סכסוכים משפחתיים יכולים להיות מכוערים ועירוב צדדים נוספים שאינם חלק מהסכסוך המשפחתי עשוי לגבול בעבירה על חוק איסור לשון הרע ולהביא לעונשים כספיים משמעותיים. תביעת לשון הרע הינה תביעה נזיקית השואבת את כוחה מחוקי איסור לשון הרע והגנת הפרטיות. החוקים נועדו לספק הגנה על כבודו של האדם ועל שמו הטוב לרבות הימנעות מביזוי והשפלה. על לשון הרע במשפחה במאמר שלפניכם.
פרסום לשון הרע בכל דרך
לשון הרע היא התבטאות שפרסומה עשוי ללעוג, להשפיל ולבזות אדם, בשל מוצא, דת גיל וכולי. חוק איסור לשון הרע אוסר להתבטא בפומבי באופן שעשוי לפגוע במשרתו של אדם או בעסק שלו.
על מנת להגיש תביעה בעוולת לשון הרע יש צורך שיהיה פרסום של דבר מה שהוא בגדר לשון הרע. הפרסום יכול להיות בכל אמצעי בכתב או בעל פה ועליו להיות מדויק ומפורט. ככל שיש יותר נמענים לפרסום השלילי כך הדבר נחשב לחמור יותר וכזה המצדיק פיצוי גבוה יותר. ככל שהנזק הפוטנציאלי שעלול להיגרם גבוה יותר כך הפיצוי הניתן יהיה גבוה יותר.
הגנות שניתנו בחוק
בהתאם לחוק ישנם פרסומים שאינם מהווים עילה לתביעה, לרבות פרסום על ידי שופט, בעל דין או בא כוחו, כמו גם פרסום של עד במהלך דיון שיפוטי. קיימת גם הגנת "אמת דיברתי" וזו חלה כאשר הפרסום בעל עניין לציבור והוא התגלה כדבר אמת נכון למועד הפרסום. הגנה נוספת היא חזקת תום הלב וזו רלוונטית כאשר הפוגע לא פעל מכוונה לפגוע ולחילופין פעל מתוך חובה חברתית ומוסרית.
לשון הרע במשפחה היא התבטאות פומבית כלפי בן משפחה אחר, אשר פגעה או הייתה עשויה לפגוע, בכבודו ובשמו הטוב של מושא הפרסום. בתי המשפט רואים בחומרה פגיעה בשמו הטוב של האדם אך הם אינם ממהרים לפסוק לתובעים פיצויים מכיוון שהדבר מתנגש עם עיקרון חופש הביטוי. הגבלת חופש הביטוי במקרים של לשון הרע נעשית רק כאשר התובע נפגע בפועל ובאופן ממשי מההתבטאות כמו גם כאשר פוטנציאל הפגיעה בו היה ממשי.
אין צורך בהוכחת נזק בפועל
אלמנט הפומביות בהוצאת דיבה הינו מרכזי והנחת המוצא היא שרק אמירה שנשמעה ברבים היא כזו הפוגעת בשמו הטוב של אדם. לכן אין מקום לתבוע על התבטאויות אשר נאמרו בין שני אנשים בלבד. קבלת הפיצוי איננה מותנית בגרימתו של נזק בפועל ודי בכך שהתובע יוכיח כי ההתבטאות הייתה עשויה לפגוע בו על מנת לזכות בפיצויים.
בית המשפט רשאי לחייב בגין תביעת לשון הרע במשפחה ב"פיצויי קיום" אשר מטרתם להשיב את המצב לקדמותו ולחלופין ב"פיצויים עונשיים", ששיעורם הינו גבוה יותר. החוק מאפשר לחייב בפיצויים גם ללא הוכחת נזק בסך 50 אלף שקלים, וכאשר הוכחה כוונה לפגוע בהליך האזרחי בסכום כפול של 100 אלף שקלים.
מצבים של הקלה על הפוגעים
בית המשפט עשוי לתת צווים שיאסרו המשך הפצה או פרסום או להורות על הפוגע לפרסם תיקון או הכחשה. בתי המשפט רשאים להורות להקל בדין או בגובה הפיצויים, בנסיבות שבהן לא הייתה כוונה לפגוע או כאשר הפוגע מתנצל, מפרסם תיקון או מנסה להפסיק את הפצת הפרסום.
הגשת תלונת שווא במשטרה
הליכי גירושין מלווים פעמים רבות בתלונות שווא של מי מהצדדים למשטרה. תלונות אלו מוגשות לעיתים שלא כדין מתוך מטרה לטרטר את הצד השני. הפסיקה בתחום קובעת כי תלונות שווא המוגשות למשטרה אשר מתבררות ככאלו, עולות לכדי הוצאת לשון הרע בהתאם להוראות חוק איסור לשון הרע. בתי המשפט רואים בחומרה רבה התנהלות מסוג זה ופעמים רבות נפסקו פיצויים גבוהים על מתלונן השווא לבן או לבת זוגו.
