שיימינג בוואטסאפ (WhatsApp) הוא תופעה חברתית של פרסום מידע משמיץ על הזולת בתוכנת המסרים הפופולרית 'וואטסאפ', ללא הסכמתו של נשוא הפרסום, וזאת במטרה להביך אותו או לפגוע בו. תופעה זו עלולה להוביל למספר השלכות שליליות, כגון פגיעה נפשית, חברתית ומקצועית. במסגרת השיימינג, נפגעת לא אחת גם פרטיותו של מושא הפרסום. לכן במאמר זה נתמקד בסעדים הזמינים למי שנפגעה פרטיותם בעקבות שיימינג בוואטסאפ: הבנת ההשלכות וניווט בחוקי הפרטיות הישראליים.
מה קובע חוק הגנת הפרטיות בישראל לגבי שיימינג בוואטסאפ?
חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, קובע כי אין לפרסם מידע אישי של אדם אחר ללא הסכמתו. פירוש הדבר הוא כי הפצת תמונות, סרטונים, הקלטות, צילומי מסך או תכתובות אישיות של משתמש אחר בוואטסאפ (כמו גם אדם או ארגון שאינם עושים שימוש בתוכנת המסרים הזו) – היא בגדר עבירה על החוק שמאפשרת נקיטת הליכים פליליים, כמו גם עוולה אזרחית, שבגינה ניתן לתבוע מהמפרסם פיצויים.
מה פירוש המושג "שיימינג בוואטסאפ"?
שיימינג בוואטסאפ הוא כאמור תופעה חברתית של פרסום מידע אישי ו/או מבזה על אדם אחר בוואטסאפ, ללא הסכמתו, וזאת במטרה לבייש אותו, להשפיל אותו או לפגוע בו. שיימינג יכול להתרחש בכל פלטפורמה מקוונת, אך הוא נפוץ במיוחד באפליקציות מסרים מיידיים כמו וואטסאפ.
דוגמאות לשיימינג בוואטסאפ כוללות:
- פרסום תמונה או סרטון של אדם אחר ללא הסכמתו
- פרסום מידע על חייו האישיים של אדם אחר ללא הסכמתו
- פרסום דעות או אמונות של אדם אחר באופן מזלזל או פוגע
- ועוד
לאילו נזקים שיימינג בוואטסאפ עלול לגרום?
שיימינג בוואטסאפ יכול להוביל למספר השלכות שליליות, הנסובות כולן סביב פגיעה בשמו הטוב ובכבודו של נשוא הפרסום, לרבות:
- פגיעה נפשית: שיימינג יכול לגרום לאדם נשוא הפרסום, תחושות של בושה, חרדה וחוסר אונים. הקורבן עשוי להרגיש מבודד, בודד, דחוי ונטוש. הוא עשוי גם לסבול מבעיות נפשיות, כגון דיכאון, חרדה או הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD).
- פגיעה חברתית: שיימינג בוואצאפ ובכלל, יכול לגרום לאדם להיפגע מבחינה חברתית ולהיות מבודד מאחרים. הקורבן עשוי להימנע מיצירת קשרים חברתיים חדשים או להפסיק להשתתף בפעילויות חברתיות עקב כך.
- פגיעה מקצועית: שיימינג יכול לפגוע בקריירה ובפרנסה של אדם ולהקשות עליו למצוא עבודה.
שיימינג בוואטסאפ: הבנת ההשלכות וניווט בחוקי הפרטיות הישראליים
היות ובהתאם לחוק איסור לשון הרע בישראל וחוק הפרטיות, שיימינג מהווה עבירה פלילית, במקרה של שיימינג בוואטסאפ, ניתן להגיש תלונה למשטרה ובהמשך אליה גם קובלנה פלילית. המשטרה רשאית לפתוח בחקירה ולמצוא את האחראים לפרסום המידע האישי.
בנוסף, ניתן להגיש תביעה אזרחית נגד האחראים לפרסום המידע האישי והפרת פרטיותו של מושא הפרסום. התביעה יכולה להיות בגין נזק נפשי, נזק חברתי, נזק מקצועי ועוד. ניתן גם להגיש תביעה אזרחית כספית בגין הוצאת לשון הרע בווצאפ ולקבל פיצויים בגין הפגיעה גם בערוץ זה.
באילו נסיבות תתאפשר הגשת תביעת פיצויים על שיימינג בוואטסאפ?
תביעת פיצויים על שיימינג בוואטסאפ תתאפשר בהתאם לחוק הגנת הפרטיות וחוק איסור לשון הרע:
- הפרת חוק הגנת הפרטיות: על מנת להגיש תביעת פיצויים בגין שיימינג בוואטסאפ, על התובע להוכיח כי הפרת חוק הגנת הפרטיות התרחשה. כלומר, יש להציג לבית המשפט ראיות המעידות על כך שפורסם מידע אישי על התובע מבלי שנתן את הסכמתו לכך.
- הפרת חוק איסור לשון הרע: בתביעות פיצויים על שיימינג בוואטסאפ, התובע נדרש להוכיח את דבר קיומו של פרסום מבזה או משמיץ אודותיו בפלטפורמה זו, אשר יכול היה להגיע לאנשים נוספים זולתו. צילומי מסך מתוכנת המסרים הם כלי מקובל לעשות זאת.
