אילו פרסומים נחשבים השמצה?

פרסום לשון הרע עלול לפגוע קשות במוניטין ובשמו הטוב של אדם או ארגון. אך מהי בעצם "לשון הרע"? אילו פרסומים נחשבים השמצה אסורה לפי החוק? מאמר זה יסקור את הגדרות המונח בחוק איסור לשון הרע הישראלי, יפרט את סוגי הפרסומים העיקריים הנחשבים להשמצה ויציג עקרונות מנחים להבחנה בין ביקורת לגיטימית לבין לשון הרע אסורה.

אילו פרסומים נחשבים השמצה לפי חוק איסור לשון הרע בישראל?

חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה 1965, נועד להגן על שמו הטוב של הזולת ולמנוע פגיעה בו באמצעות פרסום דברי השמצה. החוק מגדיר מהי לשון הרע, קובע עונשים למפרסמים אותה, ומפרט הגנות שונות העומדות לנתבע בתביעת לשון הרע. 

הגדרת המונח "לשון הרע" בחוק

סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע מגדיר "לשון הרע" בתור "דבר שפרסומו עלול –

• להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;

• לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

• לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;

• לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו."

כלומר, החוק מגדיר בצורה רחבה וכוללנית מהי לשון הרע – כל פרסום שעלול לפגוע בשמו הטוב של אדם, להשפילו או לבזותו מסיבות שונות. זוהי הגדרה סובייקטיבית הנתונה לפרשנות, ולכן נדרש לבחון כל מקרה לגופו.

8 סוגי פרסומים האסורים לפי חוק לשון הרע

מן האמור לעיל, ניתן להבין כי קיים מנעד רחב של סוגי פרסומים העולים כדי לשון הרע שמצדיקה הגשת תביעת פיצויים, מכוח חוק איסור לשון הרע. בשורות הבאות נסקור כמה דוגמאות קלאסיות לפרסומים מסוגים אלו:

1. האשמות שווא בביצוע עבירות או מעשים חמורים: פרסום הטוען שאדם ביצע עבירה פלילית או מעשה חמור אחר, כשהדברים אינם נכונים, עשוי להיחשב כלשון הרע. למשל, טענה כי פלוני גנב או רצח, בלי שהוא הורשע בכך, עלולה להוות עוולה אזרחית ואף עבירה פלילית של הוצאת לשון הרע.
2. ייחוס תכונות שליליות: גם ייחוס תכונות שליליות לאדם עלול להיחשב לשון הרע, אם הדברים פוגעים בשמו הטוב. למשל, האשמה שאדם הוא שקרן, רמאי או צבוע, כשאין לכך בסיס של ממש.
3. פגיעה במקצוע או בעסק: פרסום הפוגע באדם בתחומי עיסוקו, כגון האשמת רופא ברשלנות או עורך דין בחוסר מקצועיות, עלול להיות לשון הרע אם הדברים אינם נכונים או מוגזמים. הוא הדין לגבי האשמת בית עסק במרמה או באי-הגינות.
4. ביזוי בשל השתייכות קבוצתית: פרסום המבזה אדם מחמת השתייכותו לקבוצה חברתית מסוימת (מוצא, דת, גיל, נטייה מינית, מוגבלות וכד') הוא לשון הרע. לדוגמא, טענה גורפת שערבים או חרדים הם עבריינים או בוגדים.
5. לעג והשפלה: ביטויים שנועדו ללעוג לאדם, להקניטו או להשפילו, עלולים אף הם להיות בבחינת לשון הרע. הדברים אמורים גם לגבי מוניטין של חברות ותאגידים.
6. ציטוטים ושיתוף מידע מבזה: גם ציטוט של דברי לשון הרע שאמר אדם אחר או שיתוף מידע משמיץ שפורסם במקום אחר, עלול להיות בגדר לשון הרע. הפצת שמועות מכפישות ללא אימות, אף אם המפרסם מציין שאינו יודע אם הן נכונות, גם היא עלולה להוות לשון הרע.
7. השוואות פוגעניות: יש פסיקה לגבי השוואת אדם לדמות שלילית (כגון עבריין מורשע או דיקטטור), גם ללא טענה עובדתית ישירה, עלולה להיחשב כלשון הרע. הדבר תלוי כמובן בנסיבות ובהקשר.

