בעידן שבו המוניטין האישי והמקצועי הפכו לנכסים יקרי ערך, פגיעה בשם הטוב עקב פרסומים משמיצים עלולה להיות הרסנית. הגשת תביעת דיבה ולשון הרע מהווה כלי משפטי מרכזי להתמודדות עם תופעה קשה זו, המאפשר לנפגעים לתבוע פיצוי כספי ולהרתיע את הפוגעים. במאמר זה נסקור לעומק את עולם תביעות הפיצויים בגין הוצאת לשון הרע ודיבה, על היבטיו השונים.
ההבדלים בין תביעת דיבה ולשון הרע
למרות שלעתים קרובות נעשה שימוש במושגים "לשון הרע" ו"הוצאת דיבה" כמילים נרדפות, קיים הבדל ביניהם. לשון הרע מתייחסת לפרסום פומבי של ביטויים העלולים להשפיל אדם, לבזותו או לפגוע בו. לעומת זאת, הוצאת דיבה מוגדרת כפרסום של טענות שקריות לחלוטין (Fake News). כלומר, בעוד שלשון הרע עשויה לכלול גם אמירות המכילות מידה מסוימת של אמת, הוצאת דיבה מתארת מצב שבו הפרסום כולו שקרי.
מה התנאים להגשת תביעת דיבה ולשון הרע?
לצורך הגשת תביעת דיבה או לשון הרע, יש להוכיח מספר תנאים מצטברים. ראשית, יש להראות שהתבצע פרסום פומבי שבכוחו היה להגיע לאדם נוסף זולת הנפגע עצמו.
שנית, יש להוכיח כי תוכן הפרסום מהווה לשון הרע או דיבה כהגדרתם החוקית – כלומר, שהוא עלול להשפיל, לבזות או לפגוע באדם או הארגון שבו הוא עוסק.
גורמים נוספים שעשויים להשפיע על סיכויי הצלחת התביעה כוללים את היקף הפרסום ותפוצתו, מידת הזדון של המפרסם ואת התנהלות הצדדים.
כמה זמן נדרש בדרך כלל מרגע הגשת תביעת דיבה ולשון הרע ועד לקבלת פסק דין סופי?
תביעות דיבה ולשון הרע נחשבות למורכבות יחסית ועלולות להימשך זמן רב. משך הזמן המדויק תלוי בנסיבות הספציפיות של המקרה, אולם ניתן לומר שבמרבית המקרים התהליך אורך בין שנה לשלוש שנים מרגע הגשת התביעה ועד למתן פסק דין סופי.
בשלב ראשון, יש להגיש את כתב התביעה ולאפשר לנתבע להגיש כתב הגנה. לאחר מכן, מתנהל הליך גילוי מסמכים ועדויות במסגרתו כל צד נדרש לחשוף את הראיות שבידיו. בהמשך מתקיימים דיונים בבית המשפט הכוללים חקירות נגדיות של העדים. לבסוף, לאחר שמיעת טענות הסיכום, ניתן פסק הדין.
חשוב לציין שבמקרים מסוימים ניתן להגיע לסיום מהיר יותר של ההליכים, למשל בעקבות הסדר פשרה בין הצדדים או כאשר מדובר במקרים פשוטים יחסית מבחינה עובדתית.
האם ישנם מקרים בהם עדיף שלא להגיש תביעת דיבה ולשון הרע למרות שלכאורה עומדת עילת תביעה?
למרות הפגיעה הקשה הכרוכה בפרסום לשון הרע, לעתים דווקא הימנעות מהגשת תביעה עשויה להיות המהלך הנכון. ראשית, יש לקחת בחשבון שהגשת תביעה עלולה דווקא "להחיות" את הפרסום המשמיץ ולהעניק לו במה נוספת, בבחינת "אין רע בלי טוב".
שנית, כדאי לבחון את הסיכוי לגבות בפועל את הפיצויים שייפסקו, שכן פסיקת פיצויים גבוהים נגד מפרסם חסר אמצעים לא בהכרח תשרת את האינטרס של הנפגע.
בנוסף, יש לשקול את עוצמת הראיות, שכן במקרה של ראיות חלשות קיים סיכוי ממשי שהתביעה תידחה, דבר שעשוי אף להחמיר את הפגיעה בתובע.
לבסוף, יש לתת את הדעת לעלויות הכספיות והנפשיות הכרוכות בניהול הליך משפטי ממושך.
לכן, בטרם הגשת תביעה מומלץ לבצע ניתוח מעמיק של יתרונות וחסרונות הצעד, ורק אז לקבל החלטה מושכלת.
כיצד עורך דין יכול לסייע למי שהוגשה כנגדו תביעת דיבה ולשון הרע?
עורך דין המתמחה בדיני לשון הרע יכול לסייע רבות לנתבע בתביעת דיבה. תחילה, יבחן האם הפרסום אכן מהווה לשון הרע. לאחר מכן, יאתר קווי הגנה אפשריים כמו "אמת דיברתי" או "תום לב" במטרה לדחות את התביעה או להפחית את סכום הפיצוי. בהמשך, ינסה להגיע לפשרה עם התובע הכוללת התנצלות ופיצוי מוסכם. לבסוף, ילווה את הנתבע במהלך ההליך המשפטי וינקוט בצעדים למזעור הנזק, ובמקרים חריגים אף ישקול תביעה נגדית על תביעת סרק.
