מידע מקצועי

פרסום לשון הרע עלול לגרום נזק משמעותי לשמו הטוב ולמוניטין של אדם או ארגון. כדי להתמודד עם תופעה זו, מאפשר החוק למי שחש עצמו נפגע

כאשר מוניטין, פרטיות ושם טוב הופכים למטרה להשמצות ולשון הרע, הצעד הראשון והחשוב ביותר הוא פנייה לעורך דין מנוסה ומקצועי. בבחירת עורך דין לשון הרע

בעידן הדיגיטלי של ימינו, כל אחד הוא מפרסם פוטנציאלי ברשתות החברתיות ובמרחב הווירטואלי. אך לצד היתרונות הברורים של חופש הביטוי, עולה לא פעם גם השאלה

בעידן הדיגיטלי של ימינו, כל אחד עלול למצוא את עצמו נפגע מהוצאת דיבה או מואשם בהשמצה. מהי הוצאת דיבה על פי החוק הישראלי? מה תפקידו

הוצאת דיבה היא תופעה חמורה הפוגעת בזכותו הבסיסית של אדם לכבוד ושם טוב. בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות, לא אחת נגרמת בעקבות הוצאת דיבה פגיעה בשם

הוצאת דיבה על מורה היא תופעה חמורה ומטרידה הפוגעת קשות בשמם הטוב, בפרנסתם ובמעמדם של אנשי חינוך רבים. התבטאויות משמיצות ולשון הרע כלפי מורים, הנאמרים

בשנים האחרונות, הוצאת דיבה על גננת הפכה לתופעה מדאיגה ונפוצה מאוד במחוזותינו. לא אחת, הורים מתוסכלים או כועסים מרשים לעצמם להשמיץ ולהכפיש את שמן של

בעידן הדיגיטלי של ימינו, התופעה של הוצאת דיבה בקבוצת וואטסאפ הפכה לנפוצה מאוד ומהווה איום משמעותי על שמם הטוב של אנשים פרטיים ועסקים כאחד. שיימינג

הוצאת דיבה ולשון הרע, הן מונחים משפטיים המשמשים שניהם לתיאור פרסומים פוגעניים העלולים להסב נזק כבד לשמו הטוב ולמוניטין של אדם. אולם על אף השימוש

פרסום לשון הרע עלול לפגוע קשות במוניטין ובשמו הטוב של אדם או ארגון. אך מהי בעצם "לשון הרע"? אילו פרסומים נחשבים השמצה אסורה לפי החוק?

חופש הביטוי הוא זכות יסודית המאפשרת לאנשים להביע דעות ולנהל שיח פתוח. עם זאת, פרסום דברים פוגעניים עלול להוות לשון הרע ולגרור תביעה משפטית. במקרים

פייסבוק הפכה לפלטפורמה מרכזית לביטוי אישי, שיתוף מידע ותקשורת חברתית. עם זאת, קלות הפרסום ברשת עלולה להוביל להפצת דברי לשון הרע, שעלולים לפגוע קשות בשמו

פרסום פוגעני עלול לפגוע קשות במוניטין, בפעילות המקצועית או העסקית וכן בחייו האישיים של אדם. במקרים אלו, ראוי לשקול להגיש תביעת הוצאת דיבה. במאמר זה

מרגישים שמישהו פגע בשמכם הטוב? ייתכן שאתם זכאים לפיצוי כספי! מאמר זה יספק לכם סקירה מקיפה של התנאים להגשת תביעת דיבה. נדון בהגדרת לשון הרע,

האינטרנט הפך לחלק בלתי נפרד מחיינו, אך לצד היתרונות הרבים, הוא טומן בחובו גם סכנות, וביניהן הפצת לשון הרע. על רקע זה, אנשים רבים תוהים

לשון הרע היא פגיעה חמורה בשם הטוב ובמוניטין של אדם, העלולה לגרום לו נזקים כבדים. השאלה "כיצד לפעול אם נפגעתי מלשון הרע?" מעסיקה למרבה הצער,

לשון הרע גזעני היא מכת מדינה המכרסמת ביסודות החברה הישראלית ופוגעת אנושות בכבודם ובזכויותיהם של אזרחים רבים. ביטויי שנאה, סטריאוטיפים פוגעניים והכללות מעליבות כלפי בני

הוצאת דיבה ולשון הרע הן עוולות שכיחות בדיני איסור לשון הרע בישראל, הנוגעות לפגיעה בשם הטוב של אנשים או ארגונים. אולם למרות הדמיון ביניהן, ישנו

הוצאת דיבה עלולה לפגוע קשות בשם הטוב, הן ברמה האישית והן ברמה המקצועית. פגיעה זו עלולה להוביל להפסדים כספיים, לפגיעה במוניטין ואף לפגיעה בבריאות הנפש.

פרסום לשון הרע עלול להוביל לפגיעה קשה בשמם הטוב של אדם פרטי או ישות ארגונית, ולגרום להם לנזק משמעותי. לנוכח הסיכונים הגלומים בכך, נחקק בישראל

המוניטין שלכם הוא נכס יקר ערך, שנבנה לאורך שנים רבות. הוא משפיע על כל תחומי חייכם, מהקריירה ועד ליחסים החברתיים שלכם. למרבה הצער, פגיעה במוניטין

"הזכות להישכח" במרחב הדיגיטלי נועדה להגן על משתמשי אינטרנט בדגש על ילדים ובני נוער, מפני מידע פוגעני או מיושן שמופיע ברשת אודותיהם, שעלול לפגוע בהם.

