לא נדיר להיתקל במקרים שבהם אנשים מגישים תלונות כוזבות לרשויות אכיפת החוק. במקרים הללו, נשאלת השאלה המתבקשת: אילו השלכות משפטיות צפויות למי שהגיש תלונת שווא במשטרה? האם ניתן להעמיד את המתלווננים במקרים אלו לדין פלילי, או שניתן לתבוע אותם בתביעה אזרחית? מאמר זה יבחן את השאלות הללו בפירוט ובו נסביר מה ניתן לעשות בעקבות תלונת שווא במשטרה: הבנת ההשלכות המשפטיות וכיצד להגן על עצמך.
תלונת שווא במשטרה: הבנת ההשלכות המשפטיות וכיצד להגן על עצמך במקרה כזה
כאשר אדם מגיש תלונה למשטרה, לעיתים קרובות היא מעוררת פעולות חקירה מיידיות נגד הצד הנאשם ועלולה להביא גם לפגיעה חמורה בשמו הטוב ובכבודו. לכן תלונת שווא, המוגשת למשטרה בכוונת זדון, מתוך מניעים לא ענייניים כגון רצון לנקמה או פגיעה בנשוא התלונה, נופלת בתחום המצבים שלגביהם נקבעו חוקי לשון הרע. לפיכך, ברוב המקרים, ניתן להגיש תביעת לשון הרע נגד מגישי תלונות משטרתיות כוזבות.
אפשרות ראשונה: פתיחה בהליכים פליליים בגין תלונות שווא במשטרה
הגשת תלונת שווא עלולה להוביל לאישומים פליליים כנגד המתלונן, לפי סעיפים 240 ו-243 לחוק העונשין, האוסרים על מסירת עדות כוזבת ומידע כוזב לגורמי אכיפת החוק. המגישים תלונות שווא בכוונה להונות את המשטרה, עוברים עבירה פלילית שעונשה בין 3 ל-5 שנות מאסר. חשוב לדעת שלפי הנחיות הפרקליטות, במקרים שבהם ראיות חיצוניות קונקרטיות מצביעות על כך שעדות שקר ניתנה מלכתחילה במטרה להפליל את הנאשם, בדרך כלל יש אינטרס ציבורי להעמיד לדין את המתלונן. במקרים מסוימים, ייתכן אף שאותו מתלונן יואשם בעצמו בביצוע עבירה פלילית שעניינה מסירת מידע כוזב, ויישא בהשלכות הקבועות בסעיף 243 לחוק העונשין. יחד עם זאת, חשוב לסייג ולומר שהוראה זו של הפרקליטות אינה חלה לגבי מתלוננות ומתלוננים על מעשי אלימות או עבירות מין בישראל, למעט במקרים יוצאי דופן במיוחד.
אפשרות שנייה: הגשת תביעת לשון הרע בבית משפט אזרחי בעקבות תלונת שווא במשטרה
בנוסף להליך הפלילי שעלול להיפתח כנגד מגישי תלונות שווא במשטרה, מי שמגיש תלונת שווא יכול להתמודד גם עם תביעה אזרחית בגין לשון הרע. חוק איסור לשון הרע קובע איסור חוקי על הפצת מידע כוזב על אדם אחר, והגשת תלונת שווא במשטרה אינה יוצאת דופן לכלל זה. אולם, עילה להגשת תביעת לשון הרע, קמה רק כאשר המתלונן הגיש ביודעין תלונת שווא מתוך כוונה להטעות את המשטרה. אם המתלונן התבלבל או לא הבין את המצב כראוי, והגיש את התלונה בתום לב, המעשה איננו נחשב כהוצאת דיבה. הבחנה זו נעוצה בסעיף 15(8) בחוק לשון הרע, המתווה תרחישים שונים בהם אדם המצהיר בתום לב על טענה כלשהי, אינו מבצע עבירת לשון הרע. אחד המצבים המפורטים בסעיף זה נוגע במפורש לתלונות שהוגשו למשטרה וגורס כך: "במשפט פלילי או אזרחי בגין לשון הרע, זוהי הגנה תקפה אם הנתבע או הנאשם אמר את ההצהרה בתום לב באחת מהנסיבות הבאות: כאשר ההצהרה נמסרה בצורה של תלונה נגד הנפגע (מלשון הרע לכאורה) למי שעל פי חוק או חוזה ממלא תפקיד פיקוח על הנפגע, או שהוא הוגש לגוף מוסמך האחראי על קבלת תלונות לגבי הנפגע או לחקירת העניין שלגביו הוגשה התלונה. עם זאת, הוראה זו אינה מרחיבה את ההגנה לכל פרסום אחר של התלונה, תוכנה או נושאה". סעיף זה חל על מקרים בהם אדם מגיש תלונה בתום לב, מתוך אמונה אמיתית בנכונותה. במקרים כאלה, מתלוננים אינם נחשבים כמי שעסקו בלשון הרע, גם אם יתברר מאוחר יותר שהתלונה לא הייתה נכונה. עם זאת, אם המתלונן יזם ביודעין את השקר והתכוון להטעות את המשטרה מלכתחילה, הוא בהחלט אחראי לביצוע עבירת לשון הרע בראי החוק, ובהתאם – חשוף לתביעה משפטית שעשויה להיות מוגשת כנגדו בידי נשוא התלונה הכוזבת.
