מקום העבודה מהווה נקודת השקה בין מעמדות שונים, תפיסות עולם מגוונות ואינטרסים מנוגדים. בלתי מן הנמנע אם כן שבמסגרת יחסי עובד מעביד ויחסים בין קולגות החולקים תפקידים שונים בארגון יתגלעו חוסר הבנה והסכמה כשאלו עלולים להוביל לפגיעות מילוליות כגון לשון הרע, הוצאת דיבה, השמצה ועוד. יש והעברת ביקורת הופכת משיח לגיטימי לעילה לתביעת דיבה על ידי מי מהצדדים שניזוק מהדברים. חוק איסור לשון הרע קובע מהי רמת דברי הגנאי המצדיקים עילה נזיקית, עם זאת מדובר בשטח אפור וברוב מוחלט של המקרים יש להסתייע בשירות עו"ד במטרה להוכיח הוצאת דיבה בעבודה. שיימינג בעבודה? התעמרות מצד המעסיק? הגיע הזמן לעשות לזה סוף. להלן כל המידע הרלוונטי לצורך הגשת תביעה על הוצאת דיבה בעבודה.
מהי הוצאת דיבה?
אדם שנקט בהליך משפטי בגין דברי לשון הרע שפורסמו נגדו נדרש להציג הוכחות על כי ההתבטאויות נגדו עונות להגדרה של "לשון הרע" על פי חוק. "לשון הרע" או כפי שמקובל עוד לכנותו: "הוצאת דיבה" הינו כל מסר או תוכן העלול לפגוע בשמו הטוב או בכבודו של אדם או תאגיד. ראוי לציין כי לא כל גידוף, קללה או אמירה פוגענית ייחשבו ללשון הרע וכן לא כל ביקורת חריפה תוגדר כהשמצה והוצאת דיבה. בנוגע לכך חשוב להבין כי קיים הבדל בין "הבעת דעה" לבין "קביעת עובדה".
חוק איסור לשון הרע – מה נכלל בו?
סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה הורחב בשנת 2009 וכולל עוולות אזרחיות מכוח חוק איסור לשון הרע לרבות לשון הרע בין עובד למעביד. עם התיקון בחקיקה הופנו לבית הדין תביעות רבות מכוח איסור זה שהוכרו כעבירות לשון הרע והוצאת דיבה. חוק איסור לשון הרע קובע שלשון הרע הינו דבר שפרסומו עלול לגרום לאדם להפוך מטרה לבוז, לעג ושנאה. בנוסף, לשון הרע מגדיר גם דברים העלולים לפגוע במשרה, בעסק, במשלח יד ובמקצוע. כך במידה ומעביד, עמית לעבודה או כל ממונה עקיף או ישיר התבטאו כלפי עובד בצורה פוגעת בכתב, בעל פה או בכל אמצעי אלקטרוני, עלולה לקום נגדם תביעה בגין הוצאת דיבה בעבודה.
לשון הרע בצורה פומבית
לא כל אמירה תקיפה או השמצה יוכתרו תחת התואר של איסור הוצאת דיבה שכן לפי חוק, רק תוכן פוגעני שהתפרסם מוגדר כלשון הרע בעבודה. תוכן שנשלח ללקוח בצורה יחידנית, לא נחשב כהוצאת דיבה. כך למשל, עובד שהגיש תביעה בגין מכתב פיטורין שהכיל תוכן בלתי מכבד, נדחה משפטית כיוון שבית המשפט הוכיח כי התוכן נשלח אליו ישירות בלבד, ללא שהמכתב נחשף לעובדים נוספים. במקרה אחר, עובד הייטק פוטר מעבודתו ולאחר מכן סבל מהפצה של דיוור מבזה לקולגות שלו על ידי המעסיק בו נכתב תוכן משפיל אף ללא פירוט של כינויי גנאי. תביעה זו נחשבה כבעלת בסיס כיוון שדברי הלשון הרע הופצו ברבים. בהתאם לדוגמאות אלו ניתן לומר כי תוכן ביקורתי שנאמר או נשלח לעובד בצורה עניינית ומקצועית ללא שנחשפו אליו גורמים נוספים, אינו מוגדר כלשון הרע.
