בריונות ברשת היא תופעה חברתית מדאיגה, הגוברת בשנים האחרונות עם התפתחות הטכנולוגיה. ילדים ובני נוער רבים סובלים מהטרדות, השמצות ואיומים במרחב הווירטואלי, דבר המשאיר צלקות נפשיות עמוקות. במאמר זה נבחן את המאבק המשפטי נגד בריונות ברשת: התפתחויות ואתגרים אחרונים ונדון בכלים להתמודדות עם אלו בערוצים משפטיים.
על הקשיים הגלומים במאבק בתופעת הבריונות ברשת
בעידן המידע, התפתחות הטכנולוגיה והמדיה הדיגיטלית יצרה הזדמנויות רבות, אך גם אתגרים חדשים. אחד מהם הוא עלייה בהתנהגויות שליליות בקרב בני נוער במרחב הווירטואלי.
תופעת הבריונות ברשת היא דוגמה בולטת. בני נוער רבים נתקלים בהטרדות, השמצות ואיומים מצד בני גילם בפלטפורמות ובאפליקציות שונות. תופעה זו יכולה להשאיר צלקות נפשיות עמוקות, ולכן יש צורך במענה הולם.
בשנים האחרונות אכן חל שיפור במודעות ובהבנה של הורים, אנשי חינוך ומקבלי החלטות לגבי תופעת הבריונות ברשת והשלכותיה על בני הנוער. עקב כך, כיום קיימים כלי מעקב ואכיפה טכנולוגיים, וכן תמיכה פסיכולוגית וחינוכית למתמודדים עם התופעה. יחד עם זאת, המלחמה בבריונות ברשת ובתופעות שליליות דומות במרחב הדיגיטלי עדיין רחוקה מסיום, ויש צורך במאמץ מתמשך של החברה כולה כדי להבטיח סביבה בטוחה ותומכת לבני הנוער שלנו.
כטווח התפוצה – היקף הנזקים: על מאפייניה הייחודיים והמדאיגים של תופעת הבריונות ברשת
התפתחות הטכנולוגיה הדיגיטלית פתחה ערוצי תקשורת חדשים רבים. לצד היתרונות, המרחב הווירטואלי מאפשר גם התנהגויות שליליות שפוגעות באחר. אחת מהן היא בריונות ברשת – הטרדה חוזרת ונשנית של אדם באמצעות פלטפורמות דיגיטליות שונות, במטרה להפחיד, להשפיל או לפגוע. זאת בניגוד לבריונות פיזית, שם הפגיעה מתרחשת פנים אל פנים.
לבריונות ברשת מספר מאפיינים ייחודיים: היא יכולה להגיע במהירות לקהל רחב, והתכנים הפוגעניים עלולים להישאר זמינים ונגישים לאורך זמן. כמו כן, האנונימיות מאפשרת הצטרפות של גורמים נוספים להטרדה, שלא בהכרח מכירים את המעורבים.
עם זאת, ניתן גם לאתר ולהעמיד לדין בריונים ברשת. במקביל לצעדים המשפטיים שניתן וצריך לנקוט כנגד בריוני רשת, המלחמה בתופעה דורשת שיתוף פעולה בין הורים, אנשי חינוך והרשויות – על מנת ליצור סביבה בטוחה ותומכת עבור בני הנוער שלנו.
פלטפורמות פופולריות כקרקע פורייה לבריונות ברשת
עם התפתחות הטכנולוגיה, נוצרו ערוצי תקשורת חדשים רבים במרחב הווירטואלי. חלקם הפכו לבמה נוחה לביטויים שליליים כלפי אחרים.
הרשתות החברתיות, בהן ניתן ליצור אינטראקציה ישירה עם הקורבן, הן כר פורה לבריונות ברשת. שם נעשה שימוש רב בפרסומים משפילים, מאיימים או פוגעניים. בנוסף, האנונימיות מאפשרת לתקוף בלי לשאת באחריות. למי שנוטלים חלק באקטים הפוגעניים הללו, קל לעיתים לשכוח, כי מאחורי המסכים יש בני אדם אמיתיים, שעלולים להיפגע קשות.