שיימינג ברשת ולשון הרע
עידן האינטרנט והרשתות החברתיות מייצר אתגרים חדשים בתחום לשון הרע. גם שיימינג ברשת או ברשתות החברתיות והשמצה של בן או בת הזוג וייחוס להם מעשים בלתי מוסרים או פלילים נפוצה בהליכיי גירושין ומדובר בעבירת לשון הרע המצדיקה פיצויים משמעותיים. חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות חלים על פרסומים בין בני משפחה. גם ההגנות הנתונות בחוק הגנת הפרטיות ובחוק איסור לשון הרע, חלות על ההליכים המתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה.
לגבי מיקום ניהול ההליך
ההבדל בין פגיעה בפרטיות ולשון הרע בין בני משפחה וכאלה שאינם נעוץ בכך שההליך המשפטי בין הצדדים, כאשר מדובר בבני משפחה, מתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה ללא תלות בגובה הסכום או במהות הסעד. הליכי הוצאת דיבה ופגיעה בפרטיות בין כאלה שאינם בני משפחה יתנהלו בבית המשפט השלום או בבית המשפט המחוזי בהתאם לגובה סכום הפיצויים הנדרש בהליך.
דיון בדלתיים פתוחות או סגורות
הליכים המתנהלים בבתי משפט רגילים שונים מהליך המנוהל בבית משפט לענייני משפחה בכך שבבית משפט לענייני משפחה דן בדיון בדלתיים סגורות וקיים צו איסור על פרסום תוכן ההליך. הליכים המתנהלים בבית משפט המחוזי או השלום הינם לרוב בדלתיים פתוחות וברירת המחדל הינה שלא להוציא צו איסור פרסום מלבד כאשר יש לכך נימוקים מיוחדים.
ההבדל בין הערכאות השונות
בית משפט לענייני משפחה נחשב לערכאה אשר יותר מגשרת במהותה מבית משפט רגיל כאשר לרוב השופטים ישאפו לגשר או לפשר בין הצדדים. חשוב להבין כי עקרונות דיני המשפחה לעיתים מתנגשים עם עקרונות הגנת הפרטיות ולשון הרע אשר אינם גישוריים במהותם. עם זאת כאשר מוגשת תביעת לשון הרע במשפחה בית המשפט לענייני משפחה יידרש להכריע מבחינה משפטית בתביעה בהתאם לדיני הגנת הפרטיות ולשון הרע.
בהתאם למבחן האדם הסביר
בהתאם לדין על בית המשפט להיכנס בנעליו של האדם הסביר בכל הנוגע ללשון הרע במשפחה ולבחון האם מדובר במקרה בו אדם סביר אכן ייפגע או עלול להיפגע מאותו הפרסום. מדובר במבחן אובייקטיבי ולא במבחן סובייקטיבי ובית המשפט אינו בוחן את מידת העלבון שחש התובע אלא האם בפרסום היה מבחינה אובייקטיבית בכדי לפגוע ואם הוא מצדיק בפיצויים כתוצאה מכך.
יצירת קשר עם חבריו ומשפחתו של בן הזוג
יצירת קשר עם מכרי בן זוג סביב הליך גירושין עשוי להיות הוצאת דיבה בהליך גירושין המצדיקה בפיצוי. לעיתים מחליט אחד מבני הזוג ליצור קשר עם מכריו ומשפחתו של בן זוגו במטרה לספר להם "עובדות" חדשות. פעולה זו בין אם היא נעשית כצעד רגשי ובין אם כצעד אסטרטגי במטרה להלחיץ את בן הזוג האחר עשויה להיחשב כעילה לתביעה על הוצאת דיבה תחת חוק איסור לשון הרע. הפיצויים יינתנו בתלות בתוכן הדברים שנאמרו ובתפוצה שבה הם הופצו.
אמירות שנאמרות במסגרת ההליך המשפטי
התבטאויות אשר נאמרו במסגרת הליך משפטי בין בני זוג אינן יכולות לשמש כעילה לתביעה על פי חוק איסור לשון הרע. הדבר נוגע לכל אמירה המופיעה בכתבי הטענות כמו גם ההתבטאויות של הצדדים במסגרת הדיונים בבית המשפט. גם קללות וגידופים שנאמרים בין בני זוג הנמצאים בהליך גירושין כאשר רק הם עדים לכך לרוב לא ייחשבו כלשון הרע תחת מבחן האדם הסביר.
