מישהו הגיש תלונה במשטרה עליכם? התברר לאחר מכן שזו תלונת שווא, האם מדובר בהוצאת דיבה? האם תוכלו לתבוע אותו בגין לשון הרע? אין ספק שתלונת שווא יכולה להוות גורם לא קטן לכאב ראש. השאלה האם זה עולה עד כדי תביעת לשון הרע? מה המקור החוקי לתביעות לשון הרע? איך עובד ההליך? ולמה כדאי לשכור עורך דין במצב כזה? במאמר הקרוב נפרט את כל הפרטים שדרושים לכם לצורך כניסה להליך כזה
לשון הרע – מה זה אומר?
אז בסעיף 1 לחוק לשון הרע, המחוקק הגדיר בדיוק מהו לשון הרע:
" "לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול – 1) ) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; (2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;"
סעיף 2 , לאחר מכן, מגדיר בדיוק מהו פרסום:
)"א) פרסום, לעניין לשון הרע – בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר. (ב) רואים כפרסום לשון הרע, בלי למעט מדרכי פרסום אחרות (1) אם היתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע"
מה זה אומר לגבינו?
אפשר לראות שכדי שיתרחש איסור לשון הרע, לפחות כפי שקבוע בחוק, צריכים להתקיים שני תנאים: 1. פרסום לשון הרע לאדם אחר, שהוא לא הנפגע עצמו. 2. אותו פרסום יכול להשפיל או לבזות את הנפגע.
תלונת שווא במשטרה – מהי בדיוק?
אז כשמה כן היא, תלונה במשטרה, שמתבררת לאחר זמן מה כתלונת שווא. צריך להבין, תלונה במשטרה הרי אינה נגמרת בהגשת התלונה, אלא כוללת לאחר מכן פעולות חקירה שהמשטרה מבצעת, ביניהן כנראה גביית הודעה, או חקירה באזהרה של האדם בגינו הוגשה התלונה, לעיתים הוא יכול גם להיעצר בנסיבות מסוימות. בכל מקרה, הגעה למשטרה כנחקר, היא אירוע משפיל, מבזה, בטח כשבסוף מתברר שאותו חשוד לא עשה דבר. צריך להגיד את זה, אחת מתכליות חוק לשון הרע, נועדה למקרים דומים. כשמוגשת תלונת שווא במשטרה, בחוסר תום לב, כשכל כולה של התלונה הוא במטרה לפגוע באותו אדם, ועל כך נפרט בהמשך המאמר.
לפי זה – תלונת שווא במשטרה היא בעצם לשון הרע?
כאמור, אחת מתכליות חוק לשון הרע, היא למנוע מצבים של התנכלות מכוונת באדם. השאלה האם באמת תלונת שווא במשטרה נחשבת כלשון הרע. בעצם, נראה ששני התנאים מתקיימים. גם אותו אחד שהגיש את התלונה, משתף אדם אחר, כלומר את השוטר, בדבריו, וכך מפרסם לאדם אחר, שהוא לא הנפגע. וגם, התלונה עלולה לגרום להשפלה לאותו אדם שהוגשה לגביו. דמיינו אדם שהוגשה כנגדו תלונה במשטרה על אונס, ומסתובב בציבור כאדם שיש כנגדו תיק אונס פתוח, וכאחד שנחקר במשטרה בגין תיק זה. ועדיין, צריך להבין שאין מדובר בנושא פשוט כל כך, ולפני זה יש להכיר את הגנת תום הלב.
מה היא הגנת תום הלב בחוק לשון הרע? והאם היא חלה לגבי תלונה במשטרה?
המחוקק חשב על האופציה של תלונה במשטרה, והכניס אותה במסגרת מספר "הגנות", כלומר טענות אפשריות של אומר הלשון הרע, שמצדיק את דבריו. ההגנות מונעות מלנקוט כנגדו צעדים משפטיים, ובעצם חוק לשון הרע לא חל עליו, אם הוכיח שההגנה מתקיימת. איפה בדיוק זה כתוב? בסעיף 15(8) לחוק לשון הרע, נכתב במפורש כי "במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה אם הנאשם או הנתבע עשה את הפרסום בתום לב באחת הנסיבות האלו:
(8) הפרסום היה בהגשת תלונה על הנפגע בעניין שבו האדם שאליו הוגשה התלונה ממונה על הנפגע, מכוח דין או חוזה, או תלונה שהוגשה לרשות המוסמכת לקבל תלונות על הנפגע או לחקור בעניין המשמש נושא התלונה".
כלומר, אם המפרסם עושה זאת תוך כדי תלונה במשטרה, לא ניתן לתבוע אותו. כל זה לגבי תלונה במשטרה בתום לב.