בשני המקרים הנ"ל, רשאי התובע לתבוע פיצוי כספי עד סכום קצוב המוגדר בחוק, ללא צורך בהוכחת נזק, כאשר גובה הפיצויים ייקבע על ידי בית המשפט, בהתאם לחומרת המקרה.
אילו גורמים יכולים להשפיע על גובה הפיצויים שישולם לנפגע שיימינג בוואטסאפ?
להלן מספר גורמים שעשויים להשפיע על גובה הפיצויים בתביעת לשון הרע או הפרת פרטיות במסגרת שיימינג בוואצאפ:
- חומרת ההפרה של חוק הגנת הפרטיות
- כוונת הנתבע להסב נזק לתובע
- היקף הנזק שנגרם לתובע
בכל מקרה, חשוב לדעת כי הגשת תביעת פיצויים על שיימינג בוואטסאפ היא הליך משפטי מורכב. לכן מומלץ להתייעץ עם עורך דין דיני נזיקין מיומן לפני הגשת התביעה.
האם מנהלי קבוצות בוואטסאפ אמורים לשאת באחריות משפטית למקרי שיימינג?
התשובה לשאלה זו אינה חד משמעית. מצד אחד, מנהלי קבוצות בוואטסאפ הם אלו שאחראים על ניהול הקבוצה והקפדה על הכללים. לכן אם מנהל קבוצה לא נוקט בפעולה כדי למנוע או לעצור שיימינג, הוא עשוי להיחשב אחראי באופן חלקי למקרה.
מצד שני, מנהלי קבוצות בוואטסאפ אינם אחראים על המידע ששולחים החברים בקבוצה. הם אינם יכולים לשלוט במה שאנשים שולחים, והם אינם יכולים לדעת מראש אם מידע מסוים יהווה שיימינג.
בישראל, לא קיים חוק ספציפי שקובע את אחריותם של מנהלי קבוצות בוואטסאפ למקרי שיימינג. עם זאת, ניתן להסתמך על חוקי הגנת הפרטיות והנזיקין כדי להעמיד מנהלי קבוצות לדין במקרים מסוימים.
להלן מספר מקרים שבהם מנהל קבוצה עשוי לשאת באחריות משפטית למקרי שיימינג:
- אם מנהל הקבוצה הוא זה שהתחיל או עודד את השיימינג.
- אם מנהל הקבוצה ידע על השיימינג ולא עשה דבר כדי לעצור אותו.
- אם מנהל הקבוצה לא נקט בצעדים סבירים כדי למנוע את השיימינג.
אם אתם חווים שיימינג בוואטסאפ, חשוב לפנות לעזרה מקצועית. ניתן להגיש תלונה למשטרה וכן להגיש תביעה אזרחית נגד מנהל הקבוצה, כמו גם נגד האדם שפרסם את המידע המבזה נגדכם.
אילו הגנות מקים החוק בישראל לנתבעים בגין שיימינג בוואטסאפ?
החוק בישראל מקיים מספר הגנות לנתבעים בגין שיימינג בוואטסאפ. הגנות אלו יכולות לסייע לנתבעים להימנע מאחריות פלילית ונזיקית, או להפחית את גובה הפיצויים שישלמו לתובע:
הגנת אמת בפרסום
אדם לא יישא באחריות פלילית או אזרחית בגין פרסום מידע אם המידע עמד בקריטריונים של אמת בפרסום. לדוגמה, אם אדם מפרסם תמונה של אדם אחר נוהג בשכרות, הוא עשוי להיות מוגן על ידי הגנת אמת בפרסום אם התמונה אכן מתעדת את האדם נוהג בשכרות.
הגנת תום הלב
אדם לא יישא באחריות פלילית או אזרחית בגין פרסום מידע אם הוא פרסם את המידע בתום לב, מתוך אמונה שהמידע נכון ורלוונטי לזולת ומבלי שהייתה לו כוונת פגיעה בנשוא הפרסום.
הגנת העניין הציבורי
אדם עשוי להיות מוגן על ידי הגנת האינטרס הציבורי אם הוא מפרסם מידע שיש לו חשיבות ציבורית מובהקת. לדוגמה, אם אדם מפרסם מידע על שחיתות ציבורית, הוא עשוי להיות מוגן על ידי הגנת העניין הציבורי.
עם זאת, חשוב לציין כי הגנות אלו אינן חד משמעיות, וכי בית המשפט יבחן כל מקרה לגופו כדי לקבוע אם הן חלות על הנתבע.
לסיכום
שיימינג בוואטסאפ היא תופעה חמורה שעלולה להוביל לנזקים משמעותיים הן למושא הפרסום והן למפרסמי התכנים הפוגעניים. לאור ההשלכות הקשות של התופעה, אם אתם חווים שיימינג בוואטסאפ או עומדים לדין בגינו, חשוב לפנות לעזרה מקצועית. משרד עו"ד לשון הרע שמעון האן מספק ייעוץ משפטי וליווי משפטי מקצועיים בתיקי שיימינג בוואטסאפ.
אל תתמודדו עם המפגע הזה לבדכם – צרו קשר עוד היום עם משרדנו כדי לגלות מה ניתן לעשות בנושא ואיך להגן על זכויותיכם.
