סאטירה והשמצות איפה עובר הקו בין חופש הביטוי להשמצה?

סאטירה היא כלי ביטוי חשוב בשיח הציבורי, אך בו בעת – היא עלולה גם לשמש מסווה לניסיונות פגיעה זדונית ובלתי מידתית באנשים מסוימים. במאמר להלן נבחן את המורכבות המשפטית בנושא סאטירה והשמצות: ניווט בקו הדק שבין חופש הביטוי ללשון הרע, אל מול הסעדים המשפטיים הזמינים להגנה על יוצרי תוכן סאטירי, כמו גם להגנה על המוניטין של אושיות ציבוריות בישראל.

סאטירה והשמצות: ניווט בקו הדק שבין חופש הביטוי להשמצה וביזוי

סאטירה היא טכניקה אומנותית שצוחקת או לועגת למשהו, לרוב על מנת להניע שינוי או למנוע פעולות מסוימות. למרות שהיא מועברת באופן הומוריסטי, סאטירה יכולה להביע גם ביקורת משמעותית על התנהגויות ספציפיות. היא באה לידי ביטוי במגוון מדיומים – אמנות, טלוויזיה, רדיו, עיתונות וכד'.

מסרים סאטיריים לרוב מועברים על דרך ההגזמה ולעיתים בשפה חדה ופוגענית כדי להעביר את האמירה הביקורתית שלהם. הסאטירה יכולה להשתמש בתנועות גוף, שפה רטורית, אנלוגיות קיצוניות, דימויים ואמצעים יצירתיים אחרים לשם כך.

כצורת ביטוי, סאטירה ראויה למידה מסוימת של הגנה מכוח חופש הביטוי. עם זאת, ההגנה על חופש הסאטירה עשויה להיות מוגבלת כאשר היא מתנגשת בזכויות אחרות, בדגש על הזכות לשם טוב.

האם יוצרי סאטירה בישראל חסינים מפני תביעות לשון הרע?

הגדרת לשון הרע בחוק הישראלי, כוללת תוכן שפרסומו עלול להשפיל, לבייש, להעליב או להמאיס אדם על הבריות. תוכן זה יכול להתפרסם במספר דרכים – בכתב, בעל פה, כיצירת אומנות ועוד (סעיף 2). החוק מוסיף וקובע כי לשון הרע יכולה להופיע במגוון מדיומים תקשורתיים, דהיינו ברדיו, בעיתונות ובטלוויזיה (ובפרקטיקה גם באינטרנט למרות שזה לא צוין במפורש).

לפיכך, הפסיקה קבעה שאין לסאטירה חסינות מוחלטת – אחרת, ניתן תמיד יהיה להשפיל אדם בטענה שמדובר בסאטירה. במקרים של תביעות המוגשות נגד יוצרי סאטירה, בתי המשפט שואפים לאזן בין חופש הביטוי לזכות האדם הנדון בה, לשם טוב וכבוד. הם בודקים האם הדברים אכן מהווים סאטירה לגיטימית או מסווה ללשון הרע.

יחד עם זאת, הפסיקה קבעה כי במקרים של ביקורת, בין שמדובר בסאטירה, טורי דעה או פרודיה, שמטרתם ליצור שיח ציבורי ואינם בהכרח אמיתיים – כף המאזניים נוטה בדרך כלל לטובת חופש הביטוי. אולם אם ניכר שהפרסום אכן פוגע בנושאו (למשל משפיל אותו או פוגם באמינות שלו) הזכות לשם טוב תגבר, וחופש הביטוי יצטרך לסגת מפניה.

דוגמאות לתביעות לשון הרע בגין השמצה בתכנית סאטירה

בתביעת לשון הרע שהוגשה על ידי דמות חשובה בציבור הדתי נגד טור הומוריסטי שכינה אותו בכינויי גנאי, בית משפט השלום קבע כי למרות שבסאטירה ניתן משקל רב יותר לחופש הביטוי, הרי שכאשר מדובר בתיאורים עובדתיים שאינם הומוריסטיים בפרשנות אובייקטיבית, הם עדיין עשויים להיחשב לשון הרע. עצם העובדה שהדברים נאמרו במסגרת סאטירית אינה מהווה הגנה מפני לשון הרע. לכן הנתבעים נמצאו אחראים לפרסום לשון הרע.

