ובקלות, השאלה "אילו סוגי פרסומים נחשבים ללשון הרע?" הופכת לרלוונטית יותר מתמיד. כאשר אנו

בעידן שבו הרשתות החברתיות והאפליקציות השונות מהוות חלק בלתי נפרד מחיי היומיום של הדור הצעיר, חשוב להבין כאיך ילדים ובני נוער עלולים להיות חשופים ללשון

פגיעה בשם הטוב היא חוויה כואבת העלולה להשפיע על חייכם לאורך זמן. אם נפגעתם מהוצאת דיבה, זו זכותכם החוקית לתבוע את הצד שפגע בכם ולקבל

בעידן הדיגיטלי בו אנו חיים, פרסום תמונות ברשתות החברתיות ובאינטרנט בכלל הפך לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלנו. אך האם שמתם לב שלעתים פרסום תמונה

בעידן הדיגיטלי, שבו האנונימיות פועלת לעתים קרובות כחוצץ שמגן על מפרסמים, עולה השאלה האם ניתן לתבוע על לשון הרע שפורסמה בעילום שם. נושא זה מעורר

לשון הרע היא פגיעה קשה בשמו הטוב ובמוניטין של אדם או ארגון. פרסום פוגעני יכול לגרום לנזק רב לזולת גם אם אין לכך ביטוי כספי

כאשר מתפרסמים דברים פוגעניים ומשמיצים נגד אדם בכלי תקשורת שונים, בין אם מדובר בעיתונות הכתובה, בשידורי רדיו וטלוויזיה או בפרסומים מקוונים, מתעוררת השאלה האם ניתן

האם התנצלות פומבית יכולה למנוע תביעה בגין לשון הרע? זוהי שאלה שמוצגת לעורכי דין המלווים נתבעים בתביעות דיבה לעיתים מזומנות ובצדק. בשורות הבאות נעמיק בנושא

בעולם התקשורת והביטוי החופשי של ימינו, השימוש בהומור וסאטירה הפך לכלי נפוץ ומקובל להעברת מסרים, ביקורת ודעות שונות. על רקע זה נשאלת השאלה המתבקשת: האם

בעולם הגלובלי של ימינו, ניהול מוניטין משפטי מול קהל לקוחות בינלאומי הפך לאתגר מורכב ומשמעותי עבור בעלי עסקים. המוניטין המשפטי אינו רק נכס חשוב, אלא

בעולם התקשורת והביטוי החופשי של ימינו, השאלה מתי ביקורת נחשבת הוצאת דיבה היא סוגיה מורכבת ורבת פנים. חופש הביטוי הוא זכות יסוד חשובה בחברה דמוקרטית,

בעידן הדיגיטלי, המרחב התקשורתי עובר שינויים מרחיקי לכת. אנו עדים למעבר הדרגתי מעולם שבו שלטו כלי התקשורת המסורתיים, לעולם שבו הרשתות החברתיות תופסות מקום מרכזי.

ההבדל בין חוות דעת צרכנית לבין לשון הרע עשוי להיות דק מאוד, ולעתים קרובות אנו עלולים למצוא את עצמנו על הגבול שבין השניים מבלי להבין

האינטרנט מהווה זירה מרכזית לשיח ציבורי, חופש ביטוי ושיתוף מידע. עם זאת, הפלטפורמות המקוונות מעלות גם אתגרים משפטיים מורכבים, במיוחד כאשר מדובר בנושא אחריות משפטית

בעולם העסקי המודרני, שמו הטוב של עסק הוא אחד הנכסים היקרים ביותר שלו. עבור עסקים קטנים, המוניטין הוא לעתים קרובות המפתח להצלחת העסק והישרדותו בשוק

בעידן שבו הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק, הגנה על מוניטין הופכת למשימה מורכבת ודינמית. מערכות AI מתקדמות מעצבות מחדש את הדרך בה מידע נוצר,

בעידן הטכנולוגי המהיר, שבו כל לקוח יכול להפוך למבקר באופן מיידי, נוצר מרחב וירטואלי דינמי של חוות דעת והמלצות. מאות אלפי אנשים שולפים מדי יום

בעלי מקצועות חופשיים בישראל עומדים בפני אתגרים רבים בדרכם להצלחה מקצועית. לאחר שנים של לימודים, התמחות ובניית מוניטין, הם עלולים למצוא את עצמם בסיטואציה מורכבת

בעולם הדיגיטלי של ימינו, הביקורות המקוונות הפכו לכלי רב עוצמה המשפיע על המוניטין והצלחה של עסקים ואנשי מקצוע. אולם, לצד היתרונות הברורים של שקיפות ומשוב

