מרגישים שמישהו פגע בשמכם הטוב? ייתכן שאתם זכאים לפיצוי כספי! מאמר זה יספק לכם סקירה מקיפה של התנאים להגשת תביעת דיבה. נדון בהגדרת לשון הרע, לצד הגדרת המושג "פרסום", נבחן את הדרישות המשפטיות להוכחת פגיעה בשם הטוב, ונכיר את האפשרויות העומדות בפניכם. בין אם נפגעתם כתוצאה מפרסום ברשתות החברתיות, כתבה בעיתון או שמועה שמופצת עליכם, מאמר זה יעזור לכם להבין את זכויותיכם.
האם כל פרסום בהכרח עומד בכל התנאים להגשת תביעת דיבה? התשובה עשויה להפתיע אתכם
בעבר, תפיסת הפגיעה בשם הטוב התמקדה בעיקר באמצעי התקשורת הקלאסיים: טלוויזיה, רדיו ועיתונים. כתוצאה מכך, רבים סברו שרק מי ששמו הוזכר בהקשר שלילי ופוגעני בכותרות או במהדורות החדשות זכאי לתבוע פיצויים. תפיסה זו מוטעית.
למעשה, עידן הרשתות החברתיות והטלפונים החכמים טשטש את הגבולות שהיו נהוגים בעבר לעניין התנאים להגשת תביעת דיבה. כיום, כל אחד חשוף לפגיעה בשמו הטוב דרך פלטפורמות דיגיטליות כמו פייסבוק, וואטסאפ, טוויטר ומיילען, בין אם דרך מילים, תמונות, סרטונים, שירים, ממים (memes) או כל אמצעי אחר.
בהתאם לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה 1965, כל אדם שנפגע בשמו הטוב, בין אם דרך אמצעי תקשורת קלאסיים או דרך פלטפורמות דיגיטליות, זכאי להגיש תביעה לשם קבלת פיצוי בשל כך ממפרסם הדברים הפוגעניים, בכפוף לעמידה בתנאים מסוימים.
עם זאת, חשוב לציין: מודעות לזכויות ולסייגים הקבועים בחוק לשון הרע, הינה קריטית טרם הגשת תביעות דיבה. לאור זאת, מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתיקי לשון הרע על מנת לבחון את הנסיבות הספציפיות של המקרה ולקבל הכוונה משפטית מתאימה.
מהם התנאים להגשת תביעת דיבה לפי חוק איסור לשון הרע?
חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה 1965, קובע שני תנאים עיקריים להגשת תביעת דיבה:
- פרסום:
המידע המהווה לשון הרע צריך להיות מופץ בפומבי, כלומר לאדם או יותר זולת הנפגע.
- לשון הרע:
תוכן הדברים שהופצו צריך להיות בעל פוטנציאל לפגוע בשמו הטוב של האדם, להשפילו, לבזותו או לגרום לו נזק.
חשוב לציין שתנאים אלו יחסית פשוטים בהשוואה לעילות משפטיות אחרות, מה שמקל יחסית על הגשת תביעה במקרה של הוצאת דיבה.
יתכן שפרסום לשון הרע יזכה את הנפגע בפיצוי כספי משמעותי, בהתאם לחומרת הפגיעה ונסיבות המקרה. יחד עם זאת, חשוב להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתביעות לשון הרע לפני הגשת תביעה. רק עורך דין דיבה מנוסה יוכל לבחון את נסיבות המקרה הספציפיות ולקבוע האם התקיימו שני התנאים הנ"ל, וכן האם קיימות עילות משפטיות נוספות שעשויות לחזק את התביעה.
מה נחשב כפרסום על פי החוק לעניין התנאי הראשון להגשת תביעה דיבה?
בשורות הקודמות ראינו כי התנאי הראשון להגשת תביעת דיבה הוא שהמידע המהווה לשון הרע אכן פורסם. פרסום מוגדר בחוק איסור לשון הרע כהבאת דבר לידיעת אדם זולת הנפגע. משמעותו של דבר זה היא שהמידע פורסם לאדם נוסף לפחות, מלבד הנפגע עצמו. לעניין זה פרסום יכול להיות בעל פה או בכתב, כולל פרסום באינטרנט, ברשתות חברתיות, בעיתונות, בטלוויזיה, ברדיו ועוד. למשל, אדם שכותב פוסט פוגעני בפייסבוק, כן ייחשב כמי שפרסם לשון הרע, כיוון שהפוסט פתוח לכל מי שמחובר לפייסבוק.
בקצרה, תנאי יסודי להגשת תביעת דיבה הוא שהדברים הפוגעניים פורסמו לאדם נוסף מלבד האדם המושמץ. בכל מקרה, בית המשפט יבחן את נסיבות המקרה כדי לקבוע האם הדברים עומדים בהגדרת המושג "פרסום" על פי החוק לאיסור לשון הרע. לפיכך, חשוב להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתיקי לשון הרע לפני הגשת תביעה.
