תביעות לשון הרע מסתמכות במידה רבה על ראיות, הן להוכחת עילת התביעה והן לבניית הגנה יעילה. יש לשקול בקפידה את האסטרטגיה האופטימלית בהתבסס על הראיות הקיימות. לכן ייעוץ משפטי מקצועי חיוני כדי למקסם את הסיכויים להצלחה בתיקי לשון הרע. בשורות הבאות נבחן בעיון את תפקיד הראיות בתיקי לשון הרע: בניית הגנה חזקה.
תפקיד הראיות בתיקי לשון הרע: בניית הגנה חזקה לתובעים בתביעת דיבה
חוק איסור לשון הרע בישראל, מגביל את הראיות שניתן להציג במשפט על הוצאת דיבה. החוק קובע שבמשפט פלילי או אזרחי שעניינו לשון הרע, אסור להביא ראיות או לחקור עדים בנוגע לשמו הרע של הנפגע, אופיו, עברו, מעשיו או דעותיו, אלא אם הפרטים האלה קשורים ישירות ללשון הרע נשוא המשפט, או שבית המשפט אישר את הבאת הראיה או חקירת העד.
בכך, החוק בא להגן על הנפגע מלשון הרע השואף להגן על זכויותיו במסגרת הליכי תביעה, מפני ניסיון של הנתבע להכפיש את שמו במשפט עצמו. בהתאם לכך, רק ראיות שיש להן נגיעה ישירה ללשון הרע נשוא התביעה כאמור, יכולות להיכנס לתיק, אלא אם בית המשפט מאשר אחרת מסיבות מיוחדות.
כיצד הראיות בתיקי לשון הרע יכולות לסייע בבניית הגנה חזקה לנתבע?
הראיות עשויות למלא תפקיד מפתח בבניית הגנה חזקה לנתבע בתיקי לשון הרע בישראל, באופנים הבאים:
- ניתן להשתמש בראיות ישירות או נסיבתיות כדי להוכיח שהפרסום הנדון בתביעה היה דבר אמת, ובכך לחסום את האפשרות להרשעה בלשון הרע.
- אפשר להביא ראיות שיראו שהפרסום נעשה בתום לב בנסיבות העניין, וזו הגנה חשובה נוספת מפני הרשעה.
- ניתן להשתמש בראיות כדי להוכיח שכבר לפני הפרסום היה לתובע מוניטין שלילי, ובכך להקטין את גובה הפיצויים.
- אפשר לערער על מהימנות ראיות התביעה באמצעות חקירה נגדית או ראיות נגדיות.
מן האמור לעיל קל להבין כי ניהול נכון של הראיות בתיקי לשון הרע, קריטי להגנה איתנה מפני הרשעה בדין.
האם התובע חייב להציג ראיות במסגרת תביעת לשון הרע?
על פי ההלכה הפסוקה בתיקי לשון הרע בישראל, אין צורך בהבאת ראיות כדי לקבוע אם פרסום מהווה לשון הרע. בית המשפט קובע זאת על בסיס מבחן אובייקטיבי. עם זאת, ניתן להוכיח עובדות שבמחלוקת בעזרת ראיות ישירות או נסיבתיות.
כמו כן, הכלל בבתי המשפט בישראל, הוא "המוציא מחברו – עליו הראיה" – כלומר על התובע להוכיח את עילת תביעתו. פירושו כי אם התובע אינו מציג בעצמו את הפרסום נשוא התביעה, אזי אין ביכולתו להוכיח אותה.
האם הנתבע נדרש להציג ראיות במסגרת קו ההגנה שלו מפני טענת לשון הרע?
בתביעת לשון הרע, הנתבע אמנם יכול להציג ראיות התומכות בטענת אמת בפרסום או ראיות אחרות כדי לסתור את עילת התביעה. יחד עם זאת, מי שאחראי להציג ראיות המצביעות על קיומו של הפרסום הנדון בתביעה, הוא כאמור התובע ולא הנתבע. מנגד, בהחלט מומלץ לנתבע להציג כל ראיה שיכולה לתמוך בקו ההגנה שלו בתיק לשון הרע, בין אם עסקינן בראיה שתוכיח כי הפרסום דנן היה דבר אמת שהיה בו משום עניין ציבורי המצדיק את פרסומו, או לחילופין – שהדבר נעשה בתום לב מוחלט או במסגרת סוגי הפרסומים המותרים על פי חוק.
האפשרות לזכות בפיצוי כספי בגין לשון הרע ללא הוכחת נזק
לפנים היה בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים בגין לשון הרע ללא הגבלת סכום, על סמך הערכת הנזק בלבד. כיום החוק מגביל זאת לסכום מקסימלי של 50,000 ש"ח בתוספת הצמדה (סכום שעומד נכון להיום, על סך כ- 74,000 ש"ח) – ללא צורך בהוכחת נזק או עד כ- 150,000 ש"ח, בהוכחת כוונת פגיעה מצד המפרסם. די בכך שהפרסום היה עלול לבזות, להשפיל או לפגוע בתובע כדי להוות עילה לתביעה אזרחית. אולם, כדי לזכות בפיצויים בתביעת לשון הרע בסכום שמעבר לתקרה האמורה, על התובע להוכיח שנגרם לו נזק, גם אם הוא אינו ממוני.
בקצרה, החוק בא לאזן בין הגנה על נפגעי לשון הרע לבין מניעת תביעות סרק. הוא מכיר בקושי להוכיח נזקים מסוג מסוים, אך גם מגביל את החשיפה של הנתבע בהיעדר הוכחת נזק.