הערות שיש בהם אמת ועניין לציבור
לעניין הוצאת דיבה יש להציג כלל נוסף שבו לא כל הערה הנאמרת בציבור נכללת תחת האיסור של הוצאת דיבה בעבודה. נציין כי בעבר נדחתה תביעה של עובדת שדיווחה כי לאחר פיטוריה הודיע המעסיק לשאר העובדים את סיבת פיטוריה והעיד שתוצריה היו ירודים והיא לא פעלה כיאות. בית המשפט לא ראה במקרה זה עילה לתביעה ואף שראוי לאסור פרסום של דברי גנאי על עובד במטרה לשמור על מרקם יחסים בריא בעבודה, הסבר נסיבות פיטורי עובד בצורה עניינית אינו נחשב כהליך בלתי חוקי.
דין דברי גזענות בעבודה
דברי גזענות בעבודה מהווים דברי לשון הרע מבחינה חוקית ויכולים להוות עילה לתביעה. כך נקבע בפסק דין לגבי שוטר ממוצא אתיופי שקיבל יחס מבזה מטעם עמיתיו למקצוע. בית המשפט חייב את מקום העבודה לשלם לעובד פיצוי בסך 80,000 ש"ח.
מהם התנאים להגשת תביעה בגין לשון הרע בבית דין לענייני עבודה?
לפי חוק, ישנה סמכות לבית דין לענייני עבודה לדון בתביעות דיבה ולשון הרע שהוגשו במסגרת יחסים של עובד-מעביד. כדי שתקום עילה לתביעה, על תביעת לשון הרע בעבודה לעמוד במספר פרמטרים. להלן התנאים להגשת תביעה בהתאם לחוק איסור לשון הרע:
- השמצה בעל פה ו/או בכתב במקום העבודה
- ההשמצה כללה תוכן פוגעני שאין לו בסיס
- קיים תיעוד לדברי הלשון הרע שנאמרו
- הדברים הופצו ברבים ולא נאמרו רק לעובד עצמו
ההגנות העומדות לטובת הנתבע במקרה של תביעת לשון הרע
לפי חוק איסור לשון הרע, ישנן מספר הגנות העומדות לנתבעים בעת הגשת תביעת לשון הרע נגדם:
הגנות מוחלטות לפי סעיף 13
סעיף 13 מציג סייגים להטלת אחריות על המעסיק כאשר לא משנה מה היו דברי המעסיק – הם אינם מהווים עילה לתביעה.
כך במקרה וההתבטאות הפוגעת נאמרה במסגרת של דיון משפטי היא נכללת תחת סעיף 13(5) שגם אם נאמרו או נכתבו דברים שקריים בזדון, לא תוכל לקום נגדם עילה לתביעה.
סיטואציה נוספת היא התבטאות תקיפה מכוח הרשאה או הוראה של רשות מוסמכת. יש לדעת כי מרבית הסייגים בסעיף 13 עסוקים בפעילות של הרשויות ופחות נוגעים לחיי האדם הפרטי.
הגנת אמת בפרסום – "הגנת אמת דיברתי" לפי סעיף 14
הגנת אמת בפרסום המוכרת גם כהגנת "אמת דיברתי" הינה סעיף המבקש להגן על חופש הביטוי והוא מתקיים במקרים העונים על שני תנאים מצטברים:
- האמירה הפוגענית משרתת עניין ציבורי (מטרות ערכיות/מוסריות/חברתיות הראויות להגנה)
- הביטוי הפוגעני מייצג אמת אובייקטיבית.
הוכחת אלמנט ה"אמת" בתביעות מסוג לשון הרע, עוסקת בגילוי אמת אובייקטיבית אחת אותה ניתן להוכיח רק באמצעות הוכחות קבילות משפטית. כאן לא תתקבלנה טענות על "אמת נכונה לשעתה" או "אמת לפי דעתי". נתבע המעוניין להוכיח כי דבריו אמת, נדרש להציג ראיות לפי חומרת דבריו באופן שיאומתו מעל לכל ספק. במידה והוכח כי דבריו היו שקריים, בית המשפט יחמיר עמו ברמת הפיצויים אותם יהיה עליו לשלם לנפגע.