התנאי השני להגשת תביעת דיבה: על הפרסום להתאים להגדרת "לשון הרע" בחוק
התנאי השני להגשת תביעת דיבה הוא שהמידע שהופץ יהווה "לשון הרע" כפי שזו מוגדרת בחוק. לשון הרע מוגדרת בחוק איסור לשון הרע, כדבר שפרסומו עלול (בלשון החוק):
- "להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג".
- "לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו".
- "לפגוע באדם במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו".
- "לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו".
במילים פשוטות זה אומר כי כל דבר שעלול להשפיל, לבזות, להביא לשנאה או לפגוע באדם מבחינה מקצועית, עשוי להיחשב ללשון הרע.
אולם חשוב לסייג ולומר: בית המשפט לא מתחשב ברגשותיו של הנפגע בעת קביעה האם פורסמה לשון הרע. ההכרעה מתבססת על פרשנות אובייקטיבית של הדברים שפורסמו ועל ההשפעה הפוטנציאלית שלהם על אדם סביר.
בנוסף לכך, קיימת הבחנה בין לשון הרע לבין רכילות. רכילות היא אמירה לא מבוססת שעלולה לפגוע בשמו הטוב של אדם, אך אינה עומדת בהגדרת לשון הרע לפי חוק.
בקצרה, התנאי השני להגשת תביעת דיבה הוא שהמידע שהופץ יהווה "לשון הרע". הגדרת לשון הרע בחוק רחבה וכוללת אלמנטים רבים שהוכחתם מורכבת. בית המשפט יבחן את הדברים באופן אובייקטיבי ויקבע האם הם עלולים לפגוע בשמו הטוב של "האדם הסביר". מסיבות אלו, מומלץ להתייעץ עם עו"ד לשון הרע לפני הגשת תביעה.
מבחן האדם הסביר: כיצד בית המשפט קובע אם מדובר בלשון הרע?
בית המשפט, בהתבסס על חוק לשון הרע, קובע האם פורסמה לשון הרע בפועל במקרה הנדון, באמצעות מבחן אובייקטיבי ובלתי תלוי. במבחן זה, בית המשפט שואל את עצמו: האם אדם סביר שהיה נחשף לתוכן הדברים שפורסמו היה חושב שמדובר בדברים משפילים, מבזים וכיוצא באלה? כאמור, בית המשפט לא מתחשב ברגשותיו הסובייקטיביים של הנפגע בעת קביעה זו. הוא בוחן את הדברים באופן אובייקטיבי, תוך התחשבות במשמעות הדברים, ההקשר שבו פורסמו, הקהל שאליו הופנו והנורמות החברתיות המקובלות.
מדוע חיוני לפנות אל עורך דין לשון הרע לבירור עמידתכם בתנאים להגשת תביעת דיבה?
כפי שהזכרנו קודם, בתביעות דיבה בית המשפט קובע האם פורסמה לשון הרע באמצעות מבחן אובייקטיבי ובלתי תלוי הידוע כמבחן האדם הסביר. אומדן זה בוחן האם אדם סביר היה חושב שמדובר בדברים משפילים, מבזים וכיוצא באלה. עם זאת, אף שמבחן האדם הסביר הוא כלי עזר חשוב, הוא בהחלט אינו המבחן היחיד שבית המשפט משתמש בו כדי לפסוק בתביעות דיבה. הבחנה זו תלויה במידה ניכרת בהקשר הכולל שבו הדברים פורסמו, כוונת המפרסם והנזק שנגרם לנפגע. מדובר בהבחנה לא פשוטה כלל ועיקר ולכן מומלץ להתייעץ עם עורך דין לשון הרע, לפני הגשת תביעה.
לסיכום – נפגעתם כתוצאה מהוצאת דיבה? אל תישארו אדישים!
פגיעה בשם הטוב היא עניין רציני שעלול להשפיע על כל תחומי חייכם. במאמר זה סקרנו את התנאים להגשת תביעת דיבה, וסוגיות מרכזיות בתחום. אולם חשוב להסתייע בעורך דין בעל ניסיון עשיר בתחום לשון הרע, כדי להבין אם אתם אכן עומדים בתנאים להגשת תובענה מסוג זה ואת סיכויי ההצלחה שלכם בהליך.
בקצרה, אם אתם סבורים שאדם אחר הוציא את דיבתכם רעה – אל תתנו לפגיעה בשם הטוב שלכם לעבור בשתיקה. פנו אל עו"ד שמעון האן ותקבלו ייעוץ משפטי מקצועי ומותאם אישית. צרו קשר עוד היום עם משרדנו ונתאם עבורכם פגישת התייעצות ראשונית ודיסקרטית, ללא התחייבות.
