מידע מקצועי

האינטרנט הפך כבר מזמן לזירה מרכזית לשיח ציבורי תוסס, ופורומים מקוונים הם חלק בלתי נפרד ממנו. אך מה קורה כאשר תוכן שהוא בגדר לשון הרע

פגיעה בשם הטוב עלולה לגרום לנזק משמעותי, הן אישי והן מקצועי. אם נפגעתם מהוצאת דיבה או מלשון הרע, תביעה משפטית עשויה להיות הדרך למימוש זכויותיכם.

התמודדות עם פרסום פוגעני ברשת או במדיה אחרת עלולה להיות חוויה מלחיצה ומתסכלת. אם נפגעתם מפרסום מסוג זה, הגעתם למקום הנכון. מאמר זה ינחה אתכם

לשון הרע מהווה פגיעה משמעותית בכבודו ובשמו הטוב של אדם. החקיקה הישראלית מתייחסת לנושא זה בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, אשר מגדיר באופן מפורט אילו

בעידן הדיגיטלי, כאשר כל פרסום ברשתות החברתיות הופך למעין הכרזה פומבית, שאלת הראיות הנדרשות להוכחת עוולת לשון הרע הופכת למשמעותית ביותר. במאמר זה נבחן אילו

השאלה האם ניתן לתבוע עיתונאי או כלי תקשורת על פרסום פוגעני זוכה למענה מורכב במשפט הישראלי. במאמר זה נסקור את המסגרת החוקית, את ההגנות העומדות

בעידן הדיגיטלי, כאשר כל אחד יכול לפרסם תוכן ברשתות החברתיות ובפלטפורמות מקוונות, רבים מאמינים שמותר לפרסם כל מידע כל עוד הוא אמיתי. אולם, מבחינה משפטית,

פרסומים פוגעניים ברשתות החברתיות, באתרי אינטרנט או באמצעי התקשורת המסורתיים הפכו לתופעה נפוצה בעידן הדיגיטלי. אם נתקלתם בפרסום שלילי הנוגע אליכם או לעסק שלכם, עולה

במציאות התקשורתית של ימינו, הפצת מידע הפכה לקלה מתמיד. מילה כתובה או נאמרת יכולה להתפשט במהירות, ולעיתים לגרום נזק משמעותי לשמו הטוב של אדם או

עם התפתחות הטכנולוגיה והתרחבות השימוש ברשתות החברתיות, תופעת לשון הרע קיבלה פנים חדשות ומורכבות יותר. פרסומים פוגעניים שבעבר היו נחלתם של אמצעי התקשורת המסורתיים כמו

לשון הרע במקום העבודה הפכה לתופעה נפוצה המשפיעה על חייהם של עובדים רבים בישראל. אמירות משמיצות, שמועות והשפלות במסגרת יחסי העבודה עלולות לגרום לנזקים משמעותיים

בעידן המודרני בו אנו חיים, מצלמות אבטחה הפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו. אנו רואים אותן כמעט בכל פינה – בבתים פרטיים, בעסקים, במרחבים ציבוריים ובמקומות