לשון הרע גזעני היא מכת מדינה המכרסמת ביסודות החברה הישראלית ופוגעת אנושות בכבודם ובזכויותיהם של אזרחים רבים. ביטויי שנאה, סטריאוטיפים פוגעניים והכללות מעליבות כלפי בני קבוצות שונות, הפכו זה מכבר לנוף המחריד של השיח הציבורי. במאמר זה נבחן לעומק את התופעה המדאיגה, על מאפייניה, גורמיה, השלכותיה וההגנות שהחוק מעניק לנפגעיה.
מהי לשון הרע גזענית?
לשון הרע גזענית היא תופעה חברתית מדאיגה הפוגעת בזכויותיהם ובכבודם של קבוצות ופרטים על רקע מוצאם האתני, דתם או צבע עורם. חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה 1965, קובע כי פרסום תוכן שעלול לבזות אדם בשל מוצאו, גזעו או דתו, יכול להיחשב כפרסום לשון הרע.
אולם לא כל אמירה שעשויה להיתפס כהתבטאות גזענית, בהכרח מהווה לשון הרע המקימה עילת תביעה לגיטימית לנפגע בראי החוק. למעשה, בחוק איסור לשון הרע, קיימות הגנות משפטיות מסוימות מפני תביעות לשון הרע, כגון "אמת דיברתי" ו"תום לב".
לכן בתיקים מסוג זה, בית המשפט יבחן את הביטוי בהקשר שבו נאמר, תוך התחשבות במטרה ובכוונה של המפרסם, וכן בנסיבות ובמידת הפגיעה בקורבן.
במה מתבטאת לשון הרע גזענית?
לשון הרע גזענית מוגדרת כהתבטאות פוגענית, משפילה או מבזה כלפי אנשים בשל השתייכותם לקבוצה אתנית, דתית או גזעית. היא יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון אופנים:
- הכללות שליליות – ייחוס תכונות שליליות לכלל בני קבוצה מסוימת. לדוגמה: "כל ה-X הם קמצנים".
- סטריאוטיפים – הנצחת דעות קדומות לגבי קבוצות. כגון "ה-Y תמיד מנסים לרמות".
- קללות וגידופים – שימוש במונחים פוגעניים ומעליבים כלפי בני קבוצות שונות.
- הסתה לאלימות – קריאה לפגיעה פיזית בבני קבוצה מסוימת בשל זהותם.
- שימוש בהומור גזעני – בדיחות המבזות קבוצות על רקע מוצאן או מאפייניהן.
לשון הרע גזענית עשויה להופיע במרחב הציבורי, במדיה המסורתית והדיגיטלית, ואף בשיח הפרטי.
על הסיבות והגורמים ללשון הרע גזענית
מחקרים מראים כי לשון הרע גזענית נובעת משילוב של גורמים פסיכולוגיים, חברתיים ותרבותיים. התופעה נובעת משורה של גורמים – החל מדעות קדומות מושרשות ועד בורות ותחרות על משאבים. כדי להיאבק בה ביעילות יש לנקוט במגוון צעדים משולבים בתחומי החקיקה, האכיפה, החינוך, ההסברה והטיפול בשורשי הבעיה החברתיים-כלכליים.
ההשלכות ההרסניות של לשון הרע הגזענית
לביטויי שנאה וגזענות יש השפעות הרסניות רבות:
- פגיעה בכבוד ובדימוי העצמי של הקורבנות וביכולתם לתפקד בחברה.
- הנצחת דעות קדומות ואפליה בתחומי חינוך, תעסוקה, דיור, בריאות ועוד.
- יצירת אווירה עוינת המעודדת מתחים ואלימות בין קבוצות באוכלוסייה.
- החלשת הלכידות החברתית, הסולידריות והאמון ההדדי בין האזרחים.
- השפעה שלילית על הדור הצעיר הקולט את המסרים הגזעניים ומפנים אותם.
- פגיעה בתדמית ומוניטין המדינה בזירה הבינלאומית כמקום לא סובלני.
בקצרה, לשון הרע גזענית היא נגע חברתי קשה הגורם לנזקים רבים לקורבנותיו ולחברה כולה.
רק התגייסות כוללת ומתמשכת של כל חלקי החברה למאבק עשויה לצמצם את נזקי השיח הגזעני ולקדם חברה סובלנית ושוויונית יותר לכולם. אולם עד שזה יקרה, אנשים רבים נדרשים לנקוט צעדים משפטיים באופן פרטני על מנת להגן על שמם הטוב, כבודם וזכויותיהם, על בסיס החקיקה הקיימת בהקשרים הללו.
כיצד החוק בישראל מתייחס להוצאת לשון הרע גזענית?
החוק הישראלי מתייחס בכמה אופנים ללשון הרע גזענית:
- חוק איסור לשון הרע (1965) – אוסר על פרסום תוכן שיש בו כדי להשפיל, לבזות או לעורר שנאה ואיבה כלפי אדם או קבוצה בשל השתייכותם הגזעית, הלאומית, הדתית או מוצאם האתני. החוק מאפשר הגשת תביעות אזרחיות על נזקים שנגרמו מלשון הרע גזענית, כמו גם נקיטת הליכים פליליים.