גם אפליקציות מסרים מידיים משמשות פלטפורמה להטרדה מתמשכת. כך הבריונות חודרת עמוק יותר לפרטיות, והקורבן אינו יכול "לברוח" ממנה גם בביתו.
אמנם, קיימים כיום כלים טכנולוגיים לסינון וחסימה של תכנים פוגעניים. אולם המלחמה בתופעה מחייבת מעורבות של מבוגרים אחראיים, חינוך לשימוש נבון באינטרנט ובמדיות החברתיות, ואכיפה משפטית במקרים המתאימים. עם זאת, הדרך ליצירת מרחב בטוח ותומך לילדים ובני נוער במרחב הדיגיטלי, עוד ארוכה.
ההשלכות ההרסניות של בריונות ברשת
עם התרחבות השימוש בטכנולוגיה, גדלה כאמור, גם תופעת הבריונות ברשת – ובהתמדה. לצערנו, ילדים ובני נוער פגיעים במיוחד להשפעותיה ההרסניות.
מקרים קיצוניים עשויים להוביל לטראומה נפשית, דיכאון ואף מחשבות אובדניות. זכורה הטרגדיה של הנערה איימי אוורט ז"ל מאוסטרליה, קורבן לבריונות ברשת, שבעקבותיה אביה יזם קמפיין גלובלי כנגד התופעה.
גם בארצנו הקטנטונת, אנו עדים למקרים קשים, כגון סיפורו הטרגי של דודאל מזרחי ז"ל ששם קץ לחייו בעקבות השיימינג שספג בפייסבוק ומחוץ לה – מבני גילו. פלטפורמות כגון פייסבוק אמנם החמירו את מדיניותן בנושא, אך עדיין אנו רואים חוסר אכיפה בפועל של הסרת תכנים פוגעניים.
הקשר בין בריונות ברשת לנסיונות התאבדות
מחקרים מצביעים על קשר ברור בין חשיפה לבריונות ברשת לבין עלייה בסיכון למחשבות אובדניות ונטייה לפגיעה עצמית. זאת, במיוחד בקרב ילדים ובני נוער.
בנוסף, אנו רואים מקרים קשים של נערים/ות שחוו "סקסטורשן" (סחיטה מינית באינטרנט) והטרדה מינית מקוונת.
חשיפה זו עלולה להוביל לטראומה, בושה ולחץ נפשי עצום. לאור ההשלכות המסוכנות של מקרים אלו, יש חשיבות עליונה למניעה, חינוך וטיפול בנפגעי התופעה.
ההתמודדות עם בריונות רשת – חשיפה, חינוך ואכיפה
כיום, עם עלייה במודעות, יותר ילדים ובני נוער חושפים באומץ את הפגיעה אותה הם חווים. חשיפה זו יכולה לעורר תמיכה ואמפתיה בסביבתם.
דוגמה לכך היא סיפורו של אותו נער שפרסם סרטון על הבריונות כלפיו ברשת. בעקבות החשיפה, הוא זכה לתמיכה מהנשיא ריבלין ולהעלאת מודעות לנושא.
בנוסף לעידוד הילדים לחשיפת מקרי השיימינג באינטרנט, הורים ומורים נדרשים לחנך את הדור הצעיר לשימוש אחראי ואתי ברשת, ולאכוף ביד קשה את האיסור להטרדה והשמצה במרחב הדיגיטלי – על מנת ליצור סביבה בטוחה ובריאה עבור ילדים ובני נוער.
מניעת בריונות ברשת – מאמץ משותף
על מנת למגר את תופעת הבריונות ברשת, יש צורך במאמץ משותף של גופים רבים ובראשם חברות המדיה החברתית. אלו משקיעות כיום באמצעים טכנולוגיים לאיתור וחסימת תוכן פוגעני, לצד קמפיינים חינוכיים והגברת המודעות לנושא.
גם בישראל הוקם המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, הפועל מול מערכת החינוך וההורים כדי להנגיש מידע וכלים להתמודדות עם בריונות אינטרנטית. בנוסף, ילדים יכולים לפנות למוקדים כגון מוקד 105 במשטרת ישראל, לקבלת סיוע במקרה של פגיעה מבריוני רשת או הטרדות באינטרנט.