גם תסקירי פקידת סעד או עובדת סוציאלית מוגנים מפני תביעת דיבה תחת חוק לשון הרע. בית המשפט קבע פעמים רבות כי תסקיר שנערך במסגרת הליך משפטי חוסה תחת הגנת הפרסומים המותרים. בפסיקה נקבע מפורשות כי אין כל חשיבות לתוכנו של התסקיר אלא כל שנדרש הוא שהדברים ייאמרו תוך כדי דיון עם פקידת הסעד על מנת שהדבר לא ייחשב לשון הרע במשפחה.
הסיבה למתן הגנה רחבה על הדברים שנאמרים לפקידת הסעד היא הרצון לאפשר לנחקרים להגיד את שעל ליבם בצורה גלויה ומפורטת מבלי שיחששו שתוגש נגדם תביעת לשון הרע.
שליחת מכתבים למקום העבודה של בן הזוג
סוג נוסף של הוצאת דיבה בהליך גירושין הוא באמצעות שליחת מכתבים למקום עבודתו של בן הזוג או לקולגות העובדים עמו. כאשר הדבר נעשה מתוך מטרה לפגוע במשלח ידו של בן הזוג או על מנת להשפילו בפני מעסיקיו או עובדיו הדבר עשוי להיחשב להוצאת דיבה ולשמש כעילת תביעה בהתאם לחוק לשון הרע.
השפלה וביזוי בפני הילדים
מהלך נפוץ וחמור במיוחד הוא של השפלה וביזוי אל מול הילדים. במקרים רבים ההשפלה יכולה להיות חלק מהתופעה של ניכור הורי והשמצה בפני הילדים עלולה לפגוע קשות בדמות ההורה. כאשר מתקיימים התנאים שבחוק איסור לשון הרע, ניתן להגיש תביעת דיבה לבתי המשפט לענייני משפחה על מנת להתמודד עם מהלך נפסד שכזה.
ההליך המשפטי והוכחת העוולה
על בן הזוג שמגיש תביעת לשון הרע להוכיח שהביטוי הפוגע שהאחר אמר לגביו, הינו אמנם בגדר לשון הרע בהתאם לסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע. בנוסף עליו להוכיח שהוא אכן פורסם בהתאם לדין כפי שסעיף 2 לחוק קובע. מנגד, הנתבע יכול להעלות טענות הגנה הקבועות בחוק כמו טענת אמת בפרסום בהתאם לסעיף 14 לחוק, או לחילופין טענה לתום הלב בהתאם לסעיף 15 לחוק.
טענת ההגנה אמת בפרסום ידועה גם כטענת אמת דיברתי. המדובר בטענה כי הדבר שפורסם ונטען לגביו שהוא לשון הרע במשפחה היה אמת וכי היה בפרסום ענין ציבורי. טענת הגנת תום הלב מספקת הגנה למי שפרסם בתום לב והאמין באמיתות הפרסום ופרסם שלא מתוך כוונה לפגוע.
סכסוכי ירושה ולשון הרע במשפחה
עד כה עסקנו בתופעה של לשון הרע במשפחה סביב הליכי גירושין. חשוב להבין כי תופעה זו קיימת גם סביב מאבקי ירושה וגם כאן ההליך יתנהל בבית המשפט לענייני משפחה. בסכסוכים משפחתיים מכל סוג מומלץ לנהל רק באפיקים משפטיים ולהימנע מפעולות המהוות לשון הרע בעיני החוק ועשויות רק להחריף את הסכסוך.
מבחנים שבוחן בית המשפט
בכל מקרה של תביעת לשון הרע במשפחה בית המשפט לענייני משפחה בוחן אם הדברים שפורסמו הם אכן מוגדרים כלשון הרע. בנוסף בית המשפט בוחן אם בוצע הפרסום בפועל ובאיזו תפוצה ואם עומדת לצד המפרסם מי מההגנות שנקבעו בחוק איסור לשון הרע. כאשר בוצע פרסום המהווה לשון הרע ולא עומדת לפוגע הגנה חוקית בית המשפט יקבע מה גובה הפיצוי שיש להעניק לנפגע.
סיכום לשון הרע במשפחה
לסיכום, במאמר זה עסקנו בנושא של הוצאת דיבה במשפחה בהתאם לחוק לשון הרע. כפי שציינו, תלונות שווא במשטרה עשויה להצדיק פיצויים משמעותיים במידה והתלונות יתבררו כאינן מוצדקות. גם שיימינג ברשת עשוי להיות מוגדר בתור לשון הרע במשפחה וכך גם הוצאת דיבה בהליך גירושין בפני קרובי משפחה או מקום העבודה. בכל מקרה של לשון הרע במשפחה חשוב לקבל ליווי משפטי מקצועי דוגמת שמעון האן משרד עורכי דין ונוטריון המתמחה בתחום. בכדי לייצור קשר לייעוץ לחצו כאן.
