האינטרנט על מגוון הרשתות החברתיות הפועלות בו, יצר אתגרים משפטיים חדשים הנוגעים לאכיפת חוקי לשון הרע הקיימים. כיום, אנו עדים להתפשטות מהירה של מידע שגוי והשמצות ברשת, לעתים תוך פגיעה קשה בפרטיותם של אנשים. למרבה הצער, החוק כיום אינו מספיק להדביק את הקצב המהיר שבו טכנולוגיות חדשות מתפתחות בזירה הדיגיטלית, ולתת מענה מדויק לכל התרחישים האפשריים. לנוכח קשיים אלו ניכר כי יש צורך בשינוי מהותי של החקיקה בתחום כדי להגן בצורה טובה יותר על משתמשי האינטרנט מפני פגיעה. בסקירה נדון נבחן את העתיד של חוקי לשון הרע: מגמות ואתגרים מתעוררים, ונראה כיצד פסיקת בתי המשפט בישראל, חותרת לתת מענה לקשיים אלו.
העתיד של חוקי לשון הרע: מגמות ואתגרים מתעוררים בזירה הדיגיטלית
התפתחות הטכנולוגיה הדיגיטלית בעשורים האחרונים, פתחה ערוצי תקשורת רבים וחדשים.
לצד היתרונות הרבים הגלומים בהם, ערוצים אלו מאפשרים גם את התרחבותן של תופעות חברתיות שליליות הפוגעות באחר. אחת מהן היא בריונות ברשת – הטרדה חוזרת ונשנית של אדם באמצעות פלטפורמות דיגיטליות שונות, במטרה להפחיד, להשפיל או לפגוע.
כיום, בני נוער רבים נתקלים בהטרדות, השמצות ואיומים מצד בני גילם בפלטפורמות ובאפליקציות שונות. תופעה זו יכולה להשאיר צלקות נפשיות עמוקות, ולכן יש צורך במענה הולם.
בשנים האחרונות אכן חל שיפור במודעות ובהבנה של הורים, אנשי חינוך ומקבלי החלטות לגבי תופעת הבריונות ברשת והשלכותיה על בני הנוער. עקב כך, כיום קיימים כלי מעקב ואכיפה טכנולוגיים, וכן תמיכה פסיכולוגית וחינוכית למתמודדים עם התופעה.
יחד עם זאת, המלחמה בבריונות ברשת ובתופעות שליליות דומות במרחב הדיגיטלי עדיין רחוקה מסיום, ויש צורך במאמץ מתמשך של החברה כולה כדי להבטיח סביבה בטוחה ותומכת לבני הנוער שלנו.
על האתגרים שמציבה התפתחות הטכנולוגיה הדיגיטלית בזירה המשפטית
עם התפתחות הטכנולוגיה, נוצרו ערוצי תקשורת חדשים רבים במרחב הווירטואלי. חלקם הפכו לכר פורה לפגיעה בזולת באמצעות אקטים ביריוניים מסוג חדש. בערוצי המדיה החברתית, נעשה שימוש רב בפרסומים משפילים, מאיימים או פוגעניים, בחסות האנונימיות שהמרחב הקיברנטי מעניק.
גם אפליקציות מסרים מידיים משמשות פלטפורמה להטרדה מתמשכת. כך הבריונות חודרת עמוק יותר לפרטיות, והקורבן אינו יכול "לברוח" ממנה גם בביתו.
טווח רחב, מהירות ואנונימיות – החומרים שמהם עשוי השיימינג באינטרנט
לבריונות ברשת מספר מאפיינים ייחודיים: היא יכולה להגיע במהירות לקהל רחב, והתכנים הפוגעניים עלולים להישאר זמינים ונגישים לאורך זמן. כמו כן, האנונימיות מאפשרת הצטרפות של גורמים נוספים להטרדה, שלא בהכרח מכירים את המעורבים.
עם זאת, ניתן גם לאתר ולהעמיד לדין בריונים ברשת. במקביל לצעדים המשפטיים שניתן וצריך לנקוט כנגד בריוני רשת, המלחמה בתופעה דורשת שיתוף פעולה בין הורים, אנשי חינוך והרשויות – על מנת ליצור סביבה בטוחה ותומכת עבור בני הנוער שלנו.
אמנם, קיימים כיום כלים טכנולוגיים לסינון וחסימה של תכנים פוגעניים. אולם המלחמה בתופעה מחייבת מעורבות של מבוגרים אחראיים, חינוך לשימוש נבון באינטרנט ובמדיות החברתיות, ואכיפה משפטית במקרים המתאימים. עם זאת, הדרך ליצירת מרחב בטוח ותומך לילדים ובני נוער במרחב הדיגיטלי, עוד ארוכה.