הגנת תום הלב – על פי סעיף 15
סעיף הגנה נוסף לנתבעים בגין לשון הרע בעבודה הינו סעיף 15 שכדי להשתמש בו יש להוכיח שני נתונים מהותיים ביותר בתביעה:
- הנתבע אמר את דבריו מתוך תום לב.
- התבטאות הנתבע תואמת את אחת מנסיבות סעיף 15 כפי הקבוע בחוק.
בסעיף 15 מפורטות קבוצות של סיטואציות בהן ראויה התבטאות הפוגע להגנה עקרונית. כך לדוגמה:
- אמירה מצד הנתבע ללא ידיעתו כי דבריו עלולים להזיק לשם הטוב של הנפגע.
- התבטאות בהתאם לחובה מוסרית, חוקית או חברתית.
- התבטאות לשם הגנה על אינטרס כשר באופן אישי.
- הבעת דעה על התנהגות של דמות ציבורית כאשר יש לציבור עניין בכך.
- ביקורת בתחום האמנות והספרות.
- התבטאות במסגרת הגשת תלונה לגיטימית לרשות מוסמכת.
- התבטאות שמטרתה גינוי דברי לשון הרע שנאמרו קודם לכן.
- התבטאות שכללה מסירת מידע לאמצעי תקשורת לבדיקה אם התוכן ראוי לפרסום.
כפי שפרטנו בתחילה, אין להסתפק בהוכחה כי דברי הנתבע עונים על הסיטואציות מכוח סעיף 15, אלא יש להציג ראיות כי הדברים נאמרו בתום לב כפי המקובל לעניין דיני לשון הרע והוצאת דיבה בעבודה.
הגנה על הזכות לשם טוב
ניתן לתבוע פיצוי בסכום של עד 70,000 ש"ח גם מבלי להוכיח את שיעור הנזק בהתאם לזכות לשם טוב, עם זאת, אין כל ספק כי הגשת תביעה בתחום זה היא מורכבת בהתאם לחוק המעודד את חופש הביטוי כאשר בחקיקה נקבע כי התבטאויות לשון הרע שונות הן חוקיות לחלוטין ומהוות הליך רצוי ומוצדק. אי לכך, חשוב מאוד לבצע הגשת תביעת לשון הרע בעבודה בליווי של עו"ד דיני הוצאת דיבה בעבודה, במטרה למקסם את פוטנציאל התביעה. לעומת זאת גם מן העבר השני, נתבעים בגין לשון הרע בין עוסק למעסיק ובין קולגות לעמיתים למקצוע עשויים לצאת זכאים מתביעות בתחום זה בהתאם להגנות הרבות על חופש הביטוי. חשוב לבדוק כל מקרה לגופו ולהיעזר בהערכת עו"ד הוצאת דיבה לגבי סיכויי ההצלחה של התיק ואומדן גובה הפיצויים ביחס לחומרת הדברים. עו"ד שמעון האן משרד עורכי דין ונוטריון מתמחה בתחום הוצאת דיבה בעבודה ועשוי לסייע לכם הן כתובעים והן כנתבעים לכל אורך התהליך בהיכרות מעמיקה עם כל סעיפי ותתי סעיפי החוק וכן בהתאם לתקדימים והצלחות משפטיות רבות בתחום.
מהי אחריות שילוחית במקום העבודה?
לכל מעסיק שישנה אחריות שילוחית על העובד שפירושה שהמעסיק המשלח את עובדו לביצוע עבודה, אחראי על ביצועה ועל הדרך בה בוצעה. האחריות המוטלת על המעסיק מוגבלת למקרים בהם ביצע העובד פעולה בכוונה תחילה, בזדון וביודעין. עובד שביצע את עבודתו ובמסגרתה התבטא בצורה הכוללת דברי לשון הרע והוצאת דיבה, תחייב הן את העובד והן את מעסיקו לפי דיני לשון הרע, זאת רק במקרה שבו העבודה נעשתה לפי הדרך שהותוותה על ידי מקום העבודה. במידה והפר את כללי המקום, לא תחול כל אחריות על המעסיק. סיטואציות מסוג זה נבחנות כל מקרה לגופו בהתאם לנסיבות המשתנות. ניתן לכך דוגמה מתחום העיתונאות: רוב תביעות לשון הרע כנגד עיתונאים יכללו כנתבעים גם את כלי התקשורת שלהם הייתה אחריות שילוחית ביחס לעובדיהם.