טענות כוזבות, המופצות הן במדיה המסורתית והן ברשתות החברתיות, עלולות להוביל לפגיעה חמורה במוניטין של אדם פרטי, עסק או ארגון, ולהוביל לפגיעה קשה במישור האישי,

פרסום פוגעני עלול להכתים את שמו הטוב של אדם ולגרום לו נזק משמעותי. חוק איסור לשון הרע נועד להגן על הפרט מפני פרסומים כאלה, אך

הפצת סרטונים ותמונות אינטימיים ללא הסכמה מצד המצולמ/ת, הידועה גם בתור "פורנו נקמה", הפכה בשנים האחרונות למכת מדינה ולתופעה חברתית הרסנית. מדובר בפגיעה קשה בזכות

חוק איסור לשון הרע בישראל אוסר על פרסום דברים שעלולים לפגוע בשמו הטוב של אדם, גם אם הם נכונים. עם זאת, קיימים חריגים לחוק זה,

חוק איסור לשון הרע נועד להגן על שמו הטוב של אדם מפני פרסומים פוגעניים. עם זאת, לא כל פרסום פוגעני יהווה עילה לתביעה. במקרים מסוימים,

הגנת "אמיתות הפרסום מאפשרת לנאשמים בלשון הרע לטעון כי הפרסום שייחסו להם אכן היה אמיתי, ולכן אינם ראויים לעונש. עם זאת, הדבר אינו פשוט כל

לשון הרע היא מושג משפטי העוסק בפרסום התבטאויות הפוגעות במוניטין ובשמו הטוב של אדם אחר, ארגון או חברה. בכל חברה שמעריכה את חופש הביטוי, יש

לשון הרע, היא מושג משפטי אשר בבסיסו עומדת העובדה שאדם מסוים מפיץ דברי בלע לגבי זולתו. במטרה להגן על המוניטין של האדם או הגוף המותקף,

לשון הרע או בשמה העממי יותר – 'שיימינג', היא פעולה שעלולה לגרום לפגיעה חמורה במוניטין של אדם פרטי או של עסק. כיום, כאשר השיימינג או

הוצאת לשון הרע היא פגיעה במוניטין של אדם או ארגון באמצעות פרסום של הצהרות פוגעניות ומבזות. פרסום זה הוא בעל השלכות מרחיקות לכת על אנשים

ההתפתחות המהירה של האינטרנט הביאה ליתרונות רבים, כמו חיבור בין אנשים ברחבי העולם ושיפור הטכנולוגיה העוסקת במעבר והחלפת מידע, בקצב חסר תקדים. עם זאת, העברת

העידן הנוכחי מביא לאתגרים חסרי תקדים בנושאי פרטיות, כאשר סרטונים אינטימיים מוצאים לעתים את דרכם לאינטרנט ללא הסכמת המצולמים. מגמה מדאיגה זו מעוררת שאלות לגבי

נפגעי לשון הרע באינטרנט, תוהים לא אחת האם אפשר למחוק תיעוד ללשון הרע ברשת. במאמר זה נבחן את המורכבות סביב הסרת התכנים המזיקים ואת האתגרים

כיום, בעידן הדיגיטלי כאשר כולנו משתמשים במדיות החברתיות השונות, ישנה עלייה מצערת בכמות מקרי בריונות הרשת. ככל שהמרחבים המקוונים הופכים נפוצים יותר, כך השטח הניתן

פרסום באופן הכללי ביותר, הוא כלי רב עוצמה לשכנוע, עם פוטנציאל לעצב התנהגות צרכנים ולהשפיע על דעת הקהל. עם זאת, השפעה זו מלווה באחריות לשמור

בעולם שבו המידע נע במהירות שיא ומגיע באופן מהיר ביותר לקהלים רבים, אי אפשר לזלזל בכוחן של מילים. עם זאת, עם הכוח הזה באה אחריות,

עיתונאים בישראל פועלים תדיר על קו התפר שבין הזכות לשם טוב ופרטיות לבין חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת. החוק מנסה לאזן בין אינטרסים מתנגשים אלה

מאז ומתמיד גרר הדיון בנושא לשון הרע ורכילות מפורסמים: השלכות משפטיות ומחלוקות עזות, המעוררות דיון ציבורי ער. מצד אחד, יש הטוענים כי חופש הביטוי מאפשר

סאטירה היא כלי ביטוי חשוב בשיח הציבורי, אך בו בעת – היא עלולה גם לשמש מסווה לניסיונות פגיעה זדונית ובלתי מידתית באנשים מסוימים. במאמר להלן

גזענות היא תופעה חברתית פסולה הפוגעת באנשים על בסיס מוצאם, צבע עורם, ומאפיינים זהותיים אחרים שאינם נתונים לבחירתם. התבטאויות גזעניות הן בלתי מוסריות, שכן הן

תלונות שווא במשטרה הן תופעה פסולה הפוגעת קשות הן באדם שעלול למצוא עצמו נחקר שלא בצדק, והן במערכת אכיפת החוק שמאבדת את אמינותה. מי שסבור

תופעת השיימינג באינטרנט, הכוללת הטרדה, השפלה וביוש ברשתות החברתיות, הולכת וגדלה בשנים האחרונות. המחקר מצביע על מספר גורמים לעלייה בשיימינג כגון אנונימיות, נגישות ותחושת הזרות