כיצד פסיקת בתי המשפט בישראל חותרת לתת מענה לאתגרים באכיפת חוק איסור לשון הרע?
המאבק המשפטי נגד בריונות ברשת הולך ומתרחב בשנים האחרונות, במקביל להתפתחות התופעה והעלייה במודעות להשלכותיה ההרסניות. בד בבד, בתי המשפט בישראל, מרחיבים את טווח הכיסוי של ההגנות הקיימות בחוק לשון הרע, ופוסקים סכומי פיצויים גבוהים יותר לנפגעים הבוחרים להגיש תביעות לשון הרע כנגד הגורמים שפגעו בהם.
עם זאת, עדיין ישנם אתגרים רבים ביישום החוק ובמיוחד כשמעורבים במקרה קטינים.
קטינים שמבצעים מעשי שיימינג באינטרנט אינם נושאים באחריות מלאה על מעשיהם, לנוכח גילם הצעיר. אולם בתיקי לשון הרע מהשנים האחרונות, נוצרו תקדימים שבהם הורי ילדים שכשלו בפיקוח ומניעה של מעשים כאלו, חויבו בדין ונדרשו לשאת באחריות נזיקית למעשי ילדיהם.
גם הקושי הגלום בזיהוי מקורותיהם האנונימיים של פרסומי לשון הרע מסוימים באינטרנט, זכה למענה במסגרת פסיקות בתי המשפט בארץ מהשנים האחרונות, כאשר במספר תיקים הוטלה אחריות משפטית על מנועי חיפוש ופלטפורמות דיגיטליות, שנמנעו מהסרת פרסומים פוגעניים כאשר נתבקשו לכך.
ההגנות המשפטיות מפני לשון הרע באינטרנט והמגמות בפסיקה
חוק איסור לשון הרע בישראל, אוסר פרסום תכנים משמיצים ומבזים על אדם או ארגון בכל פלטפורמה. לאור המגמות והאתגרים בהם נתקלה מערכת המשפט בארץ לגבי אכיפת החוק במקרים של שיימינג באינטרנט, תחולתו של חוק זה הורחבה במסגרת הפסיקה בבתי המשפט, כך שיהיה תקף גם לגבי פרסומים משמיצים המתפרסמים תחת פלטפורמות שונות במרחב הדיגיטלי. זאת בין אם מדובר באתרי אינטרנט חדשותיים, פורומים מקוונים, בלוגים, רשתות חברתיות או תוכנות מסרים מיידיים.
כיום, מכוחו של חוק זה אדם רשאי להגיש תביעת פיצויים אזרחית כנגד מי שפרסם עליו תכנים משמיצים במגוון פלטפורמות מקוונות, ובנוסף – לפתוח נגד המפרסם גם בהליכים פליליים.
זאת ועוד – הודות לפסיקה בתיקי לשון הרע מהשנים האחרונות בישראל, כיום גם סוגיית האחריות החלה על מי ששיתף מידע משמיץ באינטרנט, למשל – באמצעות כפתור השיתוף (Share) בפייסבוק, מכוסה משפטית. בהתאם להלכה הפסוקה, גם משתפי תכנים פוגעניים באינטרנט שאינם אחראיים בעצמם על יצירת התוכן המקורי אלא רק על הפצתו, עשויים לעמוד לדין ולהיות מחויבים בפיצוי לנפגע, לפי חוק איסור לשון הרע. זאת כאשר הפסיקה הגדירה כי דין סימון תוכן פוגעני ב- "אהבתי" (Like), אינו שווה ערך לשיתופו, מבחינת אחריות משפטית.
לסיכום
ההתפתחויות הטכנולוגיות והחברתיות של השנים האחרונות, מעמידות את חוקי לשון הרע בישראל, בפני אתגרים חדשים. החוק הנוכחי אינו מספק הגנה מספקת מפני הפצת מידע כוזב ופוגעני ברשת. אולם פסיקת בתי המשפט שואפת למלא את הלקונה המשפטית ולספק מענה באמצעות מתן פסקי דין תקדימיים בתיקי לשון הרע באינטרנט.
אם נפגעתם מהפצת מידע פוגעני עליכם ברשת, עורך דין לשון הרע מנוסה, ידע לרתום את החקיקה והתקדימים הרלוונטיים להגנתכם, ולסייע לכם לממש את זכויותיכם באופן מיטבי. למידע נוסף בנושא וייעוץ אישי – פנו עוד היום אל משרד עו"ד שמעון האן ונסייע לכם.
