סכסוכים משפחתיים עלולים להתפתח למצבים קיצוניים בהם מתרחשת פגיעה בשמו הטוב של אחד מבני המשפחה בידי בני משפחה אחרים. כאשר נעשה פרסום פוגעני העולה כדי הוצאת דיבה, עומדת לנפגע האפשרות להגיש תביעת לשון הרע. במקרים אלו, חשוב להיעזר בשירותיו של עורך דין לשון הרע מנוסה, שיעריך את שאלת קיומה של הצדקה להגשת תביעת לשון הרע במשפחה, ילווה את ההליך המשפטי באופן מקצועי ויסייע במיצוי הזכויות של הנפגע.
באילו תרחישים עשויה להיות מוגשת תביעת לשון הרע במשפחה?
תופעה שכיחה של הוצאת דיבה במשפחה סובבת סביב הליכי גירושין. מצבים נפוצים הם למשל שליחת מכתבים פוגעניים למקום העבודה של בן הזוג, יצירת קשר עם חבריו ומשפחתו במטרה להכפיש את שמו, או אף תלונות שווא שמוגשות במשטרה בידי אחד מבני הזוג כנגד השני. בתי המשפט רואים מעשים אלו בחומרה רבה ולא אחת פוסקים פיצויים גבוהים לטובת הצד הנפגע, במיוחד כאשר הפרסום לווה בכוונת זדון.
אולם הוצאת דיבה אינה מוגבלת רק לסכסוכי גירושין וצצה גם במקרים אחרים של קונפליקטים במשפחה. דוגמה שכיחה היא מריבות סביב ירושה, כאשר אחד מבני המשפחה מוציא שם רע על האחר בניסיון לקבל חלק גדול יותר בעיזבון. התנהלות כזו עלולה להסלים ולהוביל למשבר משפחתי עמוק, כשהיא מלווה לא פעם בתחושת עוגמת נפש קשה לכל המעורבים.
במרחב המקוון, בעידן הרשתות החברתיות, התופעה של הוצאת דיבה לובשת צורה חדשה. "שיימינג" של בן משפחה ברשת, תוך ייחוס מעשים פסולים וחמורים לאותו אדם, הוא אמצעי נפוץ לניגוח ופגיעה. למותר לציין כי גם פוסטים פוגעניים כאלו ברשת, עלולים להיחשב ללשון הרע לכל דבר ועניין, ולהקים עילת תביעה נגד המפרסם.
מתי תקום עילה להגשת תביעת לשון הרע במשפחה?
חוק איסור לשון הרע מגדיר את המונח "לשון הרע" בתור:
"כל פרסום העלול לפגוע באדם, להשפילו, לבזותו או לעשותו מטרה לשנאה או ללעג מצד הבריות".
הפרסום יכול להיעשות בכל דרך, בין אם בכתב ובין אם בעל פה, ולהיות מופנה כלפי יחיד או קבוצה. חשוב להדגיש כי לא נדרשת הוכחת נזק בפועל על מנת להגיש תביעה, אלא די בכך שהפרסום היה עלול לגרום לפגיעה.
עם זאת, תנאי הכרחי לקיומה של עוולת לשון הרע הוא פומביות הפרסום. התבטאות שנאמרה בין פלוני לאלמוני, ללא נוכחות צד שלישי, אינה יכולה לבסס עילת תביעה. לעומת זאת, ככל שהפרסום הפוגע נעשה בפני יותר אנשים, כך הדבר נחשב לחמור יותר בעיני החוק ועשוי להצדיק פיצוי גבוה יותר לנפגע. בנוסף, נבחנת מידת הפוטנציאל לנזק שעלול היה להיגרם כתוצאה מהפרסום השלילי.
מה מבדיל בין תביעת לשון הרע בתוך המשפחה לבין תביעות דיבה אחרות?
ההבדל העיקרי נעוץ בערכאה המשפטית המוסמכת לדון בתיק. עוד בעוד תביעות על הוצאת דיבה בין זרים מתבררות בבתי משפט השלום או המחוזי, הרי שתובענות על לשון הרע בין בני משפחה מוגשות לבית המשפט לענייני משפחה, וזאת ללא תלות בסכום התביעה או מהות הסעד המבוקש. כמו כן, הדיון בבית משפט לענייני משפחה מתנהל ככלל בדלתיים סגורות ותחת צו איסור פרסום, בשונה מההליכים בערכאות הכלליות.
אילו שיקולים מנחים את בית המשפט הנדרש להכריע בתביעת לשון הרע במשפחה?
במסגרת השיקולים שבית המשפט לענייני משפחה בוחן בכל תביעה של לשון הרע בין קרובים, ראשית נבדק האם התבטאויות הנתבע עולות כדי "לשון הרע" בהתאם להגדרות שבחוק.
בהמשך נבחנות נסיבות הפרסום – האם אכן התקיים פרסום שהינו ציבורי, ואם כן, מה היקפו ותפוצתו.
על בית המשפט לשקול גם את מידת הפגיעה הפוטנציאלית בשמו הטוב של התובע ואת הנזק שנגרם לו בפועל או שעלול היה להיגרם.
לבסוף, נדרש בית המשפט גם להכריע האם עומדת לנתבע אחת מההגנות שבחוק איסור לשון הרע, כגון "אמת דיברתי" או "תום לב".
הגנות אפשריות מפני תביעת לשון הרע במשפחה
החוק מונה מספר הגנות העומדות לנתבע בתביעת לשון הרע במשפחה ובכלל. הראשונה היא טענת "אמת דיברתי", לפיה הנתבע יכול לטעון שתוכן הפרסום היה נכון ואמיתי, בתנאי שהיה עניין ציבורי בפרסומו.
