לצד היתרונות הרבים שמציעות הרשתות החברתיות, הן גם משמשות במקרים רבים ככלי להשמצה, הסתה ופגיעה באחר. תופעה זו, הידועה בשם "שיימינג" (Shaming) בלעז – או "ביוש" בעברית, הפכה למכת מדינה של ממש בשנים האחרונות. הבשורה המעודדת היא שבמאבק נגד שיימינג חוק איסור לשון הרע מהווה כלי מסייע יעיל מאוד. בסקירה שלפניכם נסביר כיצד החוק מאפשר לתבוע פיצויים בגין שיימינג, מתי ניתן לעשות זאת ובאילו נסיבות החוק מגן דווקא על המפרסם.
מהו שיימינג וכיצד הוא בא לידי ביטוי ברשת?
המונח "שיימינג" (Shaming) מקורו במילה Shame באנגלית, שפירושה בושה. לכן השיימינג כמושג מתייחס לגרימת בושה, השפלה וביזיון לאדם או לארגון.
זהו מעשה פסול שבמסגרתו משתמשי אינטרנט מנצלים את הבמה שהרשתות החברתיות מעניקות להם כדי להפיץ תכנים פוגעניים, מבזים ומשמיצים על אחרים. לעתים קרובות, השיימינג כולל גם הפצה של תכנים הפוגעים בפרטיותו של הפרט, כגון תמונות, סרטונים, הקלטות וצילומי מסך אינטימיים.
למרות שבמקור המונח "שיימינג" מתייחס למעשים שמטרתם המוצהרת היא לבייש את הזולת, כיום נעשה בו שימוש גם לתיאור פעולות שתוצאתן עשויה להיות פגיעה במוניטין או עוגמת נפש, גם אם לא בהכרח מתוך כוונה לגרום בושה.
למעשה, "שיימינג" הפך למונח גנרי המתאר כל פרסום מבזה במדיה החברתית העלול לסכן את מעמדו המקצועי או העסקי של האדם או הארגון שכלפיו הוא מופנה.
התמודדות עם שיימינג מנקודת המבט המשפטית
למרבה המזל, בישראל עומד להגנת נפגעי שיימינג חוק לשון הרע, המאפשר לנפגעים להתמודד עם התופעה בכלים משפטיים. חוק איסור לשון הרע מאפשר נקיטת הליכים פליליים ואזרחיים נגד מבצעי המעשים הפסולים. במקרים מסוימים, כאשר השיימינג מערב הפצה של מידע פרטי, ניתן להסתייע גם בחוק הגנת הפרטיות ולתבוע את הפוגעים על הפרתו.
מתמודדים עם שיימינג או שנאשמתם בשיימינג שלא ביצעתם? זה הזמן לפנות לסיוע משפטי מקצועי במשרד עו"ד שמעון האן.
מתי כדאי להגיש תביעת שיימינג לפי חוק איסור לשון הרע?
על אף שהחוק מאפשר הגשת תביעות שיימינג, חשוב לזכור כי לא כל מקרה מתאים לכך.
ההחלטה אם להגיש תביעה נתונה אמנם בידי הנפגע, אך בית המשפט הוא שקובע בסופו של דבר אם אכן מדובר בלשון הרע או הוצאת דיבה על פי ההגדרות המשפטיות.
במקרים מסוימים עשוי בית המשפט אף לקבוע שמדובר בתביעת סרק ולחייב את התובע בהוצאות משפט. לכן, מומלץ בחום להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום לשון הרע לפני קבלת ההחלטה על הגשת תביעה.
ההגנות העומדות למפרסמים מול תביעות שיימינג
החוק אינו אוסר על כל פרסום שלילי ומציב איזונים בין הזכות לשם טוב והזכות לחופש ביטוי. בהתאם לכך, ישנן נסיבות שבהן פרסומים הפוגעים בשם הטוב יהיו מוגנים בשל חשיבותם הציבורית או הערכית. כך למשל, הגנת "אמת דיברתי" מאפשרת לנתבע בתביעת שיימינג לטעון להגנתו כי תוכן הפרסום נכון לחלוטין וכי יש בו עניין לציבור. במקרים כאלה, גם אם הפרסום פוגע בשמו הטוב של התובע, בית המשפט עשוי לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות.
חשיבות ההיוועצות בעורך דין והפעולה המהירה במקרי שיימינג
נפגעי שיימינג רבים נוטים לנסות להתמודד עם הבעיה בכוחות עצמם, אך מדובר בטעות שעלולה לנפח את הנזק. התמודדות יעילה עם שיימינג מחייבת מומחיות משפטית וניסיון בניהול משברים מסוג זה. עורך דין המתמחה בתחום לשון הרע יוכל לנתח את המקרה, להעריך את סיכויי התביעה, לגבש אסטרטגיה מנצחת ולסייע בצמצום הפגיעה.
זאת ועוד, ההתמודדות עם שיימינג ברשת מחייבת פעולה מהירה. ככל שהטיפול המשפטי בסוגיה יחל מוקדם יותר כך גדלים הסיכויים למזער את הנזק, למנוע התפשטות נרחבת של הפרסום ולהסירו מהר ככל האפשר. לכן, בכל מקרה של שיימינג מומלץ לפנות בהקדם לעזרת עורך דין לשון הרע מנוסה.
לסיכום: לא נכנעים לשיימינג – נלחמים על הזכות לכבוד ולשם טוב!
שיימינג הוא תופעה פסולה הפוגעת קשות בנפגעים ומחייבת טיפול משפטי הולם. בעזרת הכלים שמעניק כנגד שיימינג חוק איסור לשון הרע בישראל, ניתן להתמודד עם האיום, להסיר את התכנים הפוגעניים, לצמצם את הפגיעה ואף לקבל פיצוי על הנזקים שנגרמו.
ההתמודדות המשפטית עם שיימינג אמנם אינה פשוטה, אך בסיוע עורך דין מנוסה ניתן להשיב מלחמה ולעמוד על הזכות לשם טוב ולפרטיות.
לסיוע משפטי פנו כעת אל עורך דין שמעון האן – משרד עו"ד ונוטריון המתמחה בתיקי שיימינג.
שאלות ותשובות:
הצעד הראשון והחשוב ביותר הוא פנייה מיידית להתייעצות עם עורך דין שיימינג המתמחה בדיני לשון הרע. עורך הדין יסייע בגיבוש אסטרטגיה משפטית, בפנייה למפרסמים ולפלטפורמות לצורך הסרת הפרסומים ובמקרה הצורך גם בהגשת תביעת לשון הרע. חשוב לזכור שגם אם נגרם נזק, תמיד אפשר להילחם, לצמצם את הפגיעה ולשקם את המוניטין.
שיימינג הוא פרסום משמיץ, מבזה או משפיל שנועד לפגוע בשמו הטוב של אדם או ארגון, לעתים תוך חשיפת מידע פרטי. לעומת זאת, ביקורת לגיטימית נסמכת על עובדות מדויקות ומועלית בדרך מכבדת ובונה, מתוך כוונה להציף בעיה ולהוביל לשיפור. ביקורת כזו, גם אם היא קשה לעיתים, מהווה חלק בלתי נפרד משיח ציבורי בריא, בעוד ששיימינג חותר תחת עקרונות הדמוקרטיה והשיח ההוגן.
ברוב המקרים שיימינג אינו הדרך הראויה להעלאת ביקורת, גם אם מדובר בסוגיה חשובה וגם אם הביקורת מבוססת. עם זאת, ייתכנו מקרים נדירים שבהם שיימינג עשוי להיות מוצדק כמוצא אחרון – למשל כאשר מדובר בחשיפת אדם בעל כוח ומעמד שניצל לרעה את מרותו ופגע באחרים, וכל הניסיונות לטפל בבעיה בדרכים מקובלות כשלו. אך גם במקרים כאלה יש להפעיל שיקול דעת ולשקול היטב את ההשלכות, תוך התייעצות עם עו"ד לשון הרע מנוסה.
לשיימינג השפעה שלילית על השיח הציבורי וחופש הביטוי. מחקרים מראים שאנשים הנחשפים לשיימינג נוטים להפוך זהירים ושמרנים יותר בהתבטאויות שלהם מחשש שיותקפו. כך נוצרת אווירה מצננת המרתיעה ציבור שלם מלהשמיע קול. בנוסף, תרבות השיימינג מעודדת הסלמה של ויכוחים והתלהמות של השיח במקום דיון ענייני. בכך מאבד הדיון הציבורי מעומקו ואיכותו. שיימינג אינו ביטוי נאות לחופש הביטוי אלא ניצול פסול שלו הפוגע בעקרונות היסוד של השיח הדמוקרטי