פייסבוק, כאחת מפלטפורמות המדיה החברתית המובילות, מאפשרת לכל אחד מאיתנו להביע את דעותינו ולשתף את חוויותינו בקלות ובמהירות. אולם, לצד היתרונות הרבים, קלות הפרסום בפייסבוק

בעידן הדיגיטלי שבו אנו חיים, אינסטגרם הפכה לאחת הרשתות החברתיות המובילות והמשפיעות ביותר. עם זאת, לצד היתרונות הרבים של הפלטפורמה, אנו עדים לתופעה מדאיגה של

מקום העבודה הוא זירה מורכבת, שבה נפגשים אנשים מרקעים שונים, עם תפיסות עולם מגוונות ואינטרסים מנוגדים. במציאות כזו, לא מפתיע שלעתים מתגלעים חיכוכים וחילוקי דעות

לצד היתרונות הרבים שהרשת מציעה, היא גם מהווה כר פורה לפרסומים פוגעניים ומכפישים. השאלה המתבקשת היא: מתי אפשר להגיש תביעת דיבה נגד אתר אינטרנט? כדי

בעולם המשפט, עורכי דין נדרשים לייצג את לקוחותיהם באופן הטוב ביותר, תוך שמירה על האינטרסים שלהם. אך לעתים, במהלך ייצוג זה, עלולים עורכי דין לחצות

בעידן הדיגיטלי, רשתות חברתיות כמו טיקטוק הפכו לזירה מרכזית לביטוי עצמי ואינטראקציה חברתית. עם זאת, לצד היתרונות הרבים, הן גם מהוות כר פורה לתופעות שליליות

חופש הביטוי וההגנה על שמו הטוב של אדם הם שני ערכים מרכזיים בחברה דמוקרטית. אולם כאשר מדובר באנשי ציבור, האיזון בין שני ערכים אלה הופך

דמיינו לרגע שאתם מגלים שמישהו צילם אתכם בחדר השינה שלכם בלי ידיעתכם, או שחברה מסחרית מוכרת את פרטי כרטיס האשראי שלכם לצד שלישי. מטריד בעליל,

אם נתקלתם בפרסום פוגעני שעלול להוות לשון הרע כנגדכם, ודאי תהיתם האם כדאי לשלוח מכתב התראה לפני הגשת תביעה? במאמר זה נסביר מתי כדאי לשלוח

הטכנולוגיה המתקדמת והרשתות החברתיות מאפשרות לנו לשתף תמונות וסרטונים בקלות ובמהירות, אך האם תמיד אנחנו מודעים להשלכות המשפטיות של מעשינו? בואו נצלול לעומקה של סוגיה

השפלה פומבית (שיימינג), הוצאת דיבה ופגיעה בשם הטוב, הן למרבה הצער, תופעות נפוצות מאין כמוהן בתקופתנו. לא מעט אנשים פרטיים ובעלי עסקים בישראל 2024, יכולים

חרם חברתי הוא תופעה נפוצה ומדאיגה במערכת החינוך, המשפיעה באופן ניכר על ילדים ובני נוער. חרם יכול להופיע בצורות שונות, החל מהתעלמות והדרה ועד ללעג,

בעידן המודרני, בו שיתוף המידע ופרסום חוות דעת ברשת הם דבר שבשגרה, עסקים רבים חשופים לביקורות מצד לקוחות, בין אם מדובר בביקורות מוצדקות ובין אם

פרסום לשון הרע על אדם שהלך לעולמו מעורר שאלות משפטיות ואתיות מורכבות. האם המשפט הישראלי מספק הגנה מפני פגיעה בכבודו של המת ובזכרו? מהם האפיקים

בעידן המודרני בו אנו חיים, עסקים רבים חשופים יותר מאי פעם לביקורת ציבורית, במיוחד ברשתות החברתיות ובפלטפורמות דיגיטליות נוספות. ביקורות אלו עשויות לעתים לחצות את

אין ספק שתלונת שווא היא אחת החוויות הקשות והטראומתיות ביותר שאדם יכול לחוות. ברגע אחד, החיים משתנים מקצה לקצה, וצל כבד של חשד מוטל על

כשאדם מגלה שהוציאו עליו דיבה, הפגיעה בשמו הטוב ובמוניטין שלו עלולה להיות קשה מנשוא. הדחף להגיש תביעת לשון הרע ולתבוע פיצוי על הנזקים, הוא טבעי

בשנים האחרונות, תביעות דיבה הפכו לנושא שכיח ומדובר במיוחד במדינת ישראל. אין זה מקרי היות ואנו נתקלים בהן חדשות לבקרים בכלי התקשורת, ברשתות החברתיות ובשיח

שירות צבאי הוא חובה משמעותית וחשובה עבור אזרחים רבים במדינת ישראל. למרבה הצער, יחד עם המשימות הקשות והסיכונים הרבים הנלווים לשירות בצה"ל, החיילים צריכים להתמודד