בתביעה אחרת שהוגשה נגד תכנית טלוויזיה סאטירית שבה הותקף התובע, בית המשפט קבע כי יש לתת משקל לחופש הביטוי אך גם להבין שסאטירה יכולה לפגוע ולהשפיל. עוד הדגיש בית המשפט כי יש לאזן בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב, ואי אפשר לאפשר כל ביקורת פוגענית תחת הסוואה של סאטירה. גם במקרה זה הוכרע כי הסאטירה שימשה רק כיסוי לפגיעה, ולכן גברה זכותו של התובע לשמו הטוב.

עינינו הרואות כי במקרים שבהם אדם מותקף באופן פוגעני במסגרת סאטירית, גוברת בדרך כלל זכותו לשם טוב על פני חופש הביטוי של הפוגע, מאחר שביטוי כזה אינו נחשב כפרסום שנעשה בתום לב.

מה יכול לעשות אדם הסבור כי שמו הטוב נפגע מתוכן סאטירי המתייחס אליו?

במקרים שבהם אדם מותקף בחריפות ובאופן פוגעני במסגרת סאטירית, בית המשפט בדרך כלל נותן עדיפות לזכותו של אותו אדם לשמו הטוב על פני חופש הביטוי של הפוגע. שכן ביטוי כזה אינו נחשב כנעשה בתום לב ולכן אינו יכול ליהנות מההגנה של תום לב לפי חוק איסור לשון הרע.

לפיכך, אם אתם סבורים כי הושמתם ללעג ובוז בתכנית טלוויזיה, רדיו או טור סאטירי בעיתון, באופן משפיל – מומלץ להתייעץ עם עורך דין לשון הרע, כדי לבחון האם מדובר בלשון הרע ממש ולשקול את הסיכויים לתביעה משפטית מוצלחת נגד הפוגע.

מה חשיבות הייצוג המשפטי בתביעות לשון הרע הנוגעות לתכנים סאטיריים?

לייצוג משפטי חשיבות רבה בתביעות לשון הרע הנוגעות לתוכן סאטירי, מהסיבות הבאות:

• הקו המפריד בין סאטירה לגיטימית לבין לשון הרע הוא דק ומאתגר מבחינה משפטית. עורך דין מנוסה יכול לנווט בצורה מיטבית בסוגיה מורכבת זו.
• על מנת להוכיח שמדובר בלשון הרע תחת מסווה של סאטירה, נדרש ניתוח משפטי מעמיק של התוכן, ההקשר והנסיבות. עורך דין מנוסה בדיני לשון הרע, יוכל להעריך נכונה האם יש בסיס לתביעה.
• עורך הדין יוכל לבחון מהי הדרך המשפטית המיטבית להגנה על שמכם הטוב – בין אם באמצעות תביעה אזרחית או קובלנה פלילית.

בכל ההיבטים הנ"ל, ייצוג משפטי איכותי חיוני למי שנפגע מסאטירה שיש בה משום לשון הרע.

קבלת ייעוץ משפטי מסור עם משרד עורכי דין מתמחה בלשון הרע שמעון האן לחצו כאן

לסיכום

ניתן לראות כי ההבחנה בין סאטירה ולשון הרע היא מאתגרת מבחינה משפטית. מחד, הפסיקה מכירה בחשיבות חופש הביטוי ונותנת מקום לסאטירה במסגרת האיזון הנדרש בין זכות יסוד זו לזכות האדם לשם טוב וכבוד. מצד שני, אין חסינות מוחלטת לסאטירה וכאשר יש פגיעה אמיתית וברורה בנשוא הדברים, גוברת הזכות לשם טוב.

על כן, במקרה שנפגעתם מסאטירה או מדברי השמצה שפורסמו במסגרת סאטירית – חשוב להיוועץ בעורך דין הוצאת דיבה מנוסה כדי לבחון את האפשרויות החוקיות להגנה על שמכם הטוב. גם כיוצרי סאטירה – אתם זכאים כאמור להגנות משפטיות מסוימות, וייעוץ משפטי חיוני להגנה על זכויותיכם.

לייעוץ ראשוני בנושא חשוב זה והערכת מצב משפטית – פנו כעת אל משרד עו"ד שמעון האן.