- חוק העונשין – סעיף 144ב' (הסתה לגזענות) קובע עד 5 שנות מאסר למי שמפרסם דבר מתוך מטרה להסית לגזענות.
- חוק הרשות השנייה ורשות השידור – מתירים להגביל שידורים בעלי תוכן גזעני במדיה.
- חוק שוויון הזדמנויות בעבודה – אוסר אפליה של עובדים על רקע גזעי, לרבות באמצעות התבטאויות גזעניות.
- פסיקות בתי המשפט – קבעו כי יש לנקוט ביד קשה וענישה מחמירה נגד ביטויי גזענות והסתה.
עינינו הרואות כי המערכת המשפטית בישראל רואה בחומרה רבה שימוש בלשון גזענית ונוקטת כלים חוקיים שונים על מנת להילחם בתופעה הפסולה, הן בזירה הפלילית והן בזירה האזרחית.
מהן ההגנות שהחוק מעניק לנפגעי לשון הרע גזענית בישראל?
חוק איסור לשון הרע מאפשר לתבוע מי שפרסם בכתב, בעל פה, או באמצעי פומבי אחר דברי לשון הרע, כולל כאלו שיש בהם ביטויי גזענות, וזאת לצורך קבלת הסעדים הבאים מבית המשפט:
פיצוי כספי בגין הוצאת לשון הרע גזענית במסגרת תביעה כספית אזרחית
ניתן להגיש בישראל תביעת פיצויים אזרחית בגין הוצאת לשון הרע על רקע גזעני. הנפגע זכאי לתבוע פיצויים בגין הנזק שנגרם לו, כגון עוגמת נפש, פגיעה במוניטין או במשלח היד. בהקשר זה כדאי לדעת כי ישנה האפשרות של הגשת תביעת פיצויים ללא הוכחת נזק, בגין הוצאת לשון הרע, עד תקרת פיצוי מוגדרת. במידה והוכח בבית המשפט שאכן מדובר על לשון הרע, תתאפשר פסיקת פיצויים לנפגע, גם בלא הוכחת נזק. אפשרות זו קיימת משנת 1998 בהיקף תביעה ללא הוכחת נזק בסכום של עד 50,000 ש"ח. היות וסכום זה משולם עם הפרשי הצמדה – כיום תקרת התביעה במסלול הפיצוי הנ"ל, עומדת כבר על סכום של 80,000 ש"ח (סכום זה מתעדכן לפרקים). כמו כן – בהוכחת כוונת זדון מצד המפרסם ניתן להגיע בתביעות לשון הרע גזענית בלי הוכחת נזק, גם עד סכום של כ- 160,000 ש"ח. אף שניתן לתבוע פיצויים בסכומים גבוהים מהסכום שציינו לעיל, הדבר כרוך ביכולתו של התובע להוכיח כי התקיימו נזקים בפועל שנגרמו לו בעקבות פרסום לשון הרע גזענית כנגדו.
בקשת צו מניעה כנגד המפרסם
במידה ותוגש תביעה אזרחית בעקבות הוצאת לשון הרע גזענית, בית המשפט רשאי להוציא צו האוסר על המשך פרסום לשון הרע גזעני.
בקשת צו "עשה" לחיוב המפרסם בתיקון תוכן הפרסום הגזעני
בנוסף לפיצויים יכול בית המשפט לחייב את המפרסם לפרסם תיקון או התנצלות.
אפשרות לפתיחת הליכים פליליים כנגד המפרסם
חוק העונשין כאמור קובע עד 5 שנות מאסר למי שהורשע בפרסום דברי הסתה לגזענות. לכן במקרים חמורים, יש לשקול גם את האפשרות לנקיטת צעדים פליליים כנגד המפרסם לשון הרע גזענית, אם קיימים בה אלמנטים מסיתים.
לסיכום – הדרך הנכונה להתמודד עם לשון הרע גזענית מתחילה בפעולה משפטית
הוצאת לשון הרע גזענית היא ללא כל ספק, תופעה חמורה הפוגעת קשות בכבודם ובזכויותיהם של יחידים וקבוצות כאחד. החוק הישראלי מכיר בחומרת הנזקים הנגרמים בעקבות פרסום התבטאויות גזעניות, ולכן מעמיד לרשות הנפגעים כלים משפטיים אזרחיים ופליליים למיגור התופעה, כולל האפשרות להגשת תביעות פיצויים משמעותיות, צווי מניעה ואף סנקציות עונשיות.
אם נפגעתם מלשון הרע גזעני, אל תהססו לעמוד על זכויותיכם ולתבוע את הפיצוי וההגנות המגיעים לכם.
צרו קשר עם משרד עו"ד לשון הרע שמעון האן עוד היום, לקבלת ייעוץ וייצוג משפטי מקצועי שיסייעו לכם להגן על שמכם הטוב לצמצם את הסיכויים למקרים דומים בעתיד.
