תופעת השיימינג באינטרנט, הכוללת הטרדה, השפלה וביוש ברשתות החברתיות, הולכת וגדלה בשנים האחרונות. המחקר מצביע על מספר גורמים לעלייה בשיימינג כגון אנונימיות, נגישות ותחושת הזרות במרחב הווירטואלי, אך גם הציע מספר פתרונות אפשריים כמו חינוך דיגיטלי נרחב ויישום מדיניות של אפס סובלנות כלפי בריונות ברשת. בשורות הבאות נעסוק בבחינת תופעת השיימינג באינטרנט: סיבות ופתרונות משפטיים לתופעה.
על תופעת השיימינג באינטרנט
תופעת השיימינג באינטרנט הולכת ומתרחבת בשנים האחרונות ומהווה בעיה חברתית ומשפטית מורכבת. השיימינג מתייחס לפרסום באינטרנט, לרוב ברשתות חברתיות, של תכנים מבזים או משפילים על אדם כלשהו ללא הסכמתו. זה יכול לכלול העלאת תמונות אינטימיות, הפצת שמועות שקריות, ניבולי פה ועוד. השיימינג גורם נזק פסיכולוגי וחברתי קשה לקורבנות, וכאשר הוא מופנה לבעלי עסקים – גם נזקים עסקיים וכספיים. למרבה הצער, האנונימיות שהאינטרנט מאפשר תורמת לקשיים באכיפת החוקים שנועגו להגן על הציבור בישראל מפני התופעה המכוערת. כך גם עצם ההתפשטות המהירה של התוכן במרחב המקוון.
מהן הסיבות להתרחבות תופעת השיימינג באינטרנט?
ישנן מספר סיבות מרכזיות להתרחבות תופעת השיימינג באינטרנט בשנים האחרונות:
- אנונימיות – האנונימיות שמאפשר האינטרנט מעודדת אנשים להתנהג בצורה פוגענית מבלי לחשוף את זהותם.
- נגישות – הנגישות הרבה לאנשים ומידע אישי ברשת, מאפשרת לתוקפים פוטנציאליים לאתר בקלות קורבנות.
- תחושת ניכור – תחושת המרחק והזרות בין אנשים במרחב הווירטואלי, הופכת את הפגיעה באחר לקלה יותר.
- חוסר אכיפה – חוסר אכיפה מספקת של חוקים קיימים והיעדר חוקים ספציפיים נגד שיימינג מקוון, מעודדים את התפשטות התופעה.
- נורמות חברתיות – נורמות חברתיות מזיקות כמו תרבות הבריונות, הביוש והחרמות – בייחוד בקרב בני נוער – אך לא רק, מקובלות יותר במרחב הדיגיטלי כיום.
בישראל, שיימינג באינטרנט יכול להיחשב כעבירה פלילית או כעוולה אזרחית. בנוסף לאפשרות להגיש תלונה פלילית, ניתן להגיש גם תביעה כספית אזרחית כנגד מי שאחראים לכך.
התביעה האזרחית יכולה להתבסס על עוולת לשון הרע, או על עוולת הפגיעה בפרטיות. במקרה של תביעה מוצדקת, בית המשפט יכול לפסוק פיצוי כספי על הנזק שנגרם לנפגע ואף ענישה פלילית של הפוגע/ים. כאן המקום לציין כי ברבים ממקרי הבריונות ברשת, הצד הפוגע הוא קטין שאינו בר דין. אולם גם במקרים אלו, ניתן לא אחת להביא לדין את הורי הקטין ולהחיל עליהם אחריות משפטית כלפי הנפגעים.
על האפשרות להגשת תביעת דיבה בגין שיימינג ברשת
כן, בהחלט ניתן להגיש תביעת לשון הרע נגד בריוני רשת. על פי חוק איסור לשון הרע התשכ"ה 1965, אסור לפרסם דבר שיש בו כדי לבזות אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, בוז או לעג. משכך, הפצת שמועות כוזבות, האשמות שווא או תמונות / סרטונים מביכים באינטרנט, עשויה להיחשב לעילה להגשת תביעת לשון הרע. התביעה יכולה להיות על סך של עד 140,000 ש"ח ללא הוכחת נזק (אולם החל מ- 74,000 ש"ח ומעלה, יש צורך להוכיח כוונת זדון מצד המפרסם).
