מידע מקצועי

בעידן הדיגיטל, בעלי עסקים רבים חשופים יותר מאי פעם לביקורת צרכנית. למרות שבחלק מהמקרים מדובר בביקורת לגיטימית, לא אחת מדובר על לשון הרע, המהווה הן

התפתחות הטכנולוגיה והרשתות החברתיות הביאו עימן שפע של אפשרויות חיוביות, אך גם איומים חדשים על הפרטיות. אחד מהם הוא התופעה שבה אדם מפיץ תמונות או

בריונות ברשת היא תופעה חברתית מדאיגה, הגוברת בשנים האחרונות עם התפתחות הטכנולוגיה. ילדים ובני נוער רבים סובלים מהטרדות, השמצות ואיומים במרחב הווירטואלי, דבר המשאיר צלקות

האינטרנט הפך כבר מזמן לחלק בלתי נפרד מחייהם של ילדים ובני נוער בישראל. הם משתמשים בו לתקשורת עם חברים ובני משפחה, למידה, בידור ועוד. למרבה

תביעות לשון הרע מסתמכות במידה רבה על ראיות, הן להוכחת עילת התביעה והן לבניית הגנה יעילה. יש לשקול בקפידה את האסטרטגיה האופטימלית בהתבסס על הראיות

בעידן הדיגיטלי, תופעת הבריונות ברשת הולכת וגוברת. המוני ישראלים סובלים בכל יום מפגיעה בפרטיותם, הוצאת לשון הרע והטרדות אגרסיביות בפלטפורמות השונות. הבשורה המעודדת היא כי

רשת האינטרנט מהווה כר פורה לביטוי עצמי, יצירתיות וחופש ביטוי – אך גם לתופעות חברתיות מכוערות כדוגמת בריונות ברשת. תופעה זו גורמת נזקים נפשיים וחברתיים

בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה מדאיגה בתופעת הבריונות המקוונת בקרב בני נוער, הכוללת הטרדות, השפלות, הסתה לחרמות ותקיפה מילולית ברשתות החברתיות ובאפליקציות שונות. מחקרים מצביעים

הוצאת לשון הרע מהווה איום מתמיד על הזכות לפרטיות ולשם טוב, אך מנגד – חוקי לשון הרע, מגבילים את חופש הביטוי. האיזון העדין בין זכויות

בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות, עסקים רבים מוצאים עצמם חשופים יותר מתמיד לביקורות והשמצות מצד לקוחות מאוכזבים. על אף שלעיתים הביקורות מוצדקות, פעמים רבות מדובר בהשמצות

בריונות ברשת היא תופעה חברתית חדשה יחסית אשר הולכת ותופסת תאוצה מדאיגה בישראל ובעולם בכלל, בשנים האחרונות. אלימות מילולית המופנית כלפי ילדים, בני נוער ומבוגרים

בשנים האחרונות אנו עדים להתפשטות מואצת של תופעת ההשמצות ולשון הרע כלפי אנשים ועסקים במרחב המקוון. מדובר במכת מדינה שפוגעת קשות בנפגעים. האלימות המילולית באה

רשתות חברתיות כמו פייסבוק הפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו. הן מהוות כלי תקשורת יעיל ופופולרי, המאפשר לנו לשתף מידע, דעות ורגשות עם חברים ובני משפחה,

עיתונאים בישראל נתונים לסיכון מוגבר לתביעות לשון הרע, במיוחד כאשר הם מפרסמים מידע המכיל ביקורת על עובדי ציבור. עם זאת, החוק קובע הגנות לשון הרע

בעולם שבו המידע נע במהירות האור, ההשלכות של הוצאת דיבה ופרסום לשון הרע, מעולם לא היו עמוקות יותר. לשון הרע, בין אם בצורה של שמועה

הזכות לפרטיות היא זכות יסוד אנושית, המוגנת ומעוגנת גם בחוק הישראלי. אף שבמקום העבודה, הזכות לפרטיות של העובדים מוגבלת במידה מסוימת, מטבע הדברים, היא עדיין

הוצאת לשון הרע על רקע גזענות, היא פרסום תכנים שעלולים להשפיל או לבזות אדם בשל גזעו. לאור חומרת המעשים של הפצת לשון הרע על ציבור

הוצאת דיבה ברשתות החברתיות היא תופעה חמורה, שעלולה לגרום לנזק משמעותי לאדם או לעסק שנפגע ממנה. במאמר זה נרחיב על המושג "הוצאת דיבה", על החוק

גוגל (Google) היא מנוע החיפוש הפופולרי ביותר בעולם, והדירוג בתוצאות החיפוש שלה, משפיע באופן דרמטי על התדמית של אנשים ועסקים גם בישראל. בהתאם לכך, פרסום

לשון הרע היא פגיעה חמורה בשם הטוב ובמוניטין של אדם. במקרים מסוימים, אדם או ארגון שנפגע מפרסום לשון הרע עשוי לשקול להגיש תביעת לשון הרע