מסלולי התביעה הזמינים כיום בתיקי לשון הרע
כיום לאדם המעוניין להגיש תביעת לשון הרע ישנן שתי אפשרויות:
- להגיש תביעת דיבה במסלול פיצוי סטטוטורי (ללא הוכחת נזק) – במקרה זה בית המשפט יפסוק פיצוי כספי בגובה שהוא מוצא נכון, בהתבסס על הערכתו לגבי חומרת הפגיעה, עד לתקרה של 50,000 ש"ח המנויה בחוק (בתוספת הפרשי ההצמדה כאמור לעיל, המביאים את הסכום בשנת 2023, לכ- 74,000 ש"ח).
- להגיש תביעת דיבה במסלול פיצוי פסיקתי – במסלול זה התובע יידרש להציג ראיות קונקרטיות לנזקים שנגרמו לו בפועל, ושיעור הפיצוי ייגזר מהיקף הנזקים שהוכחו, ללא תקרה מוגדרת.
כלומר, החוק מאפשר לתובע לבחור בין פיצוי מוגבל אך ללא צורך בהוכחת נזק, לבין פיצוי בהתאם לנזק בפועל אך עם דרישה להוכיחו באמצעות ראיות קונקרטיות.
הצורך בבסיס ראייתי בתביעות לשון הרע המוגשות במסלול פסיקתי
ניתן להביא מגוון ראיות כדי להוכיח נזקים שנגרמו מלשון הרע, הן ממוניים והן שאינם ממוניים:
ראיות לנזק ממוני
נזק ממוני ניתן להוכיח באמצעות ראיות מוחשיות כמו חשבוניות, דפי חשבון בנק ותלושי שכר המראים הפסד כספי.
ראיות לנזק לא ממוני
בפגיעה בשם הטוב אי אפשר בהכרח לתרגם את הנזק לסכום כספי, אך ניתן להוכיח זאת בעדויות של אנשים שנחשפו לפרסום – מה חשבו על התובע לפני הפרסום וכיצד שינו את דעתם לאחר מכן.
בסופו של דבר, הפיצוי נתון לשיקול דעתו של בית המשפט. על בית המשפט להעריך את חומרת הפגיעה בהתבסס על הראיות והעדויות שהובאו בפניו, ולקבוע פיצוי הולם. לעניין זה עשוי בית המשפט גם לשקול גם ראיות מהנתבע. למשל, ראיות שיראו שכבר לפני הפרסום לתובע לא היה שם טוב, ולכן הנזק קטן או אפסי.
איך ניתן להוכיח שנגרמה לתובע עוגמת נפש בעקבות הפרסום האמור?
ניתן להוכיח עוגמת נפש בתביעת לשון הרע באמצעות עדותו של התובע עצמו, שיתאר במילים את הנזק הרגשי שנגרם לו מהפרסום. עדות זו יכולה להתמך בעדויות נוספות של אנשים המכירים את התובע היטב, ויעידו על ההשפעה הקשה שהייתה לפרסום על מצבו הנפשי. גם חוות דעת משפטית מטעם גורם מוסמך בתחום בריאות הנפש, יכולה להיות קבילה ורלוונטית לעניין ביסוס טענות התובע לפגיעה נפשית עקב הפרסום הנדון בתביעה.
כדי להכריע בתיק, בית המשפט ייבחן את תוכן הפרסום, היקף התפוצה שלו, ואת העדויות והראיות שהובאו לעניין עוגמת הנפש המדוברת. בהסתמך על אלה ועל ניסיונו המקצועי, בית המשפט מעריך מהו גודל הסבל ועוגמת הנפש שלתחושתו נגרמו לתובע, וקובע בהתאם פיצוי הולם בגין הנזק הלא ממוני.
מה חשיבות הייצוג המשפטי לסיוע באיסוף ראיות ובניית הגנה חזקה בתיקי לשון הרע?
ייצוג משפטי מקצועי של עורך דין לשון הרע, יכול לסייע משמעותית באיסוף הראיות ובניית ההגנה בתיקי לשון הרע, מכמה היבטים:
- עורך הדין מכיר את הדרכים היעילות לאיסוף ראיות תומכות, הן ראיות ישירות והן ראיות נסיבתיות, שיכולות לסתור את טענות התובע ומנגד – להוכיח את טענות ההגנה של הנתבע.
- עורך דין לתביעות דיבה הבקיא בחקיקה, בפסיקה ובפרשנות המשפטית בתחום לשון הרע, יידע לאתר תקדימים וטיעונים משפטיים שיוכלו לחזק את קו ההגנה של מרשו.
- עורך הדין יודע כיצד לנסח באופן אפקטיבי את כתב ההגנה תוך הסתמכות על הראיות שנאספו.
- עורך הדין מכיר טכניקות לחקירת עדים, על מנת לערער על מהימנות ראיות התביעה או לחזק את ראיות ההגנה בבית המשפט.
לכן, ייצוג משפטי איכותי חיוני לניהול תיק ההגנה באופן מיטבי מבחינה ראייתית ומשפטית.
לסיכום
כפי שראינו, הראיות ממלאות תפקיד מכריע בתיקי לשון הרע – הן לצורך הוכחת עילת התביעה והן לצורך בניית הגנה אפקטיבית.
על התובע לשקול היטב האם לנקוט באפשרות של פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק, או להתבסס על ראיות קונקרטיות כדי לקבל פיצוי מלא יותר. מנגד, הנתבע חייב לאסוף ראיות תומכות שיסייעו לסתור את טענות התביעה או לפחות להפחית את הנזקים.
בכל מקרה, מומלץ להיוועץ בעורך דין לשון הרע מקצועי, כדי לבנות אסטרטגיה אופטימלית המבוססת על הראיות הרלוונטיות.
לייעוץ ראשוני ללא עלות בנושא תביעות לשון הרע, צרו קשר עם משרד עו"ד שמעון האן.