מתי קיימת סמכות לבית דין לענייני עבודה לפסוק בענייני עוולות לשון הרע?
תביעת לשון הרע מהווה תביעת נזיקין לכל דבר ועניין. כאשר מדובר בסיטואציה רגילה, התביעה תופנה לבית משפט רגיל ואילו כאשר המקרה עסוק ביחסי עוסק-מעסיק – הדיון בנושא יינתן תחת סמכות בית דין לעבודה. כאן חשוב להוכיח כי התעמרות בעבודה לשון הרע הייתה חלק מיחסי עוסק-מעסיק.
למי ניתנת הסמכות לפסוק במקרה של לשון הרע לאחר סיום יחסי עבודה?
גם לאחר סיום יחסי עבודה, תתקבל תביעה בבית דין לענייני עבודה בגין התבטאויות פוגעניות מטעם המעסיק לשעבר על עובדו או להפך. ישנם תקדימים משפטיים בהם עובדים שטענו כי דברי הדיבה מצידם נאמרו לאחר הפסקת יחסי עבודה, נדחו על הסף לפי החוק הקובע כי גם לאחר סיום יחסי עובד מעביד עדיין קיימת עילה לתביעה בבית דין לעבודה.
ההבדל הדק בין הבעת דעה אישית להוצאת דיבה
קיים גבול דק ובלתי ברור לחלוטין בכל הנוגע להכרעה בין התבטאויות המהוות לשון הרע לפי חוק לבין מקרים בהם מדובר בהבעת עמדה אישית שאינה מהווה עבירה על החוק. על כן, כל מקרה יבחן בעין אובייקטיבית במטרה לזהות את מהות הנסיבות, ולקבוע את הגדרת הסיטואציה באופן הנכון. על מנת שעל פי דין יוכח כי התבצעה עוולה, אין די בהתבטאויות פוגעניות שנאמרו/נכתבו אלא קיים הכרח לעמידה בקריטריונים שהוצגו לעיל.
מהו גובה הפיצויים לפי חוק איסור לשון הרע?
לפי חוק, ניתנת אפשרות לתביעה בגין דברי לשון הרע בגובה 70,000 ש"ח, זאת ללא צורך בהוכחת נזק. במידה והתובע יוכיח כי הוצאת הדיבה התפרסמה במטרה לפגוע בו ניתן יהיה לתבוע פיצויים על סך 140,000 ש"ח.
כשהעובד מכפיש את שם העסק: האם ניתן להגיש תביעת לשון הרע מטעם המעסיק?
תביעות לשון הרע בעבודה לרוב מוגשות על ידי עובדים שנפגעו בהתאם למעמדם ההיררכי הנמוך יותר בארגון. עם זאת, קיימים לא מעט מקרים בהם המעסיק הוא זה שניזוק מדברי עובד שהכפיש את שמו באופן פרטי או את שם העסק. גם כאן תיבדק הסיטואציה בצורה מעמיקה ותתבצע ההערכה של חומרת הדברים והשפעתם על העסק. כך למשל הואשם בעבר עובד שהשמיץ חברה בה עבד ונקנס ב-50,000 ש"ח תשלום פיצויים, זאת בהתאם לעובדה כי חלק מלקוחות החברה בחרו לפנות למתחרים לאחר ששמעו את ההתבטאויות הבלתי ראויות מצד העובד. דוגמה נוספת כוללת עובדת לשעבר שפרסמה בפייסבוק תוכן פוגעני כלפי חברה שעבדה בה ונדרשה לשלם 8,500 אלף ש"ח כפיצויים לחברה על פגיעה בשמה הטוב.