שימו לב: אין עילה לתביעת לשון הרע אם התלונה הוגשה בתום לב
מהאמור לעיל אנו למדים כי אם הוגשה תלונה בתום לב, אין בסיס להגשת תביעת לשון הרע. כלומר, סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע נקבע על ידי המחוקק כדי להעניק הגנה לאנשים שהגישו תלונות באמת ובכנות בפני גורמים מוסמכים, לרבות משטרת ישראל. עם זאת, אם התובע הוכיח לבית המשפט בהצלחה, על סמך ריבוי ראיות, כי התלונה הוגשה בחוסר תום לב או מתוך כוונת זדון לפגוע בשמו הטוב ובכבודו של נשוא התלונה, הרי הדבר מהווה לשון הרע ויכול לשמש כבסיס לתביעת לשון הרע נגד המתלונן.
הפסיקה בתביעות לשון הרע שהוגשו על רקע תלונת שווא במשטרה
בשנים האחרונות ניכר שינוי פסיקתי בבתי המשפט השונים ברחבי הארץ, בנוגע לתלונות שווא שהוגשו למשטרת ישראל. לדוגמא, תיק שהגיעה לדיון בבית המשפט לאחרונה, עסק במקרה בו חברת קיבוץ בצפון הארץ, הגישה תלונה נגד אחד מחברי הקיבוץ שלה במשטרת ישראל. החבר שהואשם, הגיש תביעת לשון הרע נגד המתלוננת. בית המשפט קבע כי התלונה המשטרתית אכן הייתה שקרית וכתוצאה מכך – המתלוננת חויבה בתשלום פיצויים בגין לשון הרע לנשוא התלונה (חבר הקיבוץ שלגביו הוגשה התלונה במשטרה), בפיצוי בסכום כולל של 50,000 ₪.
לסיכום
כיום ניכר כי ישנה מגמה הולכת וגוברת בפסיקת בתי המשפט, המקדמת מתן פיצוי בגין תלונות שווא במשטרה, שהיא ללא עוררין לשון הרע ומהווה בסיס לניהול תביעות לשון הרע. לפיכך, מומלץ במקרים כאלה, לפנות לייצוג של עורך דין דיני לשון הרע, בעל ניסיון רב בייצוג נפגעי תלונות שווא במשטרה באולם בית המשפט, ובעל ידע מעמיק ומקיף בכל הקשור לתביעות לשון הרע המוגשות בגין מסירת מידע כוזב לרשויות אכיפת החוק. אם אתם זקוקים לסיוע משפטי דיסקרטי בעקבות הגשת תלונת שווא במשטרה: הבנת ההשלכות המשפטיות וכיצד להגן על עצמך, משרד עו"ד לשון הרע שמעון האן כאן למענכם. אל תהססו לצור קשר עם למשרדנו ולתאם ייעוץ אישי בהקדם.
שאלות ותשובות:
הגשת תלונת שווא במשטרה עלולה להוביל להשלכות פליליות ואזרחיות כאחד. הליכים פליליים עשויים להיפתח לפי סעיפים רלוונטיים בחוק העונשין, שעלולים להוביל למאסר. בנוסף, אם התלונה הוגשה בחוסר תום לב, מתוך כוונה להונות או להזיק, היא יכולה להוות בסיס לתביעת לשון הרע בבית המשפט האזרחי.
החוק מעניק הגנה לאנשים המגישים תלונות בתום לב בפני רשויות מוסמכות, כגון המשטרה. הגנה זו נועדה להגן על אנשים שהאמינו באמת ובתמים באמיתות התלונות שלהם, מפני תביעות לשון הרע.
כן, אם ניתן להוכיח כי תלונה הוגשה בחוסר תום לב, בכוונת זדון, או מתוך ידיעה על היותה שקרית, אנשים שנגרמו להם נזקים כתוצאה מכך, עלולים להגיש תביעות לשון הרע. בתי המשפט נוהגים כיום לפסוק פיצויים לנפגעי תלונות שווא, מתוך הכרה בפגיעה שנגרמה למוניטין שלהם ולרווחתם.
פסיקות בתי המשפט האחרונות משקפות נטייה גוברת לפסוק פיצויים במקרים של תלונות שווא במשטרה. בתי המשפט מכירים בתלונות כאלה כלשון הרע, המספקת עילה לחיוב המתלונן בפיצויים לנשוא התלונה הכוזבת.