ההגנות שהחוק מעמיד למפרסמים כנגד תביעות השמצה

למרות האמור לעיל, חשוב לציין כי בחוק איסור לשון הרע בישראל יש גם "הגנות" שונות אשר עשויות לחול במקרים מסוימים של תביעה כנגד פרסום לשון הרע, למשל:

• הגנת "אמת דיברתי" – זוהי הגנה שעשויה לחול על המפרסם הנתבע בתביעת לשון הרע, כאשר מדובר בפרסום הנשען על מידע אמיתי שיש בו עניין ציבורי.
• הגנת תום לב – זוהי הגנה שעשויה לחול על המפרסם הנתבע בתביעת לשון הרע, במקרים כגון דיווח הוגן על אירוע ציבורי או חוות דעת שניתנה באופן סביר.
• פרסומים מותרים – ישנם סוגי פרסומים מסוימים המקימים הגנה מפני תביעות לשון הרע למפרסם. כך למשל לדברים שנאמרו בכנסת או בדיון בבית המשפט.

עם זאת, ההגנות הן בגדר חריג, ויש לבחון בזהירות אם הן אכן מתקיימות לפני שמסתמכים עליהן.

איך מגישים תביעת פיצויים בגין פרסומים משמיצים?

כדי להגיש תביעת פיצויים בגין פרסומים משמיצים (לשון הרע), יש לנקוט בצעדים הבאים:

איסוף ראיות

יש לאסוף את כל הפרסומים המכילים את דברי לשון הרע, בין אם מדובר בכתבות, פוסטים ברשתות חברתיות, הקלטות וכו'. חשוב לתעד גם את הנזק שנגרם כתוצאה מהפרסומים (למשל ירידה בהכנסות או אובדן לקוחות).

מכתב התראה

מומלץ לשלוח למפרסם מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים, באמצעות עורך דין, הדורש ממנו להסיר את הפרסומים, להתנצל ולפצות על הנזקים. לעתים הדבר מביא לפתרון מהיר של הסכסוך ללא צורך בהליך משפטי.

הגשת כתב תביעה

אם המפרסם מסרב להיענות לדרישות, יש להגיש נגדו כתב תביעה לבית משפט השלום או המחוזי (תלוי בגובה הפיצוי הנתבע). בכתב התביעה יש לפרט את דברי לשון הרע, הנזקים שנגרמו, וסכום הפיצוי הנדרש.

דיון משפטי 

לאחר שכתב ההגנה של הנתבע יוגש, יתקיימו דיונים במעמד הצדדים שבהם כל צד יציג את טענותיו וראיותיו. ביהמ"ש יכריע האם אכן בוצעה עוולת לשון הרע, ומה גובה הפיצוי לו זכאי התובע.

גובה הפיצוי 

סכום הפיצויים נתון לשיקול דעת ביהמ"ש, בהתחשב בחומרת לשון הרע, היקף הפרסום והנזק בפועל. ניתן לתבוע גם פיצוי ללא הוכחת נזק עד כ- 80,000 ש"ח אך ראוי לתבוע פיצוי מידתי ולא מופרז.

אפשרויות נוספות

במקרים חריגים ניתן לנקוט גם בהליך פלילי, באמצעות הגשת תלונה במשטרה. כמו כן ניתן לעתים לתבוע מעורבים נוספים מלבד המפרסם עצמו (למשל עורך עיתון או מנהל אתר).

לסיכום, הגשת תביעת לשון הרע היא הליך מורכב מבחינה משפטית ועובדתית, ולכן מומלץ להסתייע לשם כך בעורך דין המתמחה בתחום, שינחה את התובע לאורך כל השלבים. יש לשקול היטב את סיכויי התביעה והעלויות הכרוכות בכך, מול התועלת שעשויה לצמוח ממנה. בכל מקרה, חשוב לפעול בצורה מידתית ומושכלת, וליידע את כלל המעורבים בדבר ההשלכות של מעשיהם.

לסיכום

חוק איסור לשון הרע מגדיר מגוון רחב של פרסומים העלולים להיחשב כהשמצה אסורה – החל מהאשמות שווא בפלילים, דרך ייחוס תכונות שליליות ופגיעה בעיסוק, וכלה בהשפלה על רקע השתייכות קבוצתית. על מנת לדעת בוודאות אם פרסום ספציפי הוא בגדר לשון הרע המצדיק הגשת תביעה, ולהבין את מורכבות ההליך המשפטי הכרוך בכך, מומלץ להתייעץ עם עורך דין לשון הרע.

משרד עו"ד שמעון האן, המתמחה בניהול תביעות לשון הרע, ישמח לעמוד לרשותכם ולספק עבורכם ליווי וייעוץ מקצועיים בכל שלבי ההתדיינות. אנו נסייע לכם להעריך את סיכויי התביעה, לגבש את האסטרטגיה המשפטית הנכונה, ונפעל במלוא המרץ כדי לממש את זכויותיכם ולהשיב לכם את שמכם הטוב. לפרטים נוספים – צרו עמנו קשר בהקדם.