תהליך הגשה של תביעה בגין לשון הרע בעבודה
כדי להוכיח תביעות מסוג זה נדרשת מיומנות רבה וידע מקצועי של עו"ד דיני לשון הרע המתמחה בדיני עבודה זאת כדי להביא ראיות מוצקות ומנגד לשלול הגנות שונות של הנתבע מטעם החוק. כדי לטפל בתיק תביעת לשון הרע בעבודה בצורה מיטבית יש לחקור את הסוגייה בצורה יסודית:
הוכחה כי הדברים שנאמרו הם אכן לשון הרע על פי חוק
יש לבדוק האם ההתבטאות עליה נסבה התביעה אכן נחשבת מבחינה חוקית לדברי לשון הרע שהתפרסמו ברבים. בבחינה זו יש לשאול האם האדם הסביר רואה בדברים אלו פגיעה בכבוד העובד ובשמו הטוב.
הוכחה כי הדברים התפרסמו
עילה לתביעה יכולה לקום גם מחשיפת דברי הפגיעה בפני אדם אחד נוסף. עם זאת, במידה והפגיעה התבצעה במסגרת "אחד על אחד" לא נחשב הדבר כפרסום.
הצגת הוכחה ברורה כי ההתבטאות הפוגענית אכן התרחשה
טענות או שמועות בעלמא אינן בסיס איתן מספיק כדי לבסס עליו תביעת לשון הרע, כאן יש להביא דברים בשם אומרם כולל עדי שמיעה/ראיה והוכחות בכתב במקרה הצורך.
בחינת אופי סיטואציה בה נאמרו הדברים
יחסי עוסק-מעסיק הם תחום רגיש ומורכב בהחלט, לפי כך יש לבחון היטב כל מקרה לגופו, האם הוא מתאים לשגרת עבודה נורמלית או שהוא חורג מגבולות הביקורת המקובלים במסגרת יחסי עבודה.
הערכת סכום הפיצויים הניתן לתביעה
תביעות בגין הוצאת דיבה עשויות לזכות את התובע בסכומים נמוכים ועד לעשרות אלפי שקלים ומעלה. סכומי הפיצויים נקבעים לפי חומרת המקרה ובהתאם לנסיבות. לפני הגשת התביעה מומלץ להתייעץ עם עו"ד מומחה במטרה להכיר בפוטנציאל התביעה כבר בשלביה הראשונים. כך ניתן לקבל אינדיקציה מוקדמת ולבחון האם השקעה בהגשת תביעה אכן משתלמת או שמוטב לפרוש כבר בראשית הדרך בהתאם לצפי גובה פיצויים נמוך.
הוצאת דיבה במסגרת העבודה – סיכום הדברים
החוק הגביל בהחלט את חופש הביטוי בעבודה במטרה לייצר מרחב בטוח עבור עובדים, מעסיקים ועמיתים לעבודה. במידה והזכות לשם טוב ולכבוד מופרת, יש לשקול בליווי וייעוץ של עו"ד דיני לשון הרע את חומרת המקרה ואת הסיכוי להצלחת תביעת דיני לשון הרע במטרה לקבל הכרה ופיצויים. ליצירת קשר לחצו כאן.
שאלות ותשובות:
חשוב להתייעץ עם עו"ד דיני עבודה במטרה שיזהה אם מדובר בלשון הרע שפורסם בציבור ולא אמירה לגיטימית במסגרת יחסי עבודה וכן כדי להשיג הוכחות ברורות לכך שההתבטאות הפוגענית אכן בוצעה ושהיא הזיקה לשמו הטוב של העובד. בנוסף, על עו"ד לשלול כל הגנה שתוריד את האחריות מהנתבע. בפגישה עם עו"ד המתמחה בתחום ניתן לבצע הערכה של הצלחת התביעה.
החוק מסייג סיטואציות שונות בהן הוצאת הדיבה לא נעשתה באופן פומבי או שנעשתה בתום לב ועוד. במקרים אלו הגשת התביעה תידחה והנפגע לא יהיה זכאי לקבלת פיצויים. במקרה זה חשוב להתייעץ עם גורם משפטי במטרה לבחון האם ניתן להוכיח כי מקרה זה שולל את ההגנות הקבועות בחוק לטובת הנתבע ומעודדות את חופש הביטוי.