אז מה לגבי תלונת שווא במשטרה?
כדי להבין מה חושב בית המשפט, על הגנת תום הלב בחוק לשון הרע, ותלונות במשטרה, כדאי לעיין בפסיקה חשובה שנתן בית המשפט העליון בעניין, בפס"ד ריימר: בע"א 788/79 בית המשפט העליון קבע שההגנה, שהוזכרה בחוק, לגבי תלונה במשטרה, חלה רק במקרים בהם המתלונן היה באמת סביר שהתלונה שלו היא אמת. אבל, אם הוא כבר אז ידע שהתלונה היא שקר, והתלונן, ניתן לתבוע אותו בגין לשון הרע. המשמעות היא שבמקרה שהמתלונן לא סתם טעה, והגיש תלונה כי חשב שהמעשים של אותו אדם בגינו הגיש אכן מהווים עבירה, אלא העליל עלילת שווא, אפשר להגיש כנגדו תביעת לשון הרע.
מה אפשר להרוויח בתביעת לשון הרע?
אפשר להגיש תביעת פיצויים בגין לשון הרע, ומומלץ מאוד לשכור עורך דין במצב כזה. משום שבמסגרת תביעת פיצויי לשון הרע, תוכלו לתבוע גם פיצויים עבור נזקים אחרים שנגרמו לכם בעקבות תלונת השווא. זה יכול להיות נזקים כלכליים, זה יכול להיות הוצאות משפט, זה יכול להיות בגין הפסד ימי עבודה. ואפילו, אם נגרמה לכם עגמת נפש בגלל הפגיעה בשמכם הטוב, תוכלו לתבוע על נזקים נפשיים.
כמה דוגמאות
בהקשר הזה, כדאי להזכיר מקרה בו אישה מוסלמית, שניהלה רומן, במהלכו נולד לה בן. המאהב, שחשב שהוא האב של הילד, דרש מאותה אישה להתגרש מבעלה החוקי באותה עת. אותה אישה סירבה, ופנתה לבעלה, לו סיפרה שהמאהב אנס אותה, והלכה להגיש כנגד אותו מאהב תלונת שווא במשטרה. המאהב נעצר לארבעה ימים. לאחר מכן, התוודה האישה ששיקרה, ואותו מאהב שוחרר. המאהב הגיש כנגדה תביעת דיבה. תוצאת התביעה היתה שנפסקו למאהב פיצויים בסך 65,000 ₪.
בנוסף, בת"א 1386-0512 אדם התלונן ששכנו בן 80 ביצע מעשי אוננות, בעודו מביט מבעד לחלון ביתו בילדותיו. הוגשה כנגד הקשיש תלונה במשטרה ישראל. לאחר שהקשיש עוכב לחקירה, התיק כנגדו נסגר. לאחר זמן מה, הגיש אותו קשיש תביעת דיבה לבית המשפט, ובפסק הדין של בית המשפט בחיפה, שם התנהל התיק, קבעה השופטת כי מלכתחילה התביעה הוגשה בתום לב, וחייבה את אותו אדם לפצות את הקשיש ב25,000 ₪.
מגמת הפסיקה
הפסיקה בשנים האחרונות מתייחסת בחומרה להוצאת דיבה, וכל שכן להוצאת דיבה דרך תלונת שווה. בתי המשפט מחמירים בפסיקות פיצויים במגרים כאלה, ואין ספק שמדובר בעילה לתביעת לשון הרע ודיבה באופן מובהק. כלומר, אם הוגשה כלפיכם תלונה במשטרה, ואתם חושבים שתוכלו להוכיח שמלכתחילה מדובר בתלונת שווא, אל תהססו, ולאחר שנסגר התיק כנגדכם, הגישו תביעת דיבה כנגד המתלונן.
לסיכום, אחד הדברים החשובים לאדם הוא שמו הטוב. המחוקק הבין את זה, ולשם כך נועד חוק לשון הרע, לשמור על שמו הטוב של האדם. במקרה ואדם העליל עליכם עלילות והגיש כנגדכם תלונה במשטרה, תלונת שווא, בוודאי שיש לכם עילה לתביעה אותו. חשוב לציין שמדובר בהליך משפטי מורכב, הדורש ידע משפטי וניסיון בתיקי לשון הרע. מסיבה זו, מומלץ לצור קשר עם משרד עורכי דין ונוטריון שמעון האן , בעל ניסיון בתחום, אמין, ומקצועי, שייצג אתכם בהליך באופן שימקסם את הרווחים שלכם מבחינת כל סוגי הפיצויים – הוצאות משפט, הפסד עבודה, פיצויים נפשיים, ונזקים כלכליים.