לסיכום
תביעות דיבה ולשון הרע מהוות כלי חשוב להגנה על השם הטוב והמוניטין האישי והעסקי בתקופתנו. על מנת למצות את הזכויות המגיעות למי שנפגע מפרסום משמיץ, מומלץ לפנות בהקדם לעורך דין המתמחה בתחום. עורך הדין יוכל להעריך את סיכויי התביעה, לנקוט בצעדים מקדימים מול המפרסם ולנהל את ההליך המשפטי בצורה אפקטיבית שתביא לתוצאה הטובה ביותר עבור הלקוח. מנגד, מי שמוצא עצמו תחת איום בתביעת דיבה צריך אף הוא לפנות לעורך דין שינתח את קווי ההגנה האפשריים, ינהל מו"מ לפשרה במקרה הצורך, וייצג את הנתבע נאמנה לכל אורך ההליך המשפטי.
משרד עו"ד שמעון האן, מהמובילים בתחום דיני לשון הרע בישראל, מזמין אתכם ליצור עמו קשר לצורך קבלת ייעוץ מקצועי בכל הקשור לתביעות דיבה ואיום בהן.
אל תישארו לבד מול הפגיעה בכם – צרו קשר כבר עכשיו ותנו לנו לדאוג לזכויותיכם ולמוניטין שלכם.
שאלות ותשובות:
אם נפלתם קורבן לפרסום משמיץ המהווה לשון הרע או הוצאת דיבה, מומלץ להתייעץ בהקדם עם עורך דין המתמחה בתחום. עורך דין מנוסה יוכל להעריך את סיכויי התביעה, לבנות אסטרטגיה משפטית אפקטיבית ולסייע במיצוי מלוא הזכויות והסעדים העומדים לרשותכם. טיפול משפטי מהיר ונחוש עשוי למזער את הנזק הנגרם מהפרסום הפוגעני, להוביל להסרתו ולפיצוי הולם. מנגד, אם אתם נתבעים בתביעת דיבה שאינה מוצדקת, חשוב להתגונן באופן עיקש, ובמקרים המתאימים אף "להפוך את היוצרות" ולתבוע מהתובע פיצוי בגין נקיטת הליך סרק.
על פי חוק איסור לשון הרע, אדם שנפגע מפרסום לשון הרע זכאי לתבוע פיצויים של עד כ-80,000 ש"ח, וזאת ללא צורך להוכיח את הנזק שנגרם לו בפועל. במצבים שבהם הפרסום נעשה בזדון ובכוונה לפגוע, ניתן לתבוע פיצוי כפול של עד 160,000 ש"ח. חשוב לציין שמדובר בסכומים מקסימליים, כאשר בפועל שיעור הפיצוי נקבע בהתאם לשיקול דעת בית המשפט, תוך התחשבות בגורמים כגון חומרת הפרסום, היקף הנזק, מידת הפומביות וכוונות המפרסם. יתרה מכך, הגשת תביעת דיבה ולשון הרע המתבררת כקנטרנית ומיותרת, עלולה לגרום דווקא לחיוב התובע בהוצאות ופיצויים לנתבע.
לנתבע בתביעת דיבה ולשון הרע עומדות מספר הגנות אפשריות העשויות לסייע לו "להיחלץ" מחובת תשלום פיצויים. ההגנה העיקרית היא "אמת הפרסום", לפיה אם הנתבע יוכיח שהפרסום משקף אמת והיה בו עניין ציבורי, הוא עשוי להיות פטור מאחריות. הגנה נוספת היא "תום הלב", המאפשרת לנתבע לטעון שפעל בתום לב ומתוך אמונה סבירה באמיתות הפרסום תוך נקיטת אמצעי זהירות. הגנות נוספות מתייחסות לחסינות שיש לפרסומים מותרים על פי חוק (כגון דיווחים בתום לב על דיונים בכנסת), או לפרסומים הנחשבים כ"זוטי דברים".
השימוש ההולך וגובר ברשתות החברתיות הוביל לעלייה משמעותית בהיקף תביעות הדיבה ולשון הרע בשנים האחרונות. הקלות והמהירות שבה ניתן להפיץ מידע משמיץ ופוגעני במרחב הדיגיטלי, תוך חשיפה לקהל עצום, הפכו את הרשת לזירה מועדת לפורענות בהקשר זה. במציאות החדשה, ניתן "להרוס" אדם בלחיצת כפתור, בעוד בעבר לקח זמן רב יותר עד שפרסום פוגעני הופץ. לאור זאת, בתי המשפט נוטים כיום יותר מבעבר לפסוק פיצויים משמעותיים בתביעות דיבה ולשון הרע על מנת להרתיע מפני שימוש לרעה ברשת.