שיימינג ברשת הוא תופעה חמורה ולמרבה הצער, גם נפוצה מאוד בעולם האינטרנט של השנים האחרונות. מדובר בתופעה העלולה לגרום לנזקים משמעותיים, כגון נזק נפשי, פגיעה

שיימינג בוואטסאפ (WhatsApp) הוא תופעה חברתית של פרסום מידע משמיץ על הזולת בתוכנת המסרים הפופולרית 'וואטסאפ', ללא הסכמתו של נשוא הפרסום, וזאת במטרה להביך אותו

אם חוויתם בריונות ברשת או שיימינג בפלטפורמת TikTok, חשוב להכיר בכך שאתם לא לבד. מאמר זה נועד להציג לכם צעדים ודרכי פעולה יעילות ומהירות שיעזרו

השאלה האם ניתן להגיש תביעת לשון הרע נגד גוגל, עולה מעת לעת בקרב משתמשי אינטרנט. אחרי הכל, גוגל הוא רק מנוע חיפוש, וניתן לטעון שגוגל

הופעת האינטרנט שינתה את נוף הפצת המסרים בעולם, והובילה לעידן חדש של תקשורת מקוונת. אולם לצד היתרונות הרבים שמציע המרחב הדיגיטלי הזה על מגוון הפלטפורמות

לשון הרע בווצאפ (WhatsApp) הפכה זה מכבר למכת מדינה. חרף הנטיה של משתמשי ווצאפ להניח כי השיח המתקיים ביניהם בפלטפורמת המסרים הפופולרית, הוא פרטי ולכן

סכסוכי שכנים בבנייני מגורים משותפים, הם סיטואציות נפוצות יחסית במדינת ישראל, ובמקרים מסוימים, הם עלולים להסלים לכדי מאבקים משפטיים ולהביא להגשת תביעות. נשאלת אם כן

בעידן שבו מיטשטשים בהתמדה הקווים בין החיים שלנו במרחב הדיגיטלי לאלו שאנו מנהלים מחוץ לו, שמירה על המוניטין והכבוד שלנו והתמודדות עם הוצאת לשון הרע

החיים בעידן הדיגיטלי חושפים אותנו לסיכון מתמיד לפגיעה בפרטיותנו. אין זה מקרי לאור העובדה שהשימוש הנרחב והתכוף ברשתות החברתיות השונות, גורם לכך שכמות עצומה של

האם אי פעם מצאתם את עצמכם במוקד של הפצת מידע פוגעני, משמיץ או כוזב לגביכם? אם הדבר אכן קרה לכם, דעו כי החוק מאפשר לכם

מטבע הדברים, סכסוכים במקום העבודה עלולים להוביל לחילופי דברים בין הצדדים, כאשר לעתים מדובר גם באמירות שנויות במחלוקת, פוגעות ו/או לא נכונות. לאמירות כאלה יש

לא נדיר להיתקל במקרים שבהם אנשים מגישים תלונות כוזבות לרשויות אכיפת החוק. במקרים הללו, נשאלת השאלה המתבקשת: אילו השלכות משפטיות צפויות למי שהגיש תלונת שווא

הידעתם? הגשת תלונת שווא במשטרה ביודעין ובכוונת זדון, יכולה להוביל לתביעת לשון הרע ופיצויים כנגד מגיש התלונה, במקרים מסוימים. בשורות הבאות נסביר מהן דרכי הפעולה

בעידן שנשלט על ידי אינטראקציות דיגיטליות, עלייתה של תופעת בריונות הרשת הטילה צל על הנוף הווירטואלי, והותירה את נפגעיה להתמודד עם ההשלכות הרגשיות והפסיכולוגיות העמוקות.

חוק הגנת הפרטיות בישראל, קובע בפרוטרוט אילו סוגי פעולות הן בבחינת פגיעה בפרטיות בין בני זוג ובכלל, ומהם הצעדים המשפטיים הזמינים למי שנפגעו מהפרת פרטיותם.

על חשיבותו הרבה של עיקרון חופש הביטוי, קשה להתווכח. אולם אף על פי שחופש הביטוי מעניק לאנשים את הפריבילגיה להביע את עמדותיהם ברבים, להצהרות מסוימות

התפשטות תופעת השיימינג בישראל של העשור האחרון, היא כבר עובדה מוגמרת, המשפיעה לכאורה על כולם ללא יוצא מן הכלל. למגמה זו השפעה נרחבת על כל

אף על פי שחופש הביטוי מהווה זכות יסוד חשובה במדינת ישראל, המחוקק מכיר בכך שבכוחן של התבטאויות מסוגים מסוימים, להסב נזקים חמורים ומרחיקי לכת למי

סכסוכים משפחתיים יכולים להיות מכוערים ועירוב צדדים נוספים שאינם חלק מהסכסוך המשפחתי עשוי לגבול בעבירה על חוק איסור לשון הרע ולהביא לעונשים כספיים משמעותיים. תביעת

מישהו הגיש תלונה במשטרה עליכם? התברר לאחר מכן שזו תלונת שווא, האם מדובר בהוצאת דיבה? האם תוכלו לתבוע אותו בגין לשון הרע? אין ספק שתלונת