בסופו של דבר, המניעה האפקטיבית ביותר היא זו הנעשית ברמה החינוכית – עידוד שיח פתוח על הנושא, למידת כללי התנהגות נאותים ברשת ומחוץ לה, וחיזוק הערבות ההדדית בין בני הנוער.
ההגנות המשפטיות על קטינים בישראל מפני בריונות ברשת
על אף העדר חקיקה ייעודית, קיימים בדין הישראלי מספר אמצעים משפטיים להגנה מפני בריונות כלפי קטינים ברשת:
ראשית, חוק איסור לשון הרע אוסר פרסום השמצות מקוונות. כמו כן, חוק הגנת הפרטיות אוסר פגיעה בפרטיות ללא הסכמה.
שנית, קיימים איסורים פליליים על פרסום חומרי תועבה של קטינים, הטרדה מינית ועבירות נוספות. הפרת החוקים הללו מאפשרת נקיטת הליכים פליליים ואזרחיים כנגד הפוגע.
עם זאת, כאשר מדובר בקטין שפגע בקטין אחר, הטיפול שונה ומוכוון שיקום ומניעה יותר מענישה, לאור הבעייתיות בהעמדת קטינים לדין.
כיצד ניתן להתמודד עם בריונות ברשת בין קטינים?
קטינים שמבצעים השמצות והטרדות ברשת אינם נושאים באחריות מלאה בגין מעשיהם, נוכח גילם הצעיר. עם זאת, במקרים מסוימים ניתן לתבוע את הוריהם אם אלו נכשלו בחובת הפיקוח והמניעה של מעשים אלו, וידעו עליהם אך נמנעו מלפעול כנדרש כדי לעצור אותם.
כך למשל אם הורה לא פיקח על פעילות ילדו ברשת במידה סבירה או ידע על מעשי השיימינג שילדו מבצע כנגד ילד אחר, אך לא פעל בצורה סבירה כדי לעצור זאת. הורה שהתרשל בחובתו זו עלול לשאת באחריות אזרחית ואף פלילית למעשי ילדו.
האם ניתן להגיש תביעת לשון הרע נגד הורה של ילד שהתנכל לילד אחר באינטרנט?
ניתן בהחלט לשקול תביעת לשון הרע כנגד הורה שילדו הטריד או השמיץ ילד אחר ברשת. עם זאת, כדי שתביעה כזו תצליח, יש לעמוד במספר תנאים:
- יש להוכיח את עצם קיומם של הפרסומים הפוגעניים ברשת.
- יש להראות כי ההורה ידע על מעשי ילדו, ובכל זאת נמנע מלפעול באופן סביר כדי למנוע זאת.
בתיקים אלו, בית המשפט בוחן את מידת אחריותו של ההורה ויפסוק פיצויים לתובעים בהתאם.
לסיכום
המאבק המשפטי נגד בריונות ברשת הולך ומתרחב בשנים האחרונות, במקביל להתפתחות התופעה והעלייה במודעות להשלכותיה ההרסניות. בד בבד, המחוקק ובתי המשפט במדינת ישראל, מרחיבים את ההגנות הקיימות בחוק ופוסקים פיצויים גבוהים יותר לנפגעים.
עם זאת, עדיין ישנם אתגרים רבים ביישום החוק ובאכיפה אפקטיבית, במיוחד כשמעורבים בתיקים אלו קטינים. גם התפתחות הטכנולוגיה מציבה קשיים חדשים, כגון זיהוי מקורותיהם האנונימיים של פרסומים פוגעניים.
לאור מורכבות הנושא, המלחמה בתופעת הבריונות ברשת מחייבת מאמץ משותף של גופי אכיפה, חינוך וחקיקה. במידת הצורך, מומלץ גם להיעזר בשירותי עורך דין לשון הרע והגנת הפרטיות.
משרד עו"ד שמעון האן, המתמחה בדיני אינטרנט וסייבר, כאן כדי להעמיד לרשותכם שירותי ייצוג משפטי מקצועיים, כנגד השמצה והטרדה ברשתות החברתיות ובאפליקציות שונות ברשת, ולא רק. אל תהססו לתאם שיחת ייעוץ עם משרדנו כדי להתרשם מהאפשרויות המשפטיות הזמינות עבורכם – פנו אלינו בהקדם.