טענת הגנה שנייה ונפוצה בתביעות אלו, היא טענת "תום לב", המתקיימת כאשר הנתבע פעל בתום לב מתוך אמונה שלמה באמיתות הדברים וללא כוות מכוון לפגוע.
בתובענות לשון הרע בין בני משפחה, בית המשפט שוקל את נסיבות המקרה ובוחן האם עומדת לנתבע אחת ההגנות הללו.
איזו ערכאה מוסמכת לפסוק פיצויים במסגרת תביעות לשון הרע במשפחה?
בתי המשפט לענייני משפחה בארץ, כמו גם הערכאות האזרחיות האחרות, מוסמכים לפסוק פיצויים בגין נזקי לשון הרע. החוק מאפשר לבית המשפט להעניק "פיצויים ללא הוכחת נזק" עד לסכום של 50,000 ₪ (שנכון ל- 2024, הודות להפרשי הצמדה, כבר עומד על כ- 80,000 ₪), ואם הוכחה כוונה לפגוע – עד 100,000 ₪ (כ- 160,000 ₪ נכון להיום). כמו כן רשאי בית המשפט להורות על על "פיצויים עונשיים" שנועדו להרתיע את המפרסם. במקרים המתאימים יכול בית המשפט אף להוציא צווים שיאסרו על המשך הפצת הפרסום הפוגעני ו/או יחייבו את הסרתו לאלתר.
כיצד מומלץ לנהוג במקרה של פגיעה מהוצאת לשון הרע בתוך המשפחה?
אם נפגעתם מידי קרוב משפחה מפרסום משמיץ העולה כדי לשון הרע, מומלץ לפנות ללא דיחוי אל עורך דין לשון הרע מנוסה. עו"ד שמעון האן, המתמחה בתחום זה, ידע להעריך את סיכויי התביעה ולתת את הליווי המשפטי הנדרש לכל אורך הדרך. חשוב לזכור כי ככל שהזמן חולף, כך עלול הנזק להחמיר ולהיות קשה יותר לתיקון. לכן, אל תהססו לממש את זכויותיכם בהקדם, ולתבוע פיצוי הולם על עוגמת הנפש והפגיעה בשמכם הטוב.
לסיכום
תופעת לשון הרע במשפחה מהווה מכה כואבת הפוגעת בתא המשפחתי כולו. למרבה הצער, הטכנולוגיה העכשווית, ובפרט הרשתות החברתיות, הופכות את ההשלכות לחמורות אף יותר.
על כן, במקרה של הוצאת דיבה חשוב לנקוט צעדים משפטיים במהירות האפשרית.
משרד עו"ד ונוטריון בראשות עורך דין שמעון האן, ישמח לסייע ולהעניק לכם ייעוץ מקצועי בנושא.
אל תאפשרו לפגיעה בשמכם הטוב לשבש את חייכם – צרו קשר עוד היום ומצאו את הפתרון המשפטי המתאים לכם.
שאלות ותשובות:
ההבדל המרכזי טמון בערכאה המשפטית המוסמכת לדון בתיק. תביעות על הוצאת דיבה בין זרים מתבררות בבתי משפט השלום או המחוזי, בהתאם לגובה הסכום הנתבע. לעומת זאת, תובענות על לשון הרע בין בני משפחה מוגשות תמיד לבית המשפט לענייני משפחה, ללא תלות בסכום התביעה או בסוג הסעד המבוקש. בנוסף, הדיונים בבית משפט לענייני משפחה מתנהלים בדרך כלל בדלתיים סגורות ותחת צו איסור פרסום, בניגוד להליכים האזרחיים הרגילים הפתוחים לציבור.
לא בהכרח. בנוסף לפגיעה עצמה, התנאי ההכרחי לקיומה של עוולת לשון הרע הוא פומביות הפרסום. כלומר, ההתבטאות הפוגענית חייבת להיות כזו שהובאה בפני צד שלישי לפחות. לכן דברים שנאמרו בארבע עיניים בין הנפגע לבין הפוגע, לא יוכלו לבסס עילת תביעה, גם אם תוכנם היה משמיץ ביותר. אך ככל שהפרסום השלילי נעשה בפני יותר אנשים, כך הוא נחשב לחמור יותר בעיני החוק ועלול להביא לפסיקת פיצויים גבוהים יותר לזכות הנפגע.
ככלל, התבטאויות הנעשות במסגרת הליך משפטי בין בני זוג, בין אם בכתבי הטענות ובין בדיונים עצמם, אינן יכולות לשמש בסיס לתביעה לפי חוק איסור לשון הרע. הסיבה לכך היא הרצון לאפשר התדיינות חופשית ופתוחה בין הצדדים בבית המשפט, מבלי לחשוש מתביעות השתקה.
גם תסקירים מקצועיים הנערכים לצורך ההליך, כגון חוות דעת של עובד סוציאלי, מוגנים מפני תביעה אזרחית בגין הוצאת דיבה, כל עוד הם נעשו במסגרת ההליך המשפטי.
חוק איסור לשון הרע מסמיך את בית המשפט, כולל בית המשפט לענייני משפחה, לפסוק פיצויים בסכומים לא מבוטלים. גם ללא הוכחת נזק ממשי, רשאי בית המשפט להעניק לתובע כיום "פיצויים ללא הוכחת נזק" עד לסך של כ- 80,000 ₪. במקרים בהם הוכחה כוונת זדון מצד הנתבע להזיק לתובע, יכול בית המשפט אף להכפיל את סכום הפיצוי עד לכ-160,000 ₪.
