פייסבוק היא אחת מהרשתות החברתיות הגדולות בעולם, ובישראל היא מהווה כלי מרכזי לתקשורת, שיתוף דעות ושיווק אישי ומסחרי. לצד יתרונותיה הרבים, הפלטפורמה משמשת גם כר לבריונות רשת, הוצאת דיבה ושיימינג – תופעות אשר מותירות נפגעים רבים עם תחושות של פגיעה עמוקה במוניטין האישי או המקצועי. במאמר זה נבחן את ההיבטים המשפטיים של לשון הרע בפייסבוק בישראל, ונראה כיצד להתמודד עם פרסומים פוגעניים בזירה הדיגיטלית.
מהי לשון הרע בפייסבוק?
לשון הרע מוגדרת בחוק איסור לשון הרע (התשכ"ה-1965) בישראל כתוכן העלול להשפיל אדם, לפגוע בשמו הטוב, או לגרום לנזק כלשהו למעמדו החברתי או המקצועי. הפרסום נחשב ללשון הרע אם הגיע לאדם נוסף אחד לפחות מעבר לנפגע עצמו.
פייסבוק, בשל אופייה כזירה ציבורית רחבת היקף, מהווה מצע פורה להפצת תכנים מסוג זה. כל פוסט, תגובה או תמונה שפורסמו בפייסבוק ונועדו להשפיל, לפגוע או להוציא דיבה עלולים להוות עילה לתביעה משפטית.
תופעת השיימינג ברשת החברתית
אחת התופעות המזיקות ביותר שהתפתחה בעידן הדיגיטלי היא השיימינג (ביוש ציבורי). הפרסום הפוגעני מתפשט במהירות רבה ויכול להגיע למאות ואף אלפי אנשים בתוך דקות. הנזק שנגרם בעקבות שיימינג עשוי לכלול פגיעה נפשית, חברתית, מקצועית וכלכלית.
בניגוד לדעה הרווחת, העובדה שהפרסום נעשה ברשת חברתית לא מקנה חסינות משפטית. החוק בישראל מתייחס בחומרה רבה ללשון הרע, גם כאשר מדובר בפלטפורמות דיגיטליות כמו פייסבוק.
החוק בישראל – מה אומר חוק איסור לשון הרע?
חוק איסור לשון הרע בישראל קובע כי ניתן להגיש תביעה על פרסומים פוגעניים כאשר מתקיימים שני תנאים עיקריים:
- קיום "פרסום": התוכן הגיע או עשוי היה להגיע לעיני אדם נוסף אחד לפחות, מעבר לנפגע עצמו.
- פגיעה בשם הטוב: התוכן המדובר עלול לפגוע בשמו הטוב, במעמדו או בנכסיו של נשוא הפרסום.
במקרה של לשון הרע בפייסבוק, החוק מאפשר לנפגע להגיש תביעה ולקבל פיצוי כספי ללא צורך בהוכחת נזק עד סכום של 70,000 ₪ (נכון לשנת 2023). כאשר ישנה הוכחה שהפרסום נעשה מתוך כוונה לפגוע, הפיצוי עשוי להגיע לסכום של 140,000 ₪.
דרכי פעולה במקרה של לשון הרע בפייסבוק
1. תיעוד ואיסוף ראיות
הצעד הראשון בהתמודדות עם פרסום פוגעני הוא תיעוד. חשוב לצלם מסך של הפוסט, התגובות אליו והלייקים או השיתופים שהוא קיבל. תיעוד זה עשוי לשמש כראיה מרכזית בבית המשפט.
2. פנייה לייעוץ משפטי
מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בלשון הרע באינטרנט לקבלת ייעוץ מקצועי. עורך הדין יבחן את המקרה, ימליץ על דרכי הפעולה האפשריות ויעריך את סיכויי ההצלחה של תביעה משפטית.
3. הגשת תביעה
במקרים בהם יש עילה משפטית, ניתן להגיש תביעת לשון הרע. במידה והפרסום נגרם לנזק ממשי, ניתן להגיש תביעה לפיצויים הכוללת דרישה להחזר הוצאות בגין הנזקים הנגרמים.
דוגמה לפסיקה תקדימית בישראל
אחד המקרים הידועים בתחום לשון הרע בפייסבוק הוא תיק רע"א 1239/19, בו נדרש בית המשפט העליון להכריע אם סימון "לייק" או שיתוף של תוכן פוגעני בפייסבוק עשויים להוות עילה לתביעת לשון הרע.
בית המשפט קבע כי שיתוף תוכן פוגעני עשוי בהחלט להיחשב כלשון הרע, בעוד סימון "לייק" אינו נחשב עילה מספקת. מקרה זה מדגיש את האחריות המשפטית שיש לכל משתמש ברשת החברתית.
הגנות לנתבעים בתביעות לשון הרע
לצד ההגנות על הנפגעים, החוק בישראל כולל גם הגנות לנתבעים בתביעות לשון הרע. אם הנתבע מצליח להוכיח כי הפרסום נעשה בתום לב, תוך שמירה על זכותו לחופש הביטוי או כאמת מבוססת, ניתן לדחות את התביעה.
במקרה של תביעת סרק או "תביעת השתקה", בית המשפט רשאי לפסוק לטובת הנתבע פיצויים בגין עוגמת נפש והוצאות משפט.
לסיכום
פייסבוק היא זירה ציבורית רבת עוצמה, אך עם כוח זה מגיעה גם אחריות רבה. פרסום לשון הרע בפייסבוק עלול להוביל לנזק חמור לשמו הטוב של אדם, אך גם לחשיפה משפטית משמעותית למפרסם. אם נפגעתם מלשון הרע בפייסבוק, או אם הוגשה תביעה נגדכם, פנייה למשרד עורכי דין המתמחה בתחום היא הצעד הנכון ביותר.
המאבק לשמירה על המוניטין שלכם חשוב, ומשרד עורכי דין שמעון האן עומד לשירותכם כדי להבטיח שזכויותיכם יישמרו.
שאלות ותשובות:
פייסבוק משמשת פלטפורמה לפרסום מגוון סוגי תכנים והיא פתוחה כמעט לכולם. הייחוד בתביעות אלו טמון בפוטנציאל התפוצה העצום של פרסומים שליליים בפייסבוק. לנוכח פוטנציאל ה"ויראליות" של פרסומים בפלטפורמה זו, המצב בקלות עשוי לצאת משליטה ולגרום לנשוא השיימינג, נזק בהיקף בל יתואר.
תוכן משמיץ שמופץ בפייסבוק אכן יכול להיות בעל פוטנציאל לנזק עמוק וחסר תקדים, שאולי לא ישוכפל בשום פלטפורמה חלופית. במקביל, קיימים פוסטים מכפישים בפייסבוק שהפצתם, אפילו בפלטפורמה עצמה, מעידה על פוטנציאל פגיעה מינימלי. לדוגמה, תגובות פוגעניות לפרסום, עשויות להיבלע במהירות בין שאר התגובות, מה שמצביע על פוטנציאל זניח להשפעה מתמשכת על נשוא הפרסום.
אכן, בית המשפט העליון קבע באופן נחרץ ומפורש כי השיתוף מהווה צורת הפצה מובהקת, מה שהופך אותו לעילה לתביעת לשון הרע במקרה של שיתוף תכנים מכפישים.
לא, על פי אותה פסיקה בבית המשפט העליון שהתייחסה לשיתוף, הובהר כי לחיצה על כפתור ה"לייק" אינה מהווה מעשה הפצה של תכנים ולכן אינה יכולה כיום לשמש בסיס לתביעת לשון הרע.