הצעדים להגשת תביעת שיימינג
הצעדים להגשת תביעת שיימינג הם אלו:
- איסוף ראיות: לפני שתגישו תביעה, חשוב לאסוף ראיות לכך שהתרחש שיימינג. ראיות אלה יכולות לכלול:
- העתקים של ההודעות והתגובות שהופצו ברשת.
- עדויות מאנשים שראו או שמעו על השיימינג.
- תוצאות של בדיקות רפואיות ופסיכולוגיות, באם נגרמו לכם נזקים פיזיים או נפשיים כתוצאה מהשיימינג.
- פנייה לעורך דין לשון הרע: לאחר שאספתם ראיות, פנו לעורך דין המתמחה בדיני לשון הרע או דיני פרטיות. עורך הדין יוכל לעזור לכם לבחון את התיק ואת סיכויי ההצלחה במידה ותוגש תביעה. במידה וההיתכנות לקבלת פיצוי היא גבוהה, עורך דינכם יסייע לכם להכין את כתב התביעה.
- שליחת מכתב התראה: לעיתים ניתן גם לגרום לבריוני הרשת לחדול ממעשיהם על ידי שליחת מכתב אזהרה לפני נקיטת הליכים משפטיים, החתום בידי עורך דין לשון הרע.
- הגשת תביעה: במידה והוחלט להגיש תביעה, לאחר שעורך הדין שלכם הכין את כתב התביעה שלכם, תוכלו להגיש אותה לבית המשפט.
- התדיינות משפטית: לאחר שהתביעה הוגשה, הצדדים יתדיינו בבית המשפט. בית המשפט ישמע את הראיות של שני הצדדים ויכריע האם הנתבעים אחראים לשייימינג. אם בית המשפט יקבע שהנתבעים אכן אחראים לשייימינג, הוא עשוי לחייב אותם לשלם לכם פיצויים. בית המשפט יכול לכלול בפסק הדין גם סעדים אחרים, כגון חיוב הנתבעים להסיר את הפרסומים המשמיצים ו/או לפרסם התנצלות פומבית לטובתכם, צו מניעה האוסר על הנתבעים לבצע שיימינג נוסף וכן הלאה.קבלת ייעוץ משפטי מסור עם משרד עורכי דין מתמחה בלשון הרע שמעון האן לחצו כאן
על האפשרות להגשת תביעת פיצויים בגין פגיעה בפרטיות במסגרת שיימינג
תופעת השיימינג מתאפיינת לעיתים קרובות בפגיעה חמורה בפרטיותם של הקורבנות. זאת מאחר והיא כוללת פרסום לא חוקי ולא מורשה של תכנים פרטיים, אישיים ולעיתים אף אינטימיים אודות הקורבן. לדוגמה, הפצה ללא הסכמה של תמונות וסרטונים שהנפגע מוצג בהם, חשיפת פרטים אישיים של הקורבן, פריצה לדוא"ל או חשבונות מדיה חברתית ועוד. מעשים אלו פוגעים בזכות היסוד של הפרט לפרטיות ומהווים עבירה פלילית כמו גם עוולה אזרחית.
החוק להגנת הפרטיות בישראל נחקק במטרה להגן על הזכות לפרטיות מפני פגיעה בלתי חוקית. החוק קובע עילת תביעה במקרה של פגיעה בצנעת הפרט ובפרטיותו ללא קבלת אישור מפורש ממנו לכך. כדי להגיש תביעה אזרחית על בסיס החוק להגנת הפרטיות, יש להוכיח כי הנתבע הפר במעשיו או במחדליו את הזכות לפרטיות שלכם. במסגרת תביעות מסוג זה, ניתן לתבוע פיצויים מהצד הפוגע ללא צורך בהוכחת נזק, עד לתקרה מסוימת.
לסיכום
תופעת השיימינג ברשת היא בעיה חמורה עם השלכות שליליות מרחיקות לכת עבור הקורבנות. כדי להילחם בתופעה, יש צורך במאמץ משותף לחינוך, חקיקה, אכיפה ושינוי תרבותי וחברתי.
אם נפגעתם משיימינג ברשת, אל תהססו לפנות לעורך דין מקצועי בתחום כמו עו"ד שמעון האן המתמחה בלשון הרע והגנת הפרטיות. משרדנו יוכל לסייע לכם בנקיטת הצעדים הדרושים להסרת תכנים פוגעניים מהרשת ולייצג אתכם בהליכים משפטיים נגד הגורמים האחראיים לפגיעה. צרו עמנו קשר לסיוע